מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותדו''ח: הזמן לטיפול רפואי בהתקף לב התקצר ל-85 דקות

דו''ח: הזמן לטיפול רפואי בהתקף לב התקצר ל-85 דקות

81% מהישראלים עוברים צנתור מציל חיים ב-12 השעות הראשונות לאחר התקף לב, כך מגלה הסקר הדו שנתי האחרון של האיגוד הקרדיולוגי. ההבדלים בתמותה מהתקפי לב בין גברים לנשים נעלמו


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

שיפור משמעותי בטיפול בהתקפי לב בישראל, כך עולה מנתוני הסקר הדו/תלת שנתי שנערך ביוזמת האיגוד הקרדיולוגי ובשיתוף משרד הבריאות בכל בתי החולים הכלליים במדינה. הסקר שקרוי ACSIS ונערך מדי שנתיים עד שלוש שנים, בוחן במשך חודשיים לעומק את הטיפול בישראלים שעברו אירועי לב בבתי החולים.

 

מממצאי הסקר החדש שמתפרסמים לרגל כנס האיגוד הקרדיולוגי, שייפתח ביום שלישי בתל אביב, עולה כי 81% מהישראלים לאחר התקפי לב עוברים צנתור לב מציל חיים ב-12 השעות הראשונות לאחר האירוע הלבבי, בהשוואה לשיעור עולמי של 65% ולשיעורים נמוכים יותר במדינות מערביות מפותחות לרבות ארה"ב (70%) ובריטניה (66%). באיגוד הקרדיולוגי מבהירים כי "אותם 19% שאינם עוברים צנתור מיידי, מורכבים בעיקר ממקרים בהם חלף זמן רב מדי מרגע תחילת התסמינים ועד להגעה לבית החולים, דבר המפחית משמעותית מיעילות הטיפול הדחוף בצנתור, ומוביל לעיתים למצב בו פתיחת העורק אף עלולה להזיק".

 

ככלל, לפי הסקר הנוכחי, 40% מהתקפי לב בישראל גורמים לנזק משמעותי ללב – שיעור שלא השתנה משמעותית בעשור האחרון. התקפי לב אלו מוגדרים עם 'הרמת מקטע ST' בבדיקת אק"ג – ממצא המעיד על נזק חמור יותר לשריר הלב הדורש טיפול מיידי.

 

הזמן החציוני מהגעה ראשונית של איש צוות רפואי לנפגע ועד לטיפול בהתקף לב בישראל התקצר ב-20 דקות תוך עשור, ועומד כיום על 85 דקות, לעומת 106 דקות בשנת 2010.

 

הזמן מרגע הגעה הראשונית לנפגע ועד לביצוע אק"ג המעיד על התקף לב התקצר משמעותית ועמד בסקר הנוכחי על 8 דקות, וצומצם בהדרגה משנת 2010 (15 דקות). יצוין כי הקווים המנחים המקובלים בעולם מורים על פרק זמן של עד 10 דקות.

 

במעקב אחר הנפגעים בהתקפי לב כעבור 30 יום, 3% מתו ו-8% עברו התקפי לב חוזרים. בהבדל מסקרים בשנים קודמות שהצביעו על פערים בתמותה מהתקפי לב בין המינים, כשנשים מתות יותר מגברים, וזאת על רקע מודעות נמוכה יותר לתופעה בקרב נשים הן באוכלוסייה הכללית והן בקהילה הרפואית, הרי שבסקר הנוכחי נעלמו הפערים בתמותה בין גברים ונשים.

 

לדברי נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל וראש מערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין (בילינסון), פרופ' רן קורנובסקי, "ישראל הפכה למעצמת צנתורים מצילי חיים בקנה מידה עולמי. נתון אשר מוביל לירידה בתמותה בישראל, וזאת לצד שימוש נרחב בתרופות מצילות חיים כגון תרופות לדילול הדם והורדת כולסטרול בזמן אוטם ולאחריו. גם השיפור ברפואת הלב המונעת, המעבר לאורח חיים בריא ופעילות גופנית והמלחמה בעישון - מקטינים משמעותית את הסיכוי לאוטם ולמוות על רקע לבבי".

 

מגיעים ברכב פרטי

 

מהסקר החדש עולים גם נתונים מדאיגים: ברבות השנים, למרות העלייה במודעות לצורך לטפל במהירות בהתקפי לב, בסקר נמצא כי לא חל שיפור בזמן התגובה של נפגעי התקפי לב מרגע הופעת התסמינים הראשונים ועד לפנייה הראשונה לעזרה – זמן חציוני שעמד בסקר האחרון על 125 דקות, בדומה לזמן שנמדד בסקר ACSIS שנערך עוד בשנת 2000 (130 דקות).

