מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק

דיכאון בטרשת

מחקר חדש מראה שקיים גם הסבר פיזיולוגי לדיכאון בטרשת. הדיכאון נמצא קשור לפגיעה באיזורים מסויימים במוח ולהורמונים המשתחררים במצבי לחץ.


 

בנוסף לכל הסימפטומים עימם נאלצים להתמודד האנשים עם טרשת נפוצה, הדיכאון יפקוד כ- 50% מהם, אחוז גבוה ומשמעותי לכל הדעות.


על אף שכיחותו הגבוהה של הדיכאון, הסיבה לו אינה מובנת במלואה. אין הדיכאון נמצא קשור לחומרת הטרשת של האדם, והדיכאון יכול להופיע בכל שלב של המחלה. לכן ההנחה שזוהי תגובה פסיכולוגית פשוטה ומובנת של אלו המתמודדים עם תופעות נוירולוגיות מורכבות, אינה מצליחה להסביר את כל מימדי התופעה.


כעת, במחקר ראשון מסוגו בבני אדם, חוקרים מאוניברסיטת UCLA הציעו סיבה לתופעת הדיכאון, והיא אינה פסיכולוגית, אלא פיסיולוגית: אטרופיה של אזור ספציפי בהיפוקמפוס, חלק מרכזי במוח המעורב בזיכרון ובמצבי הרוח, בין היתר. החוקרים השתמשו בסריקת MRI ברזולוציה גבוהה במיוחד באמצעותה הצליחו לזהות ולהגדיר 3 תתי-איזורים של ההיפוקמפוס, אשר נמצאו קטנים יותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, בהשוואה לנבדקים בריאים.


החוקרים מצאו קשר בין אטרופיה זו לבין פעילות יתר של ציר ה- HPA: היפותלמוס – יותרת המוח – בלוטת האדרנל. ציר ה- HPA הוא חלק מהמערכת האנדוקרינית אשר אחראית על התגובות לדחק (סטרס) ומווסתת מספר תהליכים פיסיולוגים. המחשבה היא שחוסר האיזון (בציר ה- HPA ) יכול לשחק תפקיד ולהביא לאטרופיה של ההיפוקמפוס אשר בתורה מביאה לדיכאון.


"הדיכאון הוא אחד הסימפטומים היותר נפוצים בטרשת נפוצה", אמר ד"ר סטפן גולד. "הוא משפיע על היכולות הקוגניטיביות, איכות החיים, ביצועים בעבודה והיענות להוראות הרופא. הגרוע מכל הוא, שהדיכאון הוא מנבא חזק ומשמעותי לניסיונות התאבדות".


במחקר הנוכחי בחנו 3 תתי-איזורים של ההיפוקמפוס הנקראים: CA1, CA3, CA23DG. הם סרקו 29 מטופלים עם טרשת נפוצה מסוג התקפי הפגותי והשוו אותם ל- 20 נבדקים בריאים (ללא טרשת נפוצה). הם מדדו גם את רמת הקורטיזול של הנבדקים 3 פעמים ביום; קורטזול הוא הורמון שמשתחרר במצבי דחק באמצעות ציר ה- HPA ומשפיע על רקמות רבות בגוף, כולל המוח.


בנוסף להבדלים שבין הנבדקים עם טרשת נפוצה לנבדקים הבריאים, החוקרים מצאו שאנשים עם טרשת נפוצה שאובחנו שסובלים גם מדיכאון, היה להם תת-איזור קטן יותר בהיפוקמפוס, ה- CA23DG, בנוסף לשחרור מוגבר של קורטיזול מציר ה- HPA.


"באופן מעניין, הרעיון של הקשר בין פעילות יתר של ציר ה- HPA ופגיעה בנפח המוח באיזור ההיפוקמפוס לא קיבל תשומת לב מספקת, למרות העובדה שרוב הממצאים, החוזרים על עצמם, במחקרים פסיכיאטריים שבחנו אנשים עם דיכאון (אבל ללא טרשת נפוצה) הצביעו על פעילות יתר של ציר ה- HPA ונפח קטן יותר של ההיפוקמפוס" ציינו כותבי המאמר.

 

מתוך ה- Medical News TODAY

 

לקבלת גישה למאמר לחצו כאן

 

בכדי לקרוא עוד על דיכאון בטרשת לחצו כאן

 

בכדי לקרוא על התמודדות עם דיכאון בטרשת לחצו כאן
 

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.