דיכאון קל בגיל המבוגר נפוץ מאוד. לפי הערכות, שכיחות תסמיני דיכאון שונים בקרב אנשים מעל גיל 65 עשויה להגיע לעשרות אחוזים מהאוכלוסייה.

חשוב לטפל בתופעה על-מנת לאפשר איכות חיים גבוהה יותר בגיל המבוגר ועל מנת למנוע התפתחות של דיכאון מג'ורי שעלול להתפרץ בעקבות דיכאון קל לא מטופל.

קראו כאן עוד על תסמינים ואבחון של דיכאון קל בגיל המבוגר

למרות שקיימים טיפולים רבים לדיכאון קל בגיל המבוגר, רבים באוכלוסייה אינם מודעים למגוון הטיפולים ונותרים עם תסמיני דיכאון לאורך זמן. מחקר מהולנד שבחן את היקפי הדיכאון בקרב אנשים מבוגרים (NESDO), שכלל 378 אנשים עם דיכאון קל או חמור בגילי 60 עד 93 ופורסם בפברואר 2015 בכתב העת BMC Psychiatry, מצא כי 50% המשיכו להציג תסמיני דיכאון בחלוף מעקב של שנתיים.

הטיפול בדיכאון קל אינו בהכרח תרופתי, ולעתים ניתן למצוא תועלת לחלופות טיפוליות, לרבות טיפולים באור, שינויים באורח החיים, טיפולים נפשיים וטיפולי רפואה משלימה.

פעילות גופנית סדירה

קידום אורח חיים בריא נחשב לטיפול המומלץ ביותר במטרה לעודד ירידה בתסמיני דיכאון קל בקרב מבוגרים, כשהכוונה בייחוד לשיפור בתזונה ולביצוע פעילות גופנית באופן סדיר.

בעוד שבגיל המבוגר אנשים עלולים להתקשות בהליכה קבועה למכון הכושר, מומלץ להקפיד על פעילות גופנית סדירה בעצימות מתונה אפילו בבית או בסביבת המגורים. המלצות המכון הלאומי הבריטי לרפואה ואיכות הטיפול (NICE) קוראות למאובחנים עם דיכאון לדאוג לפעילות גופנית סדירה במינון של שלוש פעמים בשבוע, 45 דקות עד שעה בכל פעם, למשך 14-10 שבועות. עוד בספטמבר 1991 קבעו חוקרים קנדים מאוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול על סמך מחקר שפורסם בכתב העת Psychology and Aging כי פעילות גופנית מועילה בהפחתת תסמיני דיכאון בקרב קשישים עם דיכאון קל, לפחות לטווח הקצר. הפעילות שנבחנה הייתה הליכה בסביבת איזור המגורים שלוש פעמים בשבוע, תחילה לפרק זמן של 20 דקת שהתארך בהמשך ל-40 דקות.

ההשפעה המיטיבה אובחנה הן בתסמינים הנפשיים והן בתסמינים הגופניים-פסיכוסומטיים של דיכאון קל. מאמר סקירה שבחן את התועלת של פעילות גופנית בקרב אנשים מבוגרים עם תסמיני דיכאון, שפורסם ביולי 2013 בכתב העת CP & EMH קובע על סמך 44 מחקרים בתחום שפרסמו לאורך 22 שנים, כי פעילות גופנית מועילה לדיכאון בגיל המבוגר, בעיקר כשהיא מבוצעת בשילוב עם תרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון.

תזונה ותוספי תזונה

אחד הצעדים המומלצים בשלבים הראשונים של הופעת תסמיני דיכאון קל בגיל המבוגר הוא בשיפור התזונה כדי להימנע מחסרים תזונתיים שעלולים להחמיר את התסמינים או לעתים אף להוות את המקור להופעתם.

שיפור כללי בתזונה: התזונה המערבית נקשרה במספר מחקרים לעלייה בשעורי הדיכאון. מחקר אוסטרלי שדווח במארס 2010 בכתב העת American Journal of Psychiatry העלה כי תפריט "מערבי", הכולל מזון מעובד ומטוגן, דגנים מזוקקים, מוצרים עתירי סוכר ובירה – קשור בעלייה בהיקף תסמינים של דיכאון קל באוכלוסייה. עם זאת, דיאטה "מסורתית" המבוססת על פירות וירקות, בשר, דגים ודגנים מלאים הייתה קשורה לירידה בתסמינים של דיכאון וחרדה. הקפדה על תזונה מסורתית יותר, למשל לפי עקרונותיה של הדיאטה הים תיכונית, עשויה להיטיב עם תסמיני דיכאון קל בגיל המבוגר.

ויטמיני B והתוסף SAM-E: תוסף התזונה 'אדנוזיל מתיונין' הקרוי גם SAM-E (קיצור של S-adenosyl-L-methionine) הוא למעשה נגזרת של חומצת אמינו בשם מתיונין, שהטיפול בה מוביל לעלייה ברמות כימיקלים מוחיים המסייעים לשיפור תסמיני דיכאון קל. התוסף יעיל בעיקר בשילוב עם ויטמין B12 וחומצה פולית. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הארווארד דיווחו באוגוסט 2010 בכתב העת American Journal of Psychiatry כי מאובחנים עם דיכאון שלא הגיבו לתרופות מקובלות הציגו שיפור בתסמיני דיכאון לאחר שטופלו ב-SAM-E בהשוואה לאלו שטופלו בגלולת דמה.

אומגה 3: בעשור החולף עולה קרנן של חומצות שומן מסוג אומגה 3 שמקורן בעיקר בדגי אוקיינוס ומקורות צמחיים כמו פשתן – כרכיב תזונתי חיוני למספר רב של מצבי תחלואה, לרבות הפרעות במצב הרוח כמו דיכאון. מחקרים בנושא, שעדיין אינם בקונצנזוס מוחלט, מצביעים בחלקם על תועלת בצריכה יומית של תוסף אומגה 3 או לחילופין בצריכה קבועה של דגים לשיפור בתסמיני דיכאון. כך, למשל, מחקר מפינלנד שפורסם באפריל 2001 בכתב העת Psychiatric Services מצא כי באוכלוסייה הכללית יש ירידה בתסמיני דיכאון בקרב אנשים שצורכים דגים בקביעות בהשוואה לאלו שאינם אוכלים דגים דרך קבע. לאלו שמבקשים לצרוך אומגה 3 בתוסף, מומלץ לבחור בכזה המשלב מינונים מכמה חומצות שומן שמרכיבות את אומגה 3, לרבות EPA ו-DHA.

טיפול באור

דיכאון קל עלול להופיע בכל אחד מימות השנה, אך שכיח יותר בימי החורף הגשומים. לעתים, כשתסמיני הדיכאון מופיעים בבירור בימים סגריריים, ניתן לכנות את התופעה כ'דיכאון חורף' או 'דיכאון עונתי', שכולל תסמיני דיכאון שמחמירים בחורף, אך עשויים לבוא לידי ביטוי גם בדרגה קלה.

הקשר בין דיכאון לחורף הוא שהוליד את הטיפול באור (Light Therapy) – חשיפה למסך אור או לחדר אור למשך מספר דקות אחת ליום או למספר ימים, במטרה להקל על תסמיני הדיכאון. מחקרים שונים מצביעים על הצלחת השיטה בקרב אנשים עם דיכאון קל בנסיבות שונות, ולא רק בקרב אלו הסובלים מדיכאון חורף.

ביוני 2008 דיווחו חוקרים שבדים מאוניברסיטת אופסלה בכתב העת Journal of Affective Disorders כי חשיפה לחדר אור מקלה על תסמיני דיכאון קל בקרב 54% מהסובלים מדיכאון חורף באופן מיידי ואף בקרב 83% בחלוף חודש מעקב.

תמיכה נפשית

סיוע נפשי באמצעות פסיכולוגים או עובדים סוציאליים עשוי לסייע לסובלים מדיכאון קל. כיום, בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש והעברת האחריות על טיפולים נפשיים לקופות החולים, הטיפול הנפשי נגיש יותר לאוכלוסייה, אולם הטיפול בדיכאון קל במסגרת זו עדיין אינו מוסדר דיו. בעוד שלפי גישתו של משרד הבריאות המפקח על הקופות, עליהן לתת שירות טיפול נפשי גם לסובלים ממצוקות נפשיות קלות שאינן מוגדרות כהפרעה על פי סדר האבחנות הפסיכיאטרי הרשמי (ה-DSM), בדומה לדיכאון קל, הרי שבפועל קופות החולים מערימות קשיים במקרים אלה.

ברוב המקרים לא יופנו אנשים עם תסמיני דיכאון קל לטיפולים נפשיים במרכזי בריאות הנפש של הקופה, ויוכלו לפנות למסלול של טיפולי פסיכותרפיה באמצעות מטפל עצמאי דרך הקופה (מתוך רשימת מטפלים), שירות שניתן בתשלום השתתפות עצמית שעומדת עם החלת הרפורמה על 120 שקל בצמוד למדד. המטפלים העצמאיים שפועלים בהסכמים עם קופות החולים ומספקים את השירות עשויים להיות פסיכולוגים או עובדים סוציאליים.

טיפולים נפשיים במספר גישות הוכחו ספציפית כיעילים להקלה על תסמיני דיכאון קל בגיל המבוגר.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: הטיפול שצובר בשנים האחרונות פופולאריות בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT, קיצור של Cognitive Behavioral Therapy) המבוצע במספר מפגשים מוגדר מראש עשוי לסייע למבוגרים שסובלים מתסמיני דיכאון קל. טיפול זה אף הוכח במספר מחקרים כיעיל יותר מטיפולים נפשיים אחרים בטיפול בדיכאון קליני, אולם לפי מאמר סקירה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת בוסטון שפורסם באוקטובר 2010 בכתב העת Cognitive Therapy and Research שבוחן את העניין, בקרב מבוגרים מעל גיל 65 הטיפול הוכח כיעיל במידה דומה לטיפולים בגישה פסיכו-דינאמית, טיפול בגישה בינאישית-חברתית (interpersonal) וטיפול בהעלאת זיכרונות (reminiscence).

מחקר אמריקאי שפורסם בשנת 2001 בכתב העת של החברה האמריקאית לפסיכיאטריה גריאטרית מצא כי טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית בשילוב עם תרופות מקל על תסמיניהם של מבוגרים המתגוררים בקהילה עם תסמינים של דיכאון ברמה קלה עד מתונה.

טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס: 'טיפול קוגניטיבי מבוסס קשיבות' – MBCT, קיצור של Mindfulness based Cognitive Therapy – הוכח במספר עבודות כיעיל לטיפול בתסמיני דיכאון בגיל המבוגר. טיפול זה המבוצע אף הוא במספר מוגבל של מפגשים מעניק למטופל כלים להתמודדות עם רגשות שליליים במקום להימנע מהם או להשקיע אנרגיה בהתנגדות אליהם, על פי עקרונות המיינדפולנס.

מחקר בריטי הראה כי השיטה יעילה בקרב מבוגרים עם תסמיני דיכאון, כשיושמה באמצעות קבוצה טיפולית שנפגשה למפגשים שבועיים של שעתיים למשך שמונה שבועות ועברה הדרכות ברוח גישת המיינדפולנס.

תרופות לדיכאון קל בגיל המבוגר

טיפולים תרופתיים שונים עשויים לסייע לסובלים מדיכאון קל, לרבות בגיל המבוגר. תרופות מרשם נגד דיכאון וחרדה הוכחו כיעילות בעיקר במצבים של דיכאון קליני. עם זאת, בקרב הסובלים מדיכאון קל הקונצנזוס בקרב מטפלים הוא כי יש לשמור את השימוש בתרופות למקרים בהם ניכרת החמרה בתסמינים, או לחילופין כשאלה מתמשכים לאורך זמן.

קבוצת התרופות הפופולארית לטיפול בדיכאון נקראת SSRI, ותרופות ממשפחה זו מעלות את רמת כימיקל הסרוטונין במוח. קבוצה נוספת של תרופות לדיכאון נקראת SNRI, והתרופות במשפחה זו משפיעות גם על סרוטונין וגם על המוליך העצבי נוראפינפרין.

לתרופות ממשפחות SSRI ו-SNRI עלולות להתלוות תופעות לוואי, בעיקר תופעות במערכת העיכול כמו אי נוחות בבטן, גזים ובחילות. התופעות הללו לרוב חולפות לאחר כשלושה שבועות עד חודש. תופעות לוואי נוספות עלולות להיות פה יבש, עלייה קלה במשקל או פגיעה בתיאבון והפרעה בתפקוד המיני.

אחת מתופעות הלוואי של טיפולים בתרופות אלו היא רמה נמוכה מדי של נתרן בדם – היפונתרמיה (hyponatraemia), תופעה שעלולה להיות מסוכנת ביותר בייחוד בגיל המבוגר ולגרום לבלבול ולהפרעות זיכרון, ישנוניות, בצקות והקאות, ואף מעלה את הסיכון לתמותה, בייחוד בקרב חולים באי ספיקת לב. מצב זה מתפתח על רקע קשיים בהפרשת מים מהגוף ודילול גדול מדי של נוזל הדם במים. מחקר אוסטרלי שפורסם במארס 2002 בכתב העת Geriatric Psychiatry העלה כי מבוגרים בגיל 74.2 בממוצע הנוטלים תרופות אנטי דיכאוניות ממשפחת SSRI נמצאים בסיכון גבוה פי 5.6 לפתח מצב של היפונתרמיה. כיום מומלץ לנוטלים תרופות אלה בגיל המבוגר לבצע בדיקות תקופתיות לרמות הנתרן בדם כדי לאתר מבעוד מועד במידה והתופעה מתפתחת.

קבוצה נוספת של תרופות היא קבוצת הטריציקלים (TCA) – שפועלת אף היא להעלאת רמות סרוטונין ונוראפינפרין במוח, אך תרופות אלו פחות מקובלות לטיפול בדיכאון קל עקב ריבוי של תופעות לוואי.

וישנה גם קבוצה כוללת תרופות מרשם ממקור צמחי המופקות מצמח ההיפריקום, שהוכח כיעיל להפחתת תסמינים של דיכאון קל. מאמר סקירה של מאגר המחקרים 'ספריית קוצ'ריין' מאוקטובר 2008 שכללה 29 מחקרים בהשתתפות 5,489 נבדקים, העלתה כי צמח ההיפריקום יעיל בטיפול בתסמינים של דיכאון קל ובינוני.

תרופות המרשם לטיפול בדיכאון מאושרות בישראל לשימוש בקרב מבוגרים וילדים מגיל 12.

רפואה משלימה

טיפולים שונים בשיטות של רפואה משלימה הוכחו בעבודות מצומצמות כיעילים להקלת תסמינים של דיכאון קל.

אקופונקטורה: לפי סקירה שפורסמה בשנת 2014 בכתב העת Pharmacognosy Review של חוקרים ממלזיה ובריטניה, דיקור סיני מזוהה כטיפול שמקל על הפרעות שינה, משפר את מצב הרוח ומסדיר את קצב הלב, טמפרטורת הגוף והנשימה. לכן טיפול זה עשוי לסייע גם לסובלים מדיכאון קל, הנוטים להפרעה במצב הרוח, לרבות בגיל המבוגר.

