סוכרת סוג-2
מנהלי קהילה
דיאטה דלת פחמימות לא מסכנת עורקים
מחקר: דיאטה דלת פחמימות העשירה יותר בשומן לא גורמת נזק לעורקים של אנשים שמנים המבקשים לרזות
אנשים עם עודף משקל או השמנת יתר שמבקשים לרזות, לא צריכים לחשוש מדיאטות דלות פחמימות נפוצות בהן צורכים יותר שומן בתזונה מאשר בדיאטות דלות בשומן העשירות יותר בפחמימות. מחקרים חדשים שהוצגו בכנס השנתי של האקדמיה האמריקנית לרפואת ספורט מראים כי דיאטות שמכילות יותר שומנים לא פוגעות בעורקים, לפחות בטווח הקצר.
החוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס השוו באופן ישיר סוגים שונים של דיאטות ואת השפעתן על בריאות העורקים של 46 מתנדבים.
בניסוי הראשון בחנו החוקרים 23 גברים ונשים בריאים בני 30-65, ששקלו בממוצע 99 ק"ג. המשתתפים השתתפו במשך חצי שנה בתכנית לירידה במשקל שכללה פעילות גופנית אירובית מתונה והרמת משקולות, במקביל לדיאטה שהכילה פחות מ- 30% פחמימות (כמו לחם, פסטה או פירות מתוקים). הדיאטה הכילה כ- 40% שומנים שהגיעו מבשר, מוצרי חלב או אגוזים.
הנחקרים שהיו תחת דיאטות דלות פחמימות רזו בממוצע כ- 5 ק"ג תוך 45 יום. מספר שווה של נבדקים שנכללו במחקר עשו דיאטה דלה בשומן, שכללה לא יותר מ- 30% שומן ו- 55% פחמימות. לקבוצה זו לקח בממוצע חודש יותר להשיל את אותו משקל.
אחרי שהמשתתפים רזו 5 ק"ג החוקרים בדקו את מצב כלי הדם שלהם, בין היתר באמצעות בדיקת תפקוד האנדותל בעורק שמאפשרת זיהוי מוקדם של התחלת טרשת העורקים המובילה לחסימת כלי הדם ולמחלות לב. נמצא כי בקרב הנבדקים שרזו באמצעות דיאטה דלת פחמימות, לא היו שינויים מזיקים בכלי הדם, למרות שהם צרכו יותר שומן.
לדברי החוקרים, המחקר מראה כי אין מה לחשוש לבריאות העורקים כאשר בוחרים בדיאטה דלת פחמימות במקום דיאטה דלת שומנים בתזונה, כשמקפידים גם על פעילות גופנית.
המחקר הראה כי אין סיכון מיידי לעורקים, אך מכיוון שהוא נמשך שלושה חודשים, החוקרים מציינים כי ההשפעות של דיאטות דלות בפחמימות העשירות יותר בשומן בהשוואה לדיאטות דלות בשומן בטווח ארוך יותר עדיין אינן ידועות.
בניסוי נוסף של אותם החוקרים הם הראו שלאכילת ארוחת בוקר עתירת שומנים של מקדונלד'ס לא הייתה השפעה בטווח המיידי על בריאות העורקים, אך הם מזהירים מההשפעות של כמויות המלח והקלוריות בצריכה של תזונה כזו לאורך זמן.
תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט
ברוך הלוי-סגל
במשפט-שדה מהיר חרצנו את משפטה של הפחמימה כנאשמת מרכזית במגיפת ההשמנה וזיכינו את השומן מהנימוקים הבאים:
השומן הוא אמנם בעל ערך קלורי גבוה פי 2.4 מהפחמימה, אולם להגנתו ייאמר כי הוא אוייב רק מן הטעם האריתמטי, כלומר רק בחישוב על הנייר.
הפחמימה היא אוייבת מן הטעם הקולינרי, ממש בצלחת, והיא לבדה אחראית לסכנה הבריאותית הנובעת מהפגזת תאי הגוף באינסולין וירידה דרסטית ברמות הסוכר בדם.
השומן יסרב להחליק במורד הגרון אם לא יהיה ארוז בעיסה עתירת פחמימות. אם לא יתנו לו פיתה או באגט, או לחם, או לחמניה או כל סוג של מאפה, השומן יעדיף להישאר במקרר או בבקבוק.
שילוב קטלני של פחמימות ושומן רווי רק מחמיר את הסכנה הבריאותית, שתחילתה בהיפוגליקמיה וסופה סוכרת והצטברות כולסטרול בדפנות העורקים.
הפחמימה, מלבד היותה נשאית של השומן, היא עצמה הופכת לשומן ומתנחלת בגוף האדם ובמקום להתפנות דורשת עוד ועוד בפקודת הלבלב התובעני.
מסקנה: השומן מודע לערכו הקלורי הגבוה והוא נוהג באחריות רבה כלפי צרכניו . תרומתו לגוף האדם ניתנת במינון הטבעי המותאם לצרכי האדם.
הפחמימה היא אם כל חטאת. אינה מתחשבת בצרכי האדם ומחוללת בגופו מחלוקת בין הרפלקסים ובין ההגיון.
ברוך הלוי-סגל
תוכן
מיקי ב.
המחקר הארוך ביותר אי פעם נערך בדימונה בקריה למחקר גרעיני ונמשך שנתיים.