טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
דיכאון בטרשת
מחקר חדש מראה שקיים גם הסבר פיזיולוגי לדיכאון בטרשת. הדיכאון נמצא קשור לפגיעה באיזורים מסויימים במוח ולהורמונים המשתחררים במצבי לחץ.
בנוסף לכל הסימפטומים עימם נאלצים להתמודד האנשים עם טרשת נפוצה, הדיכאון יפקוד כ- 50% מהם, אחוז גבוה ומשמעותי לכל הדעות.
על אף שכיחותו הגבוהה של הדיכאון, הסיבה לו אינה מובנת במלואה. אין הדיכאון נמצא קשור לחומרת הטרשת של האדם, והדיכאון יכול להופיע בכל שלב של המחלה. לכן ההנחה שזוהי תגובה פסיכולוגית פשוטה ומובנת של אלו המתמודדים עם תופעות נוירולוגיות מורכבות, אינה מצליחה להסביר את כל מימדי התופעה.
כעת, במחקר ראשון מסוגו בבני אדם, חוקרים מאוניברסיטת UCLA הציעו סיבה לתופעת הדיכאון, והיא אינה פסיכולוגית, אלא פיסיולוגית: אטרופיה של אזור ספציפי בהיפוקמפוס, חלק מרכזי במוח המעורב בזיכרון ובמצבי הרוח, בין היתר. החוקרים השתמשו בסריקת MRI ברזולוציה גבוהה במיוחד באמצעותה הצליחו לזהות ולהגדיר 3 תתי-איזורים של ההיפוקמפוס, אשר נמצאו קטנים יותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, בהשוואה לנבדקים בריאים.
החוקרים מצאו קשר בין אטרופיה זו לבין פעילות יתר של ציר ה- HPA: היפותלמוס – יותרת המוח – בלוטת האדרנל. ציר ה- HPA הוא חלק מהמערכת האנדוקרינית אשר אחראית על התגובות לדחק (סטרס) ומווסתת מספר תהליכים פיסיולוגים. המחשבה היא שחוסר האיזון (בציר ה- HPA ) יכול לשחק תפקיד ולהביא לאטרופיה של ההיפוקמפוס אשר בתורה מביאה לדיכאון.
"הדיכאון הוא אחד הסימפטומים היותר נפוצים בטרשת נפוצה", אמר ד"ר סטפן גולד. "הוא משפיע על היכולות הקוגניטיביות, איכות החיים, ביצועים בעבודה והיענות להוראות הרופא. הגרוע מכל הוא, שהדיכאון הוא מנבא חזק ומשמעותי לניסיונות התאבדות".
במחקר הנוכחי בחנו 3 תתי-איזורים של ההיפוקמפוס הנקראים: CA1, CA3, CA23DG. הם סרקו 29 מטופלים עם טרשת נפוצה מסוג התקפי הפגותי והשוו אותם ל- 20 נבדקים בריאים (ללא טרשת נפוצה). הם מדדו גם את רמת הקורטיזול של הנבדקים 3 פעמים ביום; קורטזול הוא הורמון שמשתחרר במצבי דחק באמצעות ציר ה- HPA ומשפיע על רקמות רבות בגוף, כולל המוח.
בנוסף להבדלים שבין הנבדקים עם טרשת נפוצה לנבדקים הבריאים, החוקרים מצאו שאנשים עם טרשת נפוצה שאובחנו שסובלים גם מדיכאון, היה להם תת-איזור קטן יותר בהיפוקמפוס, ה- CA23DG, בנוסף לשחרור מוגבר של קורטיזול מציר ה- HPA.
"באופן מעניין, הרעיון של הקשר בין פעילות יתר של ציר ה- HPA ופגיעה בנפח המוח באיזור ההיפוקמפוס לא קיבל תשומת לב מספקת, למרות העובדה שרוב הממצאים, החוזרים על עצמם, במחקרים פסיכיאטריים שבחנו אנשים עם דיכאון (אבל ללא טרשת נפוצה) הצביעו על פעילות יתר של ציר ה- HPA ונפח קטן יותר של ההיפוקמפוס" ציינו כותבי המאמר.
מתוך ה- Medical News TODAY
לקבלת גישה למאמר לחצו כאן
בכדי לקרוא עוד על דיכאון בטרשת לחצו כאן
בכדי לקרוא על התמודדות עם דיכאון בטרשת לחצו כאן
תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.