מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותדלקת מפרקים מעלה סיכון להפרעות קצב

דלקת מפרקים מעלה סיכון להפרעות קצב

מחקר מצא כי לחולי דלקת מפרקים שגרונית סיכון מוגבר להפרעות בקצב הלב ולשבץ מוח


לחולי דלקת פרקים שגרונית סיכון גבוה ב- 41% לפרפור עליות (צילום: Shutterstock)
לחולי דלקת פרקים שגרונית סיכון גבוה ב- 41% לפרפור עליות (צילום: Shutterstock)

לאנשים עם דלקת מפרקים שגרונית סיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים ולשבץ בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. כך עולה ממחקר ענק שפורסם ב-BMJ.

 

דלקת מפרקים הינה מחלה דלקתית אוטואימונית הכוללת כאבים, אודם וקישיון, בעיקר של מפרקים קטנים בכפות הידיים והרגליים. בנוסף לתסמינים המערבים את המפרקים, ישנם תסמינים מפושטים המערבים מערכות נוספות בגוף ומתווכים על-ידי התהליך הדלקתי.

 

הקשר בין דלקת למחלות לב וכלי דם הינו מבוסס והוכח במספר רב של מחקרים. גם דלקת מפרקים שגרונית נקשרה לסיכון מוגבר למחלות לב ולשבץ.

 

מחקר דני חדש ביקש לבדוק האם קיים קשר, לא רק בין דלקת מפרקים לשבץ, אלא גם לפרפור עליות - הפרעת קצב שכיחה בגיל המבוגר, המהווה גורם סיכון עצמאי לשבץ.

 

היתרון העיקרי במחקר הנוכחי הוא גודלו המרשים - המחקר כלל למעלה מארבע מיליון דנים, מתוכם ליותר מ- 18,000 הייתה דלקת מפרקים שגרונית. המעקב נמשך כ-12 שנים.

 

החוקרים מצאו כי חולי דלקת מפרקים שגרונית היו בעלי סיכון גבוה ב-41% לפרפור עליות בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. זה מתרגם למקרה חדש אחד של פרפור עליות לכל 12 חולי דלקת מפרקים שגרונית בעשור שלאחר האבחנה. עוד נמצא כי לחולי דלקת מפרקים שגרונית סיכון גבוה ב-32% לשבץ. 

 

מהמחקר עולה כי חולי דלקת מפרקים נמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר. חשוב לאבחן פרפור עליות בחולים אלו שכן, לעיתים, פרפור עליות הינה הפרעה שקטה לא תסמינית הניתנת לאבחון רק בבדיקת הולטר אקג.

 

 

BMJ. 2012 Mar 8;344:e1257