דום לב (SCA, קיצור של Sudden Cardiac Arrest) מהווה הפרעת קצב לב חמורה, שבמהלכה חל שיבוש פתאומי בפעילות הלב, עם הפסקה בנשימה ובזרימת הדם למוח. דום לב מתרחש תמיד בפתאומיות, כאירוע דרמטי ובלתי צפוי. 

לרוב בדום לב, בעקבות הפסקת זרימת הדם למוח, תוך כ-20 שניות המטופל מאבד את ההכרה, וללא טיפול תוך דקות בודדות – המוח עלול להינזק באופן בלתי הפיך. דום לב הוא אירוע קטלני ששיעורי ההישרדות ממנו נאמדים בכ-5% עד 20% בלבד מהנפגעים.

עם זאת, טיפול רפואי מיידי במצב של דום לב עשוי להציל חיים, בין השאר באמצעות פעולות החייאה באמצעות לחיצות על החזה, על מנת לשפר את הסיכוי להישרדות הנפגע עד להגעת כוחות ההצלה.

רוב הנפגעים מדום לב שאובחן על רקע ירידה ניכרת בכושר התכווצות הלב נדרשים לעבור השתלת דפיברילטור בלב, כדי שיוכלו לקבל מכת חשמל אוטומטית במקרה של דום לב חוזר. בישראל אלפי חולים מושתלי דפיברילטורים.

מהם התסמינים של דום לב? 

התסמינים של דום לב מופיעים בפתאומיות ובאופן דרמטי וכוללים:

• התמוטטות ואובדן הכרה
• העדר דופק
• הפסקת נשימה
• אובדן הכרה

במיעוט מהמקרים מופיעים תסמינים מקדימים לדום לב, ואלו עשויים לכלול:

• לחצים חזקים בחזה
• קוצר נשימה
• חולשה
• פעימות לב חזקות (פלפיטציות)
• קצב לב מהיר/ לא סדיר
• צפצופים בלתי מוסברים (wheezing) שמתרחשים על רקע מעבר אוויר בדרכי נשימה מוצרים
• חיוורון ועילפון
• סחרחורות

מה עושים במקרה שאדם לוקה בדום לב? 

לאחר דום לב, אם מתחילים בהחייאה תוך פחות מ-2 דקות – רוב החולים נשארים ללא נזק. כשההחייאה מתעכבת מעבר ל-2 דקות, לרוב קיים נזק וסיכויי ההישרדות קטנים ככל שחולף הזמן. כשמתבצעת החייאה בחלוף 5 דקות סיכויי ההישרדות נמוכים והשורדים נותרים עם נזק מוחי משמעותי וכעבור 10 דקות – סיכויי ההישרדות קלושים. לכן, אם אנו רואים אדם עם תסמינים שמעידים על דום לב – יש לבצע מספר פעולות דחופות בהקדם האפשרי להצלת חיים:

מזעיקים עזרה ראשונה

דבר ראשון – מזעיקים עזרה במוקד מד"א 101.

מתחילים החייאה

אם הנפגע אינו נושם – יש להתחיל בהחייאה (CPR) באמצעות עיסוי החזה, תוך דחיפה חזקה ומהירה על החזה בקצב מהיר ביותר של כ-100 עד 120 לחיצות לדקה. בשנים האחרונות שונו נהלי ההחייאה, וכיום כבר לא מקובל לבצע הנשמה מפה לפה עד להגעת פראמדיק.

כמו כן, חשוב לבדוק כי אין בפיו של הנפגע תוכן הקאה, ולהטות את ראשו אחורנית תוך הצבת בגד מקופל מתחת לצוואר, כדי לסייע בפתיחת דרכי הנשימה בזמן עיסוי החזה. ניתן להפסיק את לחיצות החזה רק אם הנפגע מתעורר.

משתמשים בדפיברילטור

במידת האפשר יש לחבר את הנפגע לדפיברילטור – מכשירי החייאה אלה הפועלים באופן 'אוטומטי' או 'חצי אוטומטי' מיועדים למתן שוק חשמלי להשבת הפעילות החשמלית הלבבית במקרים של דום לב. דפיברילטורים הוכנסו בשנים האחרונות לשימוש נרחב בקהילה, ובישראל חלה חובה על פי חוק משנת 2008 על כל המוסדות הציבוריים להחזיקם למקרה חירום.

תקנות חוק שנכנסו לתוקף משנת 2014 מחייבות כיום החזקת דפיברילטור בכל מקום ציבורי בארץ שעשוי להכיל 500 אנשים ומעלה, לרבות שדות תעופה, תחנות רכבת, בריכות שחייה, קניונים, אצטדיונים, גני אירועים וכן בתי ספר שמונים מעל ל-500 תלמידים.

מכשיר הדפיברילטור מספק שוק חשמלי, ולאחריו יש להפסיק את פעולת ההנשמה של הנפגע ולהמשיך במתן לחיצות לחזה ולתת בהפסקות זמנים שוקים חשמליים נוספים, בהתאם למידע הרפואי שמסופק עם המכשיר, עד להשבת דופק הלב וזרימת הדם לגוף וחזרתו של המטופל להכרה או עד להגעת כוחות ההצלה.

בשנת 2019 החלה עמותת ידידי מד"א בישראל במיזם לעידוד בתי עסק לרכישת דפיברילטורים באמצעות קמפיין מימון המונים – פרויקט שהחל על רקע מותו בינואר 2019 מדום לב של ד"ר אורן זוסמן, רופא מהמערך בקרדיולוגי בבית החולים בילינסון, כשהוא בן 37 בלבד, בעת ששהה לבדו בחדר הרופאים.

מה הסיבות וגורמי הסיכון לדום לב? 

הגורם הפיזיולוגי שעלול להוביל לדום לב הוא הפרעה בקצב הלב (אריתמיה), שמבטאת שיבוש בפעילות החשמלית של הלב שפוגע בפעולת השאיבה הלבבית באופן שמוביל להפסקת זרימת הדם לגוף.

המערכת החשמלית הלבבית היא זו ששולטת על קצב פעימות הלב ועל הפעילות הלבבית. הפרעות בקצב הלב לעתים קצרות ביותר ונטולות סיכון, אולם לעתים עלולות להחריף ולהוביל לדום לב פתאומי.

ב-90% מהמקרים, דום לב נגרם על רקע הפרעת קצב מהירה, דהיינו האצה בדופק הלב, כשחלה הפרעה קיצונית בפעילות החשמלית שמבטאת לרוב בכ-600-500 פעימות לב בדקה (במקום 80-60 פעימות לב במצב תקין), אשר מונעת משריר הלב את היכולת להזרים דם וגורמת למצב של "פרפור חדרים" - מצב בו חדרי הלב רוטטים ללא תועלת במקום להזרים דם. פרפור חדרים מהווה הפרעה מסוכנת ביותר, ובחלק גדול מהחולים המבוגרים היא קשורה בנזק לשריר הלב, ואף עשויה להיות ביטוי להתקף לב.

ככלל, דום לב שונה מהתקף לב – אירוע שמתרחש כשהעורקים הכליליים שמובילים דם ללב נחסמים ומופסקת אספקת הדם ללב. עם זאת, התקף לב עלול לעתים לעורר שיבושים בפעילות החשמלית של הלב ובמקרים אלה דום לב הוא כאמור ביטוי להתקף לב.

בכעשירית מהמקרים דום לב נגרם על רקע האטה ניכרת או הפסקה מוחלטת בפעילות החשמלית של הלב ובדופק – מצב הניתן לזיהוי בקו ישר בבדיקת אק"ג שמכונה בעגה הרפואית "אסיסטולה".

דום לב עלול להתרחש אצל אנשים ללא מחלת לב ידועה, אולם לרוב הפרעה בקצב הלב מתפתחת אצל אנשים שסובלים ברקע מסיבוך לבבי כלשהו, לעתים סיבוך שטרם אובחן.

בין המצבים הרפואיים בלב שעלולים לגרום לדום לב נמנים:

טרשת עורקים והתקף לב: כשהעורקים הכליליים שמספקים דם ללב עצמו נסתמים על רקע הצטברות שומנים בדפנותיהם – מתפתחת טרשת עורקים שמובילה להפחתת אספקת הדם ללב, ומצב זה עלול להוביל להתקף לב, במהלכו עשויים להתפתח פרפור של חדרי הלב ודום לב. כמו כן, התקף לב עלול להותיר צלקת בשריר הלב, וזרמים חשמליים סביב הצלקת עלולים להוביל בהמשך להפרעות בקצב הלב ולדום לב. מעל גיל 35, רוב המקרים של דום לב נגרמים על רקע סתימות בכלי הדם.

קרדיומיופתיה: כשמתרחש ליקוי בשריר הלב, המכונה בעגה הרפואית 'קרדיומיופתיה' – קירות הלב נחלשים וגורמים להתרחבות הלב, ומצב זה מוביל לעתים להפרעה בקצב הלב ואף לדום לב. מתחת לגיל 35, רוב המקרים של דום לב נגרמים על רקע מחלה ראשונית של שריר הלב.

מחלת לב מסתמית: כשמתרחשת פגיעה באחד ממסתמי הלב, לרבות היצרות מסתם או דליפת דם מהמסתם – מצב זה עלול להוביל להתרחבות שריר הלב, ומעלה כאמור את הסיכון להפרעות בקצב הלב ולדום לב.

מום לב מולד: דום לב בגילי הילדות וההתבגרות לרוב נגרם על רקע מום לב מולד. גם מבוגרים שעברו ניתוח לתיקון מום מולד בלב נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דום לב.

הפרעות חשמליות בלב: אצל אנשים מסוימים, הפרעות בהולכה החשמלית הלבבית, בהבדל מהפרעות בשריר הלב או המסתמים – הם הגורמים לדום לב. אלו מכונות "הפרעות קצב לב ראשוניות" וכוללות בין השאר את 'תסמונת ברוגדה' – מחלה גנטית שמתרחשת על רקע מוטציה בגן שאחראי על פעילות תעלות הנתרן בתאי שריר הלב ואת 'תסמונת QT מוארך' – על רקע תפקוד לקוי של חלבונים בתאי הלב, שאחראים על זרימת יונים בלב ועל הפעילות החשמלית הלבבית.

לרוב, אותם גורמי סיכון של טרשת עורקים הם אלו שעלולים להוביל לדום לב פתאומי, ואלו כוללים:

עישון סיגריות: בין שלל הסיכונים של עישון סיגריות נכלל גם הסיכון לדום לב. לפי סקירה מבריטניה שפורסמה ביוני 2018 בכתב העת European Journal of Epidemiology, המבוססת על 12 מחקרים, למעשנים בהווה סיכון גבוה פי 3.06 לדום לב ולמעשנים בעבר סיכון גבוה ב-38% לתופעה, בהשוואה ללא מעשנים.

השמנה: משקל עודף והשמנה מעלים את הסיכון להצטברות שומנים בכלי הדם ולהפרעות קצב ובכללן דום לב. מטה אנליזה שפורסמה בשנת 2018 בכתב העת European Journal of Epidemiology זיהתה כי כל עלייה של 5 יחידות במדד ההשמנה BMI מובילה לעלייה של 16% בסיכון לדום לב, וכל עלייה של 10 ס"מ בהיקף המותניים שמעידה על