מחקר חדש מצא כי BMI גבוה או נמוך מאוד עשוי להקשות על שמירת הפוגה במחלה בקרב אנשים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית.

דלקת מפרקים שגרונית הינה מחלה כרונית אוטואימונית, בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את המפרקים ורקמות נוספות, וגורמת לדלקת כרונית המאופיינת ברגישות, נפיחות, כאבים ונוקשות במפרקים הנגועים. בנוסף לתסמינים המערבים את המפרקים, ישנם תסמינים מפושטים המערבים מערכות נוספות בגוף ומתווכים על-ידי התהליך הדלקתי.

ידוע כי השמנה גורמת לדלקתיות כרונית, ומחקרים הראו ש-BMI גבוה קשור לסיכון מוגבר לדלקת מפרקים שגרונית.

במחקר החדש חוקרים מבית החולים לניתוחים HSS ביקשו לבחון אם המשקל עשוי להשפיע על פעילות המחלה. לשם כך הם עקבו במשך שלוש שנים אחר 944 מטופלים שקיבלו אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית ב-12 החודשים האחרונים. המטופלים חולקו ל-6 קבוצות בהתבסס על קטגוריות ה-BMI המקובלות. רק 2% ממשתתפי המחקר היו בתת משקל, בעוד ש-65% היו בעלי עודף משקל או שמנים.

בתקופת המעקב הנבדקים עברו בדיקות רציפות של DAS28 – ציון המשקלל את מספר המפרקים הנפוחים והכואבים, כמו גם סמני דלקת בדם והערכות של הנבדקים על המחלה שלהם. ה-DAS28 מהווה מדד לפעילות המחלה ויכול לתת אינדיקציה לכך שמטופל נמצא בהפוגה. הפוגה ממושכת הוגדרה במחקר הנוכחי כפעילות נמוכה של המחלה בשני ביקורי רופא רצופים בהפרש של שלושה עד שישה חודשים.

המחקר, שממצאיו הוצגו בכנס השנתי של הקולג' האמריקני לראומטולוגיה (ACR) שנערך בחודש נובמבר בבוסטון, העלה כי לאנשים שהיו בתת משקל משמעותי (BMI נמוך מ-18.5) או בעלי עודף משקל או השמנה (BMI של 25 ומעלה), היה סיכוי נמוך יותר באופן משמעותי לזכות להפוגה ממושכת, בהשוואה לבעלי משקל תקין.

בהודעה לעיתונות שפרסמו החוקרים, הם מסבירים כי בהשוואה לבעלי BMI תקין, כל האנשים בקטגוריות ה-BMI הגבוה או הנמוך היו בעלי סבירות נמוכה יותר באופן משמעותי להשיג הפוגה ממושכת, אך בקרב מטופלים עם השמנה חמורה הסבירות הייתה נמוכה במיוחד. אלה עם BMI גבוה מאוד גם סבלו מיותר דלקתיות וכאב.

מעבר למשקל תקין, גורמים נוספים שנקשרו במחקר לסבירות גבוהה יותר להפוגה ממושכת היו טיפול מוקדם במטוטרקסט, הימנעות מעישון ותגובה לטיפול תוך חצי השנה הראשונה.

יש לציין כי המחקר אומנם מצא קשר בין משקל תקין לבין סבירות גבוהה יותר לחוות הפוגה ממושכת, אך הוא לא מוכיח קשר של סיבה ותוצאה. עם זאת, מחקר אחר שפורסם באותו כנס מרמז לכך שהשמנה אכן משפיעה על פעילות המחלה, אחרי שהראה כי הרזיה משמעותית הובילה לשיפור ניכר בפעילות המחלה, בצורך בטיפול תרופתי ובדלקתיות.

החוקרים עקבו אחר 53 מבוגרים שמנים שאובחנו עם דלקת מפרקים שגרונית ועברו ניתוח בריאטרי לטיפול בהשמנה. שנה לאחר הניתוח הירידה הממוצעת במשקל הגוף עמדה על 41 קילוגרמים, וזו הייתה מלווה בירידה משמעותית בסמני דלקת. פעילות מחלה בינונית או גבוהה הייתה הרבה פחות שכיחה לאחר הניתוח - 6% שנה לאחר הניתוח לעומת 57% לפניו. שיעור החולים שנזקקו לטיפול תרופתי לדלקת מפרקים שגרונית שנה לאחר הניתוח היה נמוך יותר בהשוואה לתקופה שלפני הניתוח - 66% לעומת 98%. כחמש וחצי שנים לאחר הניתוח 74% מהנבדקים היו בהפוגה, שיעור גבוה יותר משמעותית בהשוואה ל-26% שהיו בהפוגה לפני הניתוח.

מקור: הודעה לעיתונות, בית החולים HSS