חוקרים מבריטניה דיווחו באפריל 2008 בכתב העת Complementary Therapies in Medicine כי בקרב אנשים בוגרים הסובלים מדיכאון קל, דיקור סיני יעיל בהקלה על התסמינים בהשוואה לדיקור דמה (sham acupuncture), לרבות בשיפור איכות החיים הרגשית והתפקוד חברתי והפחתת כאב ועייפות, ואילו דיקור הדמה הוביל להחמרה בתסמיני כאב ובתפקוד פיזי, אם כי לשיפור משמעותי יותר בתחושות העייפות מאשר זו של דיקור סיני.

מדיטציה: עבודות נוספות שמוזכרות בסקירה מצביעות על יעילותן של שיטות טיפול נוספות ברפואה משלימה כגון מדיטציה וטיפולי מסאז'. מחקר אמריקאי שנערך באוניברסיטת דרום קליפורניה העלה כי טיפול במדיטציה מקל על הפרעות שינה בקרב מבוגרים עם דיכאון קל. במחקר שפורסם באפריל 2015 בכתב העת JAMA Internal Medicine התברר כי התערבות באמצעות מדיטציה שיפרה את איכות שנתם של מבוגרים עם דיכאון קל ב-18.7% יותר מאשר התערבות רגילה באמצעות מתן המלצות לשינה טובה.

תמצית צמח ההיפריקום: מחקרים שונים שנמנים בסקירתם של החוקרים ממלזיה ובריטניה מעידים על התועלת של תמצית צמח ההיפריקום - Hypericum perforatum – המהווה את אחד ממיני צמח הפרע הקרוי גם בשם St. John's Wort (ובקיצור SJWJ). צמח זה הוכח בעבודות כיעיל כנגד תסמיני דיכאון קל, לרבת כאלו שמפתחים בקרב חולים המחלות ניווניות, פרקינסון וכן לאחר שבץ מוחי.

מחקר מספרד שבוצע על חולדות, ופורסם בפברואר 2007 בכתב העת Neuropharmacology שבחן את תגובתן לתמצית צמח ההיפריקום, הדגים ירידה בלחץ החימצוני (נזקים חמצוניים ברקמות) ועלייה בתגובה של גנים נוגדי חימצון, וקובע על סמך הממצאים כי תמצית הצמח עשויה להוות חלופה טיפולית לקשישים עם מחלות ניווניות הסובלים מתסמיני דיכאון קל, בהפחתת לחץ חימצוני ושיפור במצב הכללי.

טאי צ'י: הטיפול בשיטת אומנות הלחימה המסורתית טאי צ'י צ'ואן הראה אף הוא במספר עבודות תועלת בקרב מבוגרים עם דיכאון קל. בסקירתם של החוקרים ממלזיה ובריטניה נקבע כי טאי צ'י, כמו גם יוגה וצ'י קונג, יעילים להפחתת תסמיני דיכאון, חרדה ותסמינים הקשורים ללחץ כגון נדודי שינה בקרב מבוגרים. טאי צ'י נמנה באופן ספציפי כשיטת טיפול שמאפשרת לקדם הזדקנות מוצלחת ברמה הקוגניטיבית והנפשית מעבר לרמה הפיזית,ומשפרת את איכות החיים הכוללת של אנשים בגיל המבוגר.

מחקר שנערך בסינגפור ודווח בספטמבר 2015 בכתב העת Asian Pacific Psychiatry מונה את הטאי צ'י ברשימה של שיטות משלימות יעילות להפגת תסמיני דיכאון קל או חרדה קלה בגיל המבוגר, לצד תרפיה באומנות או במוסיקה וטיפולי מיינדפולנס לשיפור ביכולות הפניית קשב פנימי. על מנת למצוא את הטיפול המתאים ביותר, מומלץ לפנות לרופא המשפחה, לפסיכולוג או לפסיכיאטר ולהתייעץ בנוגע לאפשרויות הקיימות.

(עודכן לאחרונה בתאריך 24.11.2015)

* שירות לציבור. מוגש בחסות חברת מעבדות רפא בע"מ