הסוכר במזון שנספג בדם כגלוקוז הוא אמנם רכיב חיוני המשמש כדלק עבור איברי הגוף השונים, אך גם עומד בבסיסה של תופעת ההשמנה שמימדיה בעולם המערבי גדלים בהתמדה. בעשורים האחרונים מיוחסים לתוספת הסוכר בתזונה המערבית מצבי תחלואה רבים, לרבות סוכרת, דיספילידמיה (רמות גבוהות של שומנים בדם) ויתר לחץ דם המהווים מאפיינים של התסמונת המטבולית שמעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, וכן פגיעות בכבד ובכליה. 

מחקר חדש מארה"ב מחזק את הנחתם של חוקרים שונים מהשנים האחרונות כי הסוכר רעיל, ומצא כי הורדה משמעותית בצריכת הסוכר בקרב ילדים עם השמנה והתסמונת המטבולית מובילה לשיפור במצבם הבריאותי תוך לא יותר מתשעה ימים, וזאת ללא כל קשר למשקל גופם.

החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) בחנו את השפעתה של דיאטה נטולת סוכר מסוג פרוקטוז (סוכר הפירות המוסף גם למזונות מתועשים) בקרב 43 ילדים בארה"ב שמאובחנים עם השמנת יתר והתסמונת המטבולית. המחקר הוגבל לילדים ממוצא לטיני שנמצא במחקרים כי הם מהווים קבוצת סיכון להפרעות ברמות השומנים בדם ולכבד שומני וכן ילדים ממוצא אפרו-אמריקאי שנמצאים בסיכון לפתח סוכרת סוג 2 ויתר לחץ דם. במחקר השתתפו רק ילדים שנמצאו חובבי סוכר, אצלם מהווה הסוכר מעל ל-15% מהתפריט.

דיאטה ידידותית לילדים

במסגרת המחקר הותאמה לילדים דיאטה ייחודית למשך תשעה ימים המאפשרת תזונה מאוזנת ברמות הפחמימות (51%), החלבונים (16%) והשומנים  (33%),כשרמות הסוכר (מבין הפחמימות) שבתפריט היומי הורדו מ-28% ל-10% בלבד מהרכב התפריט. הסוכר שהוצא מהתפריט הוחלף בפחמימה מורכבת מסוג עמילן. הדיאטה הותאמה להיות 'ידידותית לילדים', והכילה מזונות האהובים על ילדים שאינם מכילים סוכר או מכילים אותו ברמות נמוכות מאוד, לרבות נקניקיות הודו, פיצה, בוריטו עם שעועית, צ'יפסים אפויים ופופקורן.

הנבדקים עברו בדיקות דם ומדידות משקל לאורך ימי הדיאטה, ובסופה עברו בדיקות דם מקיפות ובדיקת DEXA לצפיפות העצם. בתום תקופת המחקר אובחן שיפור משמעותי במצב הבריאות של הילדים, כאמור תוך עשרה ימים בלבד: רמות הכולסטרול הרע בדם (LDL) פחתו ב-46% בממוצע, רמות לחץ הדם הדיאסטולי ירדו ב-5 מ"מ כספית בממוצע – ירידה של 7.5% וללא ירידה מקבילה בלחץ הדם הסיסטולי, וכן אובחנו ירידה ברמות השומנים בדם (טריגליצרידים), הלקטט (תוצר של המטבוליזם של גלוקוז) ושיפור באיזון רמות הגלוקוז בדם וירידה בתופעת ה'היפראינסולינמיה' – שמשמעותה רמות גבוהות של הורמון האינסולין בדם. 

כמו כן אובחנה בקרב הילדים ירידה מחוצעת של 0.9 ק"ג כעבור תשעה ימי דיאטה (מ-93 ק"ג בממוצע ל-92.1 ק"ג) וירידה של 0.4 יחידות במדד ההשמנה BMI, ללא השפעה על מסת העצם (bone mass) החשובה להתפתחות תקינה. למרות שעשרה מבין הילדים לא הורידו במשקל גופם בעקבות הדיאטה, השיפור במצבם הבריאותי היה עיקבי לזה שנצפה בקרב כלל הילדים שהשתתפו במחקר, ממצא שהעיד על שיפור במצב הבריאות בעקבות דיאטה נטולת סוכר שאינו קשור לירידה במשקל.

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו דווחו בגיליון אוקוטבר 2015 של כתב העת Obesity.

מגביר תחושת סיפוק

סוכר מושך בשנים האחרונות אש מכיוון מחקרים המתחקים אחר העלייה במימדי ההשמנה במדינות המערב ממספר מניעים פיזיולוגיים: הוא עובר חילוף חומרים כמעט באופן מוחלט בכבד ומוביל לצבירה של שומנים בכבד, הוא מוביל תהליכים חימצוניים שמשבשים את פעילותם של תאים, הוא אינו מדכא את הורמון התיאבון גרלין (gherlin) – מה שמעודד את צריכתו המוגברת, והוא מגרה את אזור 'הגרעין הנסמך' (nucleus accumbens) שבקדמת המוח באופן שמגביר את תחושת הסיפוק (rewarding) ומעודד צריכה נוספת.

החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר מעלים את חשיבותו של הסוכר במזון כרכיב שתורם לעלייה במימדי ההשמנה והתחלואה הנלווית באוכלוסייה המערבית, וקוראים להגבלות נוספות ברמות הסוכר במזונות המתועשים וכן לסימון ברור יותר של תוספות סוכר על אריזות המזונות.

החוקרים מסכמים כי על פי הממצאים, השפעתו לרעה של הסוכר על בריאות הגוף היא בלתי תלויה בערכו הקלורי ובהשפעתו על המשקל, שכן גם בקרב ילדים שלא הורידו ממשקלם בעקבות הדיאטה דלת הסוכר אובחן שיפור במדדים בריאותיים שונים.

מחקרים שונים בשנים האחרונות מציבים את הסוכר במוקד ההשפעה על עלייה במימדי ההשמנה. מחקר אמריקאי שפורסם באוגוסט 2013 בכתב העת Nature Communications העלה כי הוספת סוכר לתזונה של עכברות מובילה לעלייה עד פי שתיים בסיכון לתמותה ולהולדת פחות צאצאים. מאמר של חוקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שפורסם ביולי 2013 בכתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית קבע כי הסוכר שנוסףפ למזון המתועש בעולם המערבי משבש את פעילותן של מערכות גוף רבות בשל ספיגתו המהירה בכבד, לעומת ספיגתו האיטית יותר של סוכר שמקורו בפירות. במאמר קורא החוקר לפעילות ציבורית נרחבת לקידום הפחתה בכמויות הסוכר במזונות. ומחקר אמריקאי משנת 2010 שבוצע בחולדות זיהה אף הוא סיכון לבריאות בסוכר מסוג פרוקטוז.

כיום מורות המלצות האיגוד האמריקאי לרפואת לב להגביל את צריכת הסוכר עד 150 קלוריות ליום בקרב גברים ועד 100 קלוריות ליום בקרב נשים.

Obesity, DOI: 10.1002/oby.21371