תזונת האדם הקדמון שחי לפני מיליון שנים תופסת תשומת לב רבה בשנים האחרונות בייחוד בגלל שהיא היתה בפועל עיקר תזונתו בכל הזמנים ורק לפני כעשרת אלפים שנים השתנתה התזונה, כשהחלה תקופת החקלאות.

מה שהראו חוקרים משבדיה הוא שיפור ניכר בעמידות גלוקוז ופחות צורך במזון אצל חולי לב שקיבלו תזונה פלאוליתית לעומת תזונה ים תיכונית.

המשתתפים 29 חולי לב עם סוכרת 2 או עמידות לגלוקוז והיקף מותניים רחב מ- 94 ס"מ חולקו אקראית לשתי קבוצות תזונה למשך 12 שבועות:
פלאוליתית (תקופת האדם הקדמון) - שהיתה מבוססת על בשר רזה, דגים, ירקות, פירות, שורשים, ביצים ואגוזים.
ים תיכונית - שהיתה מבוססת על דגנים מלאים, מוצרי חלב דל שומן, ירקות, פירות, דגים ושמן.

במקביל נרשם במשך 4 ימים כל מה שהם אכלו, והם גם מילאו דוחות של תחושת שובע לכל ארוחה.
רמות הלפטין וקולטן הלפטין נמדדו בתחילת הניסוי, אחרי 6 שבועות ואחרי 12 שבועות.

התוצאות הראו כי אוכלי התזונה הפלאוליתית צרכו כ- 25% פחות אנרגיה מאוכלי התזונה הים-תיכונית ובכל זאת דווחו על רמת שובע זהה. דהיינו התזונה הפלאוליתית משביעה יותר.
במהלך הניסוי ירדה רמת הלפטין ב- 31% בקבוצה הפלאוליתית (שגם רזתה במקביל) וב- 18% בקבוצה הים-תיכונית.

צריכת רמות החלבון היתה דומה בין שתי הדיאטות.
ההבדל הבולט היה ברמת הפחמימות שהיתה גבוהה יותר בדיאטה הים תיכונית כמו גם רמת המלח שהיתה כפולה (8 ג' לעומת 4 ג' ליום) בדיאטה הים תיכונית. ייתכן שפחות מלח תורם לתחושת השובע הטובה יותר של התזונה הפלאוליתית.

אלה תוצאות ראשוניות מעניינות שמחייבות מחקר רחב יותר לבחון השפעות תזונה על מחלות נילוות להשמנה כמו הסוכרת ומחלות לב.

Nutrition & Metabolism 2010, 7, 85
 

 האם כדאי לנסות לוותר על קמח, סוכר, מלח וחלב?

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט