מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחקר: דיאטת קטו עלולה להיות מסוכנת

מחקר: דיאטת קטו עלולה להיות מסוכנת

חוקרים מזהירים כי דיאטות דלות מאוד בפחמימות ועשירות בשומנים - בסגנון הדיאטה הקטוגנית - עשויות להוביל לעלייה ברמות של כולסטרול רע ועלולות להיות כרוכות בסיכון מוגבר לאירועי לב וכלי דם. מה מגבלות המחקר?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

הדיאטה הקטוגנית (דיאטת קטו) שהולכת וצוברת פופולאריות בשנים האחרונות, עשויה לגרום לעלייה ברמות של כולסטרול LDL (״כולסטרול רע״) ולהוביל לסיכון גבוה פי שניים לאירועי לב וכלי דם כמו אנגינה פקטוריס (כאבים בחזה), חסימות עורקים שדורשות צנתור, התקפי לב ושבץ מוחי. כך עולה ממחקר חדש שהוצג השבוע בכנס הקולג׳ האמריקאי לקרדיולוגיה והקונגרס העולמי לקרדיולוגיה.

 

פחמימות הן המקור הראשון של הגוף לאנרגיה. דיאטות דלות בפחמימות ועשירות בשומנים כגון הדיאטה הקטוגנית מבוססות על ״קטוזיס״ - המנגנון הביולוגי שמוביל לכך שכשמאגרי הפחמימות בגוף מתרוקנים, רקמות הגוף ישרפו מולקולות שומן במקום גלוקוז (סוכר), וישחררו לדם קטונים/ גופי קטו שישמשו מקור אנרגיה לתאים ויובילו לדלדול מסת השומן בגוף ולירידה במשקל.

 

הדיאטה מבוססת על הפחתה דרמטית בכמות הפחמימות בתפריט – לרוב עד 10% קלוריות מפחמימות בלבד ליום וזאת ללא הבדל בין פחמימות פשוטות למורכבות – כדי שהגוף ינצל את מלוא מאגר הסוכר בכבד לייצור אנרגיה ויעבור לייצר אנרגיה מתאי שומן. לצד הורדה בכמות הפחמימות – דיאטה זו כוללת בעיקר צריכת מזונות עתירי שומנים (60% עד 80% קלוריות משומן בצריכת הקלוריות היומית).

 

כיום השפעות הדיאטה הקטוגנית על הסיכון למחלות לב וכלי דם שנויות במחלוקת בקהילת המדענים והתזונאים. בעוד שישנן עבודות שמצביעות על שיפור בפרופיל השומנים בדם אצל המתמידים בדיאטה הקטוגנית, מחקרים אחרים מצביעים על כך שהיא דווקא עלולה להיות כרוכה בהרעה בפרופיל השומנים ועלייה בכולסטרול LDL שגורם לטרשת עורקים שחוסמת את כלי הדם. 

 

חוקרים קנדים מאוניברסיטת קלומביה הבריטית ביקשו לבחון את ההשפעות של דיאטות דלות מאוד בפחמימות ועשירות בשומנים על פרופיל השומנים בדם ועל הסיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם, וזאת לאחר שנתקלו במרפאתם במטופלים עם רמות מאוד גבוהות של כולסטרול בדם שהקפידו על דפוס תזונה קטוגני.

 

לטובת המחקר החוקרים הגדירו דיאטות דלות בפחמימות ועשירות בשומנים ככאלה שמכילות לא יותר מ-25% מסך צריכת האנרגיה היומית מפחמימות וצריכה של יותר מ-45% קלוריות משומנים – דיאטה פחות נוקשה מדיאטה קטוגנית קלאסית מלאה.

 

המחקר התבסס על מאגר נתונים של יותר מחצי מיליון איש בבריטניה, מתוכם 70,684 השלימו שאלון עצמי מפורט ומתוקף על תזונה באופן חד פעמי ונתנו דגימות דם לבדיקה של רמות הכולסטרול.

 

החוקרים זיהו 305 משתתפים שהשאלונים שלהם הצביעו על דיאטה שעמדה בהגדרות החוקרים כדלת פחמימות ועשירה בשומנים. נבדקים אלו הושוו ל-1,220 אנשים באותו מין וגיל. בקרב נבדקים עם דיאטה דלת פחמימות ועשירה בשומנים מדד מסת הגוף (BMI) הממוצע עמד על 27.7 ובקבוצה של התזונה הסטנדרטית על 26.7.

 

בהשוואה לנבדקים עם דיאטה סטנדרטית, אלו עם דיאטה עשירה בשומנים ודלה בפחמימות היו עם רמות גבוהות של כולסטרול LDL וכן של אפוליפופרוטאין B - סוג מסוים של חלבון שיושב על פני השטח של כולסטרול ומחקרים הראו כי הוא עשוי להיות מנבא טוב יותר מכולסטרול לסיכון למחלות לב וכלי דם.

 

לאחר מעקב ארוך שנמשך בממוצע 11.8 שנים, ולאחר שלקחו בחשבון בניתוח הנתונים משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על הסיכון למחלת לב כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, השמנה ועישון, נבדקים שהתזונה שלהם הייתה דלת פחמימות ועתירה בשומנים היו בסיכון גבוה יותר מפי שניים לאירועי לב וכלי דם לרבות חסימת כלי דם שדורשת צנתור, התקף לב, שבץ ומחלת כלי דם פריפרית. באופן כללי, 9.8% מהנבדקים עם תזונה דלה בפחמימות ועשירה בשומנים חוו אירוע לב או כלי דם חדש, בהשוואה ל-4.3% מנבדקים עם תזונה סטנדרטית.

 

לפי דיווח החוקרים, בקרב הנבדקים עם התזונה דלת הפחמימות והעשירה בשומנים, אלו עם הרמות הגבוהות ביותר של כולסטרול LDL היו בסיכון הגבוה ביותר לאירוע לב וכלי דם.

 

השפעות שונות על אנשים שונים

 

עוד עולה מהממצאים כי לא כולם מגיבים לדפוס תזונה דל פחמימות ועשיר בשומנים באותו האופן. החוקרים מסבירים כי אומנם בממוצע, רמות הכולסטרול נוטות לעלות בדיאטה זו, אך רמות הכולסטרול אצל חלק מהאנשים יכולות להישאר אותו הדבר ואפילו לרדת - כפי שנמצא גם בחלק מהמחקרים שבחנו את הנושא בעבר. אחד השלבים הבאים במחקר יהיה ניסיון לזהות מאפיינים מסוימים או סמנים גנטיים שיכולים לנבא כיצד אדם מסוים יגיב לסוג זה של דיאטה.

 

חשוב לציין כי למחקר החדש מספר מגבלות, ובהן שמדובר במחקר תצפיתי – וככזה לא ניתן להסיק ממנו שקיים קשר ישיר של סיבה-ותוצאה בין התזונה לסיכון לאירועי לב. מגבלה חשובה נוספת היא שהתזונה של הנבדקים נבדקה על בסיס חד פעמי ובאמצעות שאלון עצמי – וייתכן כי היא לא מייצגת את התזונה של הנבדקים לאורך זמן וכי הדיווחים אינם מדויקים. בנוסף, המחקר מבוסס על מספר לא גדול של משתתפים. ומעבר לכך - המחקר הוצג בכנס אך טרם פורסם בכתב עת מדעי ולכן טרם עבר ביקורת עמיתים. 

 

עם זאת, בהודעה לעיתונות שפרסם הקולג׳ האמריקאי לקרדיולוגיה החוקרים מסכמים כי הממצאים מראים שאנשים ששוקלים להתחיל בדיאטה דלת פחמימות ועשירה בשומנים צריכים להיות מודעים לכך שזה עלול להוביל לעלייה ברמות הכולסטרול LDL, שלפני התחלת דפוס תזונה זה הם צריכים להיוועץ עם מטפל ושתחת הדיאטה מומלץ שיבדקו את רמות הכולסטרול שלהם ויפעלו לצמצם גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם כמו לחץ דם גבוה, חוסר פעילות גופנית ועישון.

 

ריח רע מהפה וסיכון למחלות לב

 

זהו אינו המחקר היחיד שמצביע על הסיכונים בדיאטות דלות מאוד בפחמימות ועשירות בשומנים. מחקר שפורסם עוד באוגוסט 2003 בכתב העת JAMA, שנערך על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, העלה כי תוך חצי שנה בלבד דיאטה קטוגנית הובילה לעלייה ברמות השומנים המסוכנים בדם.

 

מחקר נרחב שבחן את השפעותיהן של דיאטות דלות בפחמימות ובייחוד הדיאטה הקטוגנית על הסיכון לתמותה שכלל 462,934 נבדקים שהשתתפו במחקרי מעקב שונים וממצאיו פורסמו בספטמבר 2019 בכתב העת European Heart Journal,  העלה כי דיאטות דלות פחמימות בכללן מעלות ב-22% את הסיכון הכולל לתמותה, ב-13% את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם ואף מגדילות ב-8% את הסיכון לתמותה מסרטן.

 

מעבר לכך, דיאטה קטוגנית עלולה לפגוע בצריכה של רכיבים חשובים כגון סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון ולהוביל לחוסרים תזונתיים. דפוס תזונה זה גם גם נקשר למספר תופעות רפואיות בעייתיות, לרבות עייפות וחולשה בתחילתה וריח חריף מהפה – בעקבות העלייה בחומציות הדם עם שחרור קטונים לזרם הדם – תופעה שזכתה בשם 'נשימת קטו', וכן עשוי להוביל לסיבוכים בעיכול המזון – לרבות עצירות, בחילות והקאות ולהפרעות שינה. צריכת חלבונים מוגברת במסגרת הדיאטה הקטוגנית גם נקשרה להתפתחות אבנים בכליות.

 

 

 “Association of a Low-carbohydrate High-fat (Ketogenic) Diet With Plasma Lipid Levels and Cardiovascular Risk in a Population-based Cohort”