 

עוד העלה הסקר כי מעל לרבע מהנפגעים בהתקפי לב (26%) מוותרים על הזמנת אמבולנס ומגיעים עצמאית לבית החולים ברכב פרטי, מה שמסכן אותם ואת סביבתם. להערכת האיגוד הקרדיולוגי, הדבר נובע הן מהיעדר מודעות מספקת לסימנים של התקפי לב, שכוללים כאבים בחזה או ברום הבטן, קוצר נשימה, הזעה קרה, חולשה קשה פתאומית ו/או בחילה, וכן על רקע החשש מהעלות הכספית הכרוכה בקריאה לניידת טיפול נמרץ – במידה ויתברר בבית החולים כי לא מדובר בהתקף לב והמטופל שפונה לא יאושפז. בסקר הנוכחי, 61% מהנפגעים פונו לבתי חולים בניידת טיפול נמרץ, 9% באמבולנס רגיל ו-4% מהתקפי הלב נמנו מקרב אנשים שכבר היו מאושפזים בבתי החולים.

 

בסקר שנערך השנה נאספו לראשונה נתונים על ידי אחיות טיפול נמרץ לב בבתי החולים, ומנתונים אלה עולה קשר הדוק בין המצב הנפשי למצב הגופני בקרב נפגעי התקפי הלב. הסקר העלה כי כמחצית מהנפגעים בהתקפי לב (53%) חווים קשיים נפשיים לפני ההתקף: כחמישית (21%) דיווחו לאחיות שהיו מוטרדים מבעיות במקום העבודה או הלימודים, חמישית (20%) דאגו לבריאות קרובי משפחה ו-13% העידו על דאגות כלכליות. המצוקה הנפשית לא הסתיימה עם התקף לב, וגם אחריו, 40% מהמטופלים דיווחו על קשיים נפשיים עוד בתקופת האשפוז: 25% דיווחו על עצבות ו-15% על דיכאון.

 

שלושה וחצי ימים בטיפול נמרץ

 

סקר ACSIS נערך מדי שנתיים מאז שנת 1992, ובסקר האחרון נכללו קרוב ל-1,778 מטופלים שאושפזו לאחר התקפי לב ב-25 היחידות לטיפול נמרץ לב בבתי החולים הכלליים במדינה.

 

מבין החולים שעברו התקפי לב חמורים – 711 נפגעים – הגיל הממוצע עמד על 62.5 שנים, רובם היו גברים (82.7%), מחציתם מעשני סיגריות בהווה (50.6%), מעל למחצית עם רמות גבוהות של שומנים בדם (64.6%) ויתר לחץ דם (58%), מעל לשליש מאובחנים עם סוכרת (35.5%) ו-7.7% עם מחלת כליות כרונית.

 

בסקר הנוכחי לא זוהו הבדלים בשיעור נפגעי התקפי לב שמפתחים סיבוכים במהלך האשפוז בבית החולים, שהשכיחים שבהם כללו אי ספיקת לב (7.6%), הפרעות בקצב הלב (5.3%), הלם לבבי מסכן חיים (4.7%), בצקת בריאות (3.2%) ודימום (2.8%). שיעור התמותה מהתקפי הלב במהלך האשפוז עמד בשנת 2018 על 3.7% - עלייה קלה בהשוואה לסקרים קודמים בשנים 2016 (3.1%), 2013 (2.7%) ו-2010 (2.8%). משך האשפוז עמד על 3.5 ימים ביחידות לטיפול נמרץ או יחידות הביניים.

 

הטיפול התרופתי שניתן לנפגעים בהתקפי לב לאחר שחרור מבית החולים כולל לפי הסקר האחרון בעיקר אספירין (94%), נוגדי קרישה (93%), סטטינים (99%), תרופות להורדת לחץ דם מקבוצת חוסמי בטא (76%), מעכבי אנזים המהפך (ACE) וחוסמי הקולטן לאנגיוטנסין (ARB) (79%) וכן תרופות לסוכרת (22%).

 

נתוני הסקר מעובדים על ידי החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי ובעזרת עמותת המרכז הישראלי למחקרי לב וכלי דם.

 

 

קישור לאתר כינוס האיגוד הקרדיולוגי