מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהאם אתם מתעמלים מספיק?

האם אתם מתעמלים מספיק?

המלצות חדשות של הקולג' האמריקני לרפואת ספורט מבהירות בדיוק איך וכמה צריך להתעמל


גם ביצוע של כל ההמלצות לפעילות גופנית אינו מפצה על סגנון חיים של חוסר תזוזה (צילום: Shutterstock)
גם ביצוע של כל ההמלצות לפעילות גופנית אינו מפצה על סגנון חיים של חוסר תזוזה (צילום: Shutterstock)

 

כמה אנחנו באמת צריכים להתעמל? הקולג' האמריקני לרפואת ספורט (ACSM) פרסם השבוע ניר עמדה עם המלצות חדשות על כמות ואיכות הפעילות הגופנית במבוגרים.

 

ההמלצות החדשות שפורסמו בכתב העת Medicine & Science in Sports & Exercise משקפות עדויות מדעיות עכשוויות על פעילות גופנית והן כוללות המלצות לפעילות אירובית, אימוני כוח וגמישות. פאנל המומחים שכתב את ניר העמדה מסביר כי על העדויות המדעיות שהם סקרו אין עוררין.

 

אימונים אירוביים (לב-ריאה) – מבוגרים זקוקים ל- 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות מתונה בשבוע לפחות. ניתן לעמוד בהמלצות באמצעות 30-60 דקות של פעילות בעצימות מתונה במשך חמישה ימים בשבוע, או 20-60 דקות של פעילות בעצימות אינטנסיבית במשך שלושה ימים בשבוע. יחד עם זאת ניתן לבצע את הפעילות באימון אחד מרוכז וגם במספר רב של פעמים (שהפעילות בהן נמשכת לפחות 10 דקות).

כדי לעודד התמדה ולהפחית את הסיכון לפציעות מומלץ להתחיל לבצע את הפעילות באופן הדרגתי, מבחינת משך הפעילות, התדירות שלה והעצימות שלה. עוד ציינו חברי הפאנל, כי בקרב אנשים שלא יכולים להגיע למינימום הזה, פעילות גופנית כלשהי עדיין תיטיב עם בריאותם.

 

אימוני התנגדות (אימוני כוח) - מבוגרים צריכים לאמן כל קבוצת שרירים מרכזית 2-3 פעמים בשבוע באמצעות מגוון של תרגילים וציוד. בקשישים ואנשים שלא נהגו לבצע פעילות גופנית בעבר, יש לבצע את האימון בעצימות קלה עד קלה מאוד.

כדי לשפר את הכוח והחוזק יש לבצע 2-4 סטים של כל תרגיל. בכל סט יש לחזור על התרגיל 8-12 פעמים כדי לשפר חוזק וכוח, 10-15 חזרות משפרות חוזק בגיל העמידה ואנשים מבוגרים יותר שמתחילים בפעילות גופנית ועובדים בעצימות קלה יותר. 15-20 חזרות משפרות את סיבולת השריר. על-פי ההמלצות יש להמתין לפחות 48 שעות בין אימוני התנגדות.

 

אימוני גמישות - מבוגרים צריכים לבצע תרגולי גמישות לפחות יומיים או שלושה בכל שבוע על מנת לשפר את טווח התנועה. יש להחזיק כל מתיחה במשך 10-30 שניות עד לנקודה בה חשים במתיחות או חוסר נוחות קלה. יש לחזור על כל מתיחה 2-4 פעמים, באופן שיצטברו 60 שניות של כל מתיחה. על-פי הפאנל גם מתיחות סטטיות וגם מתיחות דינאמיות הן אפקטיביות.

תרגילי גמישות הם הכי אפקטיביים כאשר השריר חם. מומלץ לבצע פעילות אירובית קלה או לשהות באמבט חם כדי לחמם את השרירים לפני המתיחות.

 

אימוני שיווי משקל וזריזות – אימוני שיווי משקל וזריזות שמכונים גם "פעילות נוירומוטורית" או פעילות תפקודית, מומלצים 2-3 פעמים בשבוע. הפעילות צריכה לכלול יכולות מוטוריות (שיווי משקל, זריזות, קואורדינציה ויציבה) ופעילויות רב-צדדיות כמו טאי צ'י ויוגה, על מנת לשפר את התפקד הגופני ולמנוע נפילות בקרב אנשים מבוגרים.

 

מומחי הפאנל מבהירים כי התנהגות של חוסר תזוזה – ישיבה במשך זמנים ארוכים - היא מופרדת מפעילות גופנית ונמצא כי היא מסכנת את הבריאות בפני עצמה. הם מדגישים כי הקפדה על המלצות הפעילות הגופנית אינה מפצה על סגנון חיים של חוסר תזוזה שכולל ישיבה רבה מול המחשב או הטלוויזיה.

 

על-פי ניר העמדה מכשירים שונים למדידת צעדים ומרחקים בהם משתמשים למדידת הפעילות הגופנית אינם מדדים מדויקים של איכות הפעילות ואין להשתמש בהם כאמצעי מדידה היחיד של הפעילות הגופנית.

 

 

לפרטים נוספים באתר ה- ACSM

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה