מחלת לב איסכמית, שמשמעותה ירידה באספקת הדם ללב, נגרמת לרוב על ידי חסימות בעורקים המוליכים דם ללב – טרשת עורקים, עלולה להתפתח לכדי התקף לב, ומהווה את גורם התמותה השני בשכיחותו בישראל ובמדינות המערב אחרי סרטן ואת הסיבה המובילה לאשפוז בגיל המבוגר. כעת מדווחים חוקרים ישראלים על סיכון גבוה ב-34% לסבול מהתופעה אצל אנשים שאובחנו עם דלקת מפרקים שגרונתית.

החוקרים מהמרכז הרפואי שיבא והפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בחנו את שכיחותה של מחלת לב איסכמית בקרב מאגר נרחב של 11,782 חולים בדלקת מפרקים שגרונתית המבוטחים בקופת חולים כללית, בהשוואה לקבוצת ביקורת שמנתה 57,973 מבוטחים שאינם מאובחנים במחלה. מכלל הנכללים במחקר, 13.5% אובחנו עם מחלת לב איסכמית, 9.392 נבדקים.

מחלת לב איסכמית נצפתה בקרב 16.6% מהחולים בדלקת מפרקים שגרונתית בהשוואה ל-12.8% בקבוצת הביקורת, ועיבוד הממצאים זיהה סיכון גבוה ב-34% לפתח מחסור באספקת דם ללב בקרב אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית, לאחר שנוטרלו גורמי סיכון נוספים לתחלואה לבבית, לרבות גיל, מין עישון, עודף שומנים בדם ומצב סוציואקונומי.

תיאוריית הדלקתיות

בשנים האחרונות מתהדק הקשר בין דלקת מפרקים שגרונתית למחלות לב, כפי שמזוהה במחקרים שונים ברחבי העולם. ההסבר המרכזי שניתן לקשר בין המחלות הוא בהצטברות טרשת עורקים כתוצאה מהמצב הדלקתי הכרוני הקשור בדלקות מפרקים. תיאוריה חלופית, גורסת כי גורמי הסיכון המוכרים למחלות לב, כגון השמנת יתר, תזונה לקויה, העדר פעילות גופנית ועישון סיגריות – שכיחים יותר בקרב אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית.
לטענת החוקרים, הממצא הקושר בעבודה הנוכחית בין מחלת לב איסכמית לדלקת מפרקים גם לאחר נטרול גורמי הסיכון מחזק את תיאוריית הדלקתיות.

יחד עם זאת, הממצאים העידו גם על עודף גורמי סיכון מסורתיים למחלות לב בקרב המאובחנים עם דלקת מפרקים שגרונתית: למרות שמדד ההשמנה BMI הממוצע היה דומה בקבוצת החולים (28.2 יחידות) וקבוצת הביקורת (28 יחידות), שיעור מעשני הסיגריות היה גבוה ב-21% בקרב החולים (32.8%) בהשוואה לביקורת (28.8%), שיעור הסובלים מלחץ דם גבוה היה גבוה ב-22% בקרב החולים (47%) בהשוואה לביקורת (42%), שיעור הסוכרתיים היה גבוה ב-15% בקרב החולים (25.4%) בהשוואה לביקורת (22.8%), ושיעור האנשים עם עודף שומנים בדם – היפרליפידמיה – היה אף הוא גבוה ב-15% בקרב החולים (62.9%) בהשוואה לביקורת (60%).

ניתוח הממצאים העלה שורה של גורמי סיכון למחלת לב איסכמית בכלל המדגם, מעבר לדלקת מפרקים שגרונתית, לרבות מין – כשגברים היו בסיכון גבוה פי 2.71, עישון שהעלה את הסיכון ב-56%, סוכרת העלתה ב-64%, יתר לחץ דם העלה את הסיכון פי 2.92 ועודף שומנים בדם העלה פי 4.48 את הסיכון למחלת לב איסכמית.

במחקר השתתפו ד"ר אסתר חורי לוי, ד"ר עבדאללה ותד, ד"ר אהרון וויטבי, ד"ר שמואל טיאוסנו, ד"ר דורון קומנשטר, פרופ' ארנון כהן, ופרופ' הווארד עמיטל, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2016 של כתב העת Autoimmunity Reviews.

מחלות לב וכלי דם הן מהמחלות המרכזיות הנלוות לדלקות מפרקים אוטואימוניות ולדלקת מפרקים שגרונתית בפרט. סיבה נוספת לקשר שתוארה בעבודות בעבר היא הטיפול בסטרואידים העשוי להאיץ כשלעצמו סתימה של כלי דם.

מעקב הדוק

לפי מחקר אמריקאי מאוניברסיטאות פנסילבניה והרווארד, שהתפרסם בפברואר 2015 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases, הנסמך על מדגם של מעל עשרות אלפי חולים, הסיכון למחלות לב וכלי דם גבוה בקרב חולים עם דלקות מפרקים אוטואימוניות גם אם אינם נוטלים תרופות ראומטיות, מה שמצביע על קשר בין המחלות, ולא רק בין התרופות למחלות לב. במחקר האמריקאי נמצא כי הסיכון למחלות לב וכלי דם גבוה ב-39% בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונתית שאינם מטופלים בתרופות וב-24% בקרב חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שאינם מטופלים תרופתית.

בשנת 2009 פרסמה הליגה האירופית נגד דלקות מפרקים (EULAR, קיצור של EUropean League Against Rheumatism) המלצות לניטור תחלואה לבבית בקרב הסובלים מדלקות מפרקים, הכוללים בדיקה רפואית אחת לשנה לאיתור מוקדם של טרשת העורקים ומחלת לב איסכמית. החוקרים בעבודה הנוכחית מציינים כי על רקע הממצאים שהתקבלו, על רופאים המטפלים בדלקות מפרקים שגרונתית להיות מודעים לכל תמרור אזהרה למחלת לב איסכמית בקרב החולים, לבצע הערכות תקופתיות לסיכון לאירוע לבבי בקרב החולים ולהציע מניעה ראשונית לחולים שאותרו בסיכון מוגבר.

Autoimmunity Reviews, doi: 10.1016/j.autrev.2016.01.006