מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותדירוג בתי החולים: באיזה בית חולים תקבלו טיפול מהר?

דירוג בתי החולים: באיזה בית חולים תקבלו טיפול מהר?

דו"ח חדש שמפרסם משרד הבריאות חושף את איכות הטיפול בבתי החולים בישראל. איפה נפגעי שבץ ומחלות לב יזכו לטיפול מהיר? ואיפה תחכו יותר מדי זמן לניתוח דחוף לתיקון שבר בצוואר הירך?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בבית החולים כרמל בחיפה מבצעים צנתור תוך שעה וחצי מהתקף לב ב-95% מהמקרים. בית חולים ברזילי באשקלון מצטיין במתן טיפול מציל חיים בזמן למטופלים שעברו שבץ מוחי. כך עולה מדו"ח מדדי איכות בתי החולים בישראל לשנת 2016 שמפרסם היום (ד) משרד הבריאות.

 

הדו"ח השנה כולל 34 מדדים שונים שנבדקו בבתי החולים בישראל ב-2016 ומציג שיפור משמעותי במדדים רבים ביחס לשנים קודמות. התמקדנו במספר מדדים מרכזיים שעשויים לעניין את גולשי "כמוני".

 

התקף לב

 

צנתורים

 

במשרד הבריאות בדקו ביצוע צנתור לב תוך שעה וחצי מרגע ההגעה לבית החולים במטופלים עם התקף לב (אוטם). מהנתונים עולה כי 90% מהמטופלים עם אוטם שריר הלב עברו בשנת 2016 צנתור תוך 90 דקות מהגעתם לבית החולים – יותר מהיעד של משרד הבריאות לשנה זו שעמד על 85%. מדובר בשיפור ניכר בהשוואה לשנת 2013, אז רק 68% מהמטופלים עברו צנתור תוך שעה וחצי מהגעתם לבית החולים.

 

עוד נמצא כי קיים פער בין המינים, כאשר מתוך הנשים שהגיעו לבית חולים עם אוטם חד 84% עברו צנתור תוך 90 דקות, בהשוואה ל-91% מהגברים. פער זה משקף את בעיה ידועה של עיכוב באבחון ובטיפול בנשים עם אירוע לב, בשל הסתמנות שונה של התקף לב בנשים.

 

החדשות הטובות הן שאין הבדל באחוז העמידה במדד זה בין בתי חולים פריפריים לבתי חולים באזור המרכז. בראש הרשימה נמצאים בית החולים כרמל בחיפה (בו מבוצע צנתור תוך 90 דקות ב-95% מהמטופלים), קפלן ברחובות, אסף הרופא בצריפין ופוריה (94%). בית החולים רבקה-זיו בצפת הוא בית החולים היחיד שלא עמד ביעד שקבע משרד הבריאות, כאשר צנתור בוצע תוך 90 דקות ב-83% מהמטופלים שהגיעו לבית החולים.

 

 

המלצה לאספירין

 

מחקרים הראו שהטיפול באספירין במטופלים לאחר התקף לב מפחית את הסיכון לאירועים לבביים חוזרים ולתמותה ב-20%. במשרד הבריאות בדקו כמה מהמטופלים מקבלים המלצה לנטילת אספירין בבתי החולים ומצאו כי בתי החולים מקיימים את הסטנדרט ברמות ביצוע מרשימות. 98% מהמטופלים שעברו התקף לב קיבלו המלצה להשתמש באספירין, כשהיעד של משרד הבריאות היה 95%. התפלגות הביצוע בין בתי החולים נעה מ-94% ל-100%. בתי החולים היחידים שלא עמדו ביעד הם המרכז הרפואי סוראסקי בתל-אביב (איכילוב) ובית החולים הסקוטי בנצרת.

 

 

שבץ מוחי

 

סי.טי ראש/MRI 

 

לאחר הופעת תסמינים של שבץ מוחי אבחון מהיר של מקור הבעיה נחשב קריטי לקביעת המשך הטיפול. משרד הבריאות בדק את פרק הזמן החציוני עד שבוצעה בדיקת הדמיה - סי.טי ראש או MRI - לחולים שהגיעו תוך שלוש שעות וחצי מרגע הופעת התסמינים של שבץ מוחי ומצא כי הזמן החציוני בישראל עמד על 38 דקות, זאת אומרת שמחצית מהחולים עברו את הבדיקה לאחר יותר מ-38 דקות מהגיעם לבית החולים. היעד של משרד הבריאות הוא שהבדיקה תבוצע תוך 25 דקות מההגעה לבית החולים. בתי החולים שביצעו את הבדיקה הכי מהר הם רבקה זיו (18 דקות), הדסה עין כרם (21 דקות) ונהריה (25 דקות). בתי החולים בהם המתינו מטופלים את הזמן הארוך ביותר הם: בית החולים וולפסון בחולון (75 דקות), לניאדו בנתניה (60.5 דקות) וכן בית חולים השרון והמרכז הרפואי סוראסקי (59 דקות).

 

 

טיפול להמסת קרישים/צנתור מוח

 

מרגע בו מתחיל התקף אירוע מוחי, יש פרק זמן של 4.5 שעות המהווה חלון הזדמנויות לקבלת טיפול בתרופה שממיסה קרישי דם וכך מחזירה את אספקת הדם לרקמת המוח הפגועה – טיפול העשוי להציל חיים ולמנוע נכות. ככל שהזמן חולף ללא טיפול כך גדל הסיכוי שחומרת הפגיעה תהיה בלתי הפיכה או חמורה. במשרד הבריאות בדקו כמה מהמטופלים (ביחס של 1:1000) שהגיעו לבית החולים לאחר אירוע מוחי קיבלו טיפול בהמסת קרישים או צנתור מוח תוך פחות מ-8 שעות.

 

בית החולים המצטיין במדד זו הוא בית החולים ברזילי (113 מתוך 1,000). הנתון המרשים התקבל בזכות תכנית שמפעיל בית החולים המכונה ״קוד שבץ״ במסגרתה, עם דיווח על חשד לשבץ, המטופל מועבר ישירות אל חדר הלם ומפנים לו מייד מקום במכון הרנטגן וכבר במכון הרנטגן הוא מקבל את הטיפול להמסת קרישי דם. נוסף על כך, בית החולים הציב באופן קבוע נוירולוג במיון הזמין לחולי שבץ באופן מיידי. אחרי ברזילי ברשימה – המרכז הרפואי רמב"ם (109), אסף הרופא (102) וסורוקה (101). בתחתית הרשימה הדסה הר הצופים (2), יוספטל (4) ופוריה (5).

 

 

שבר צוואר ירך

 

שברים בצוואר הירך הם שכיחים בקרב קשישים ומהווים מקור משמעותי לתחלואה ולתמותה. הזמן מרגע שקרה השבר ועד לביצוע ניתוח לתיקון, משפיע רבות על תוצאות הניתוח והשיקום, כאשר ניתוח תוך 48 שעות קשור באופן מובהק לירידה בשיעורי התמותה והתחלואה. משרד הבריאות בדק מה אחוז המאושפזים שעברו את הניתוח ב-48 שעות הראשונות ומצא כי 86% מהמטופלים עברו את הניתוח בפרק זמן זה. מאיר (96%), שערי צדק (94%) ונהריה (93%) בראש הרשימה. לעומת זאת, לא עמדו ביעד של 85% שקבע משרד הבריאות בתי החולים לניאדו (47%), הסקוטי (70%), בני ציון (75%), רבקה זיו (79%), וולפסון (81%), ברזילי ושיבא (83%) והעמק (84%).

 

 

הפחתת סיכון לזיהומים בניתוחי מעי אלקטיביים

 

הדו"ח אמד גם את מתן הטיפול המונע באנטיביוטיקה לפני ביצוע חתך בניתוחי מעי או רקטום אלקטיביים, שיש באפשרותו למנוע זיהומים בניתוח ולהפחית סיבוכים ותמותה. מחקרים עוד משנות ה 60 וה-70 הוכיחו כי עיכוב במתן האנטיביוטיקה המניעתית מביא לאיבוד ההגנה מפני זיהומים לאחר ניתוח.

 

בסקר של משרד הבריאות משנת 2009, לפני תוכנית המדדים, נמצא כי רק 48% מהחולים הממתינים לניתוחי מעי אלקטיביים מקבלים אנטיביוטיקה לפני הניתוח. הכנסת המדד לדו"ח העלתה את שיעורי ההיענות הממוצעים באופן משמעותי וכיום הם עומדים על 93%. רוב בתי החולים עמדו ביעד שהציב משרד הבריאות לשנת 2016 – 90%. בתי החולים שלא עמדו ביעד הם ברזילי (81%), שיבא (87%) וכן אסף הרופא והעמק (89%). רק בהרצליה מדיקל סנטר 100% קיבלו אנטיביוטיקה לפני ניתוחי מעי אלקטיביים.

 

 

זיהוי כף רגל סוכרתית

 

עוד נבדק בדו"ח שיעור ביצוע אומדן כף רגל סוכרתית לקשישים סוכרתיים תוך 24 שעות מקבלתם לאשפוז במחלקה. חולי סוכרת עלולים לסבול ממחלת כלי דם היקפית ומהתפתחות כיב, זיהום ופגיעה עצבית בכף הרגל. מחקרים מצביעים על כך שכ-15% מחולי הסוכרת מפתחים כף רגל סוכרתית, מצב העלול להוביל לנמק בכף הרגל ואף לקטיעת הגפיים. על מנת לשמור על איכות חייו של הקשיש הסוכרתי ולמנוע התפתחות או החמרה של כף רגל סוכרתית, משרד הבריאות קבע כי יש לבצע הערכה ומעקב אחר מצב הרגל של הקשיש, תוך ביצוע אומדן הכולל התייחסות למצב וצבע העור בגפיים, מבנה כף הרגל ותקינות ציפורניים, טמפרטורה ודפקים פריפריים, תחושה, התאמה של פריטי הנעלה ותלונות החולה. מהדו"ח עולה כי הערכה זו בוצעה ב-90% מהקשישים הסוכרתיים תוך 24 שעות מקבלתם לאשפוז, כפי שדורש משרד הבריאות.