מפרקים (ראומטולוגיה)
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
דיכאון עשוי להפחית מהסיכויים להפוגה בדלקות מפרקים
מאובחנים עם דלקת מפרקים שגרונתית ודלקת מפרקים פסוריאטית שמתמודדים במקביל עם פגיעה במצב הנפשי ודיכאון נמצאים בסיכוי נמוך יותר לחוות הפוגות מהמחלה
דלקת מפרקים שגרונתית היא דלקת עם מקור אוטואימוני שמתבטאת בפגיעה במפרקי הגוף. לצדה, דלקת מפרקים פסוריאטית היא דלקת מפרקים אוטואימונית שמלווה גם בנגעי פסוריאזיס בעור. שתי המחלות יחסית שכיחות באוכלוסייה: בישראל מוערך כי כ-80 אלף איש מתמודדים עם דלקת מפרקים שגרונתית. לצד זאת, לפי מחקר שנערך בעבר בקופת חולים כללית, יש שכיחות של 11 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית לכל מאה אלף תושבים. לפי הערכות, בין 15% ועד 30% מחולי הפסוריאזיס מפתחים דלקת מפרקים פסוריאטית, שלרוב מתפתחת כעבור מספר שנים מהופעת הפסוריאזיס.
דלקות מפרקים אוטואימוניות עשויות להיות מלוות במצוקה נפשית ניכרת, לרבות תסמינים של דיכאון וחרדה, בין השאר על רקע תסמינים הכוללים כאבים ונפיחות במפרקים עד כדי נוקשות תנועתית, ובמקרה של פסוריאזיס גם נגעים עוריים שעלולים לפגוע משמעותית בדימוי העצמי. למעשה קיים מעגל קסמים מורכב בין לחץ לבין דלקות מפרקים: החיים עם המחלה מעלים את רמות הלחץ והמצוקה הנפשית, ואילו לחץ ומצוקה נפשית גורמים להתלקחות המחלה. גם חסך בשעות שינה זוהה כגורם סיכון להתלקחויות המחלה.
עתה מדווחים חוקרים מהולנד כי דיכאון במחלות מפרקים אוטואימוניות מפחית מהסיכוי להפוגה ועלול להתבטא במחלה פעילה יותר שמכבידה יותר על איכות החיים.
מדד הדיכאון
במסגרת העבודה בחנו החוקרים מהמרכז הרפואי 'ארסמוס' (Erasmus MC) שבעיר רוטרדם שבהולנד נתונים שנאספו משני מדגמים במדינה במטרה לקבוע את ההשפעה של דיכאון וחרדה על סיכויי ההפוגה בקרב 400 חולים עם דלקת מפרקים שגרונתית ו-367 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. הערכת דיכאון וחרדה התבססה על מדד Hospital Anxiety and Depression Scale, הכולל תת-מדד להערכת דיכאון (HADS-Depression, או HADS-D) ותת-מדד להערכת חרדה (HADS-Anxiety, או HADS-A).
השאלונים חולקו למתמודדים עם דלקת מפרקים שגרונתית אחת לחצי שנה ולחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית אחת לשנה, כאשר ציון של למעלה מ-7 נקודות בסולם HADS-D או HADS-A העיד על נוכחות דיכאון או חרדה, בהתאמה.\
המטרה העיקרית של המחקר הייתה היכולת להשיג הפוגה, שהוגדרה לפי ציון נמוך מ-1.6 במדד Disease Activity Score של 44 מפרקים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונתית וציון של עד 4 נקודות במדד Disease Activity Index for Psoriatic Arthritis. החוקרים השלימו השוואה בין חולים עם דיכאון או חרדה בכל נקודת זמן לאורך שנתיים של מעקב, למול אלו ללא דיכאון או חרדה.
מהנתונים עולה כי אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית ודלקת מפרקים פסוריאטית שאובחנו גם עם דיכאון או חרדה בתחילת המחקר תועדו עם שיעורי הפוגה נמוכים יותר לאחר שנה ושנתיים של מעקב, בהשוואה לאלו ללא הפרעת מצב רוח.
בניתוח סטטיסטי שלקח בחשבון אבחנה של חרדה, אבחנה של דיכאון לוותה בסיכוי נמוך ב-55% להשגת הפוגה במקרה של דלקת מפרקים שגרונתית ובסיכוי קטן ב-76% להשגת הפוגה במקרה של נבדקים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. בניתוח סטטיסטי שלקח בחשבון אבחנה של דיכאון, נוכחות חרדה לא השפיעה משמעותית על הסיכוי להפוגה בחולים בשתי מחלות המפרקים.
המחקר נתמך על ידעי מענקים בלתי תלויים של חברות תרופות, וממצאיו מדווחים בגיליון מנובמבר 2024 של כתב העת Rheumatology.
דיכאון מעודד דלקתיות
בעבודה הנוכחית, תסמיני דיכאון וחרדה נקשרו עם מצב בריאותי גרוע יותר ועלייה במספר המפרקים הרגישים ובמדדי דלקת בקרב אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית ודלקת מפרקים פסוריאטית.
ממצאים אלה מתיישבים עם עבודות נוספות שמזהים קשר בין דיכאון לעוצמה גבוהה של פעילות דלקתית בגוף. כך, חוקרים מדנמרק דיווחו בחורף 2013-2012 כי מצאו שדיכאון קשור בעלייה ברמות החלבון CRP אשר מהווה סמן לדלקתיות הקשור למחלות לב וכלי דם. במארס 2015 דיווחו חוקרים מקנדה כי מצאו קשר בין דיכאון לעלייה בדלקתיות במוח כפי שאובחנה בבדיקות הדמיה מוחית מסוג PET.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של בדיקות סקר לתסמינים פסיכולוגיים אצל המתמודדים עם מחלות מפרקים אלה. זיהוי נכון של תסמיני דיכאון עשוי לסייע בשיפור הטיפול במחלות המפרקים ולהוביל להפחתת שינויים מיותרים בהיענות לטיפול התרופתי ולצמצום הוצאות טיפול רפואי.
לצד השפעת הדיכאון על הפחתת הסיכוי להפוגה בדלקות מפרקים, ממצאי המחקר מלווים בעבודות שהצביעו על קשרים בין דיכאון לבין ירידה בהיענות לטיפול התרופתי בדלקות מפרקים אוטואימוניות. לפי מחקר ישראלי שהתבסס על נתוני 753 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית המבוטחים בקופת חולים מכבי, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2023 בכתב העת Advances in Therapy, בבחינת 1,287 סבבי טיפול בתרופות ביולוגיות הנחשבות לתרופות המתקדמות יותר למחלה, אצל מעל ל-50% מסבבי הטיפול תועדו השעיות בטיפול כתוצאה מהיענות חלקית, למרות שההיענות הסופית הייתה גבוהה יחסית. ירידה בהיענות אפיינה בעיקר מטופלים בגיל מבוגר, ולוותה בעלייה בפניות לרופאי משפחה ועלייה בתחלואה נלווית. לפי מחקר מסין שפורסם בפברואר 2024 בכתב העת Patient Education and Counseling, דיכאון עשוי להסביר כ-66% מהשונות בהיענות לטיפול התרופתי בדלקת מפרקים שגרונתית.