מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותדיקור מסייע לנפגעי חוט שדרה

דיקור מסייע לנפגעי חוט שדרה

מחקר: אקופונקטורה יכולה לסייע בהתאוששות לאחר פגיעה בחוט השדרה


חולדות בקבוצת הדיקור היו מסוגלות לעמוד בשיפוע תלול יותר וללכת טוב יותר (צילום: אתר סטוק פוטוז)
חולדות בקבוצת הדיקור היו מסוגלות לעמוד בשיפוע תלול יותר וללכת טוב יותר (צילום: אתר סטוק פוטוז)

 

חולדות עם פגיעת חוט שדרה יכולות שוב ללכת בזכות הדיקור. זה לא בגלל שיפור בזרימת האנרגיה או ה"צ 'י" שלהן. נראה כי הטיפול העתיק עוצר מוות של תאי עצב על ידי הפחתת תהליך דלקתי שנוצר במקום הפגיעה.

 

בשנים האחרונות נאספות יותר ויותר הוכחות מדעיות על יעילות הדיקור. ניסויים כבר הראו כי הוא משפר תפקוד מוטורי ותחושתי בקרב אנשים עם פגיעות בחוט השדרה.

 

כדי לגלות מדוע, חוקרים מאוניבסיטת קיונג הי בדרום קוריאה גרמו פגיעה מכוונת בחוט השדרה אצל 75 חולדות. לאחר מכן, שליש מהחולדות עברו דיקור בשני מקומות: בין החוטם לפה (Shuigou) וברגל האחורית העליונה (Yanglingquan). החולדות האחרות לא קיבלו כל טיפול או קיבלו "דיקור מדומה".

 

לאחר 35 ימים, חולדות בקבוצת הדיקור היו מסוגלות לעמוד בשיפוע תלול יותר מהאחרות ואף ללכת טוב יותר,  בזמן שקבוצות הביקורת עדיין גררו את רגליהן. 

 

לחולדות בקבוצת הדיקור היתה רמה נמוכה יותר של מוות תאי העצב. כמו כן, נמצאו רמות נמוכות יותר של חלבונים הידועים בגרימת דלקת לאחר פגיעה בחוט השדרה המחמירה את הנזק העצבי.

 

התוצאות מאוד מעודדות, אך טרם ידוע אם ניתן ליישמן גם על בני האדם. אחת הסיבות  היא שטיפול באקופונקטורה ניתן לחולדות כמעט מייד לאחר הפציעה. לעומתם, רוב המטופלים אינם מבקשים דיקור עד שלושה חודשים לפחות לאחר הפגיעה.

 

 

Neurobiology of Disease, DOI: 10.1016/j.nbd.2010.04.003

 

 

מתוך-NewScientist

 

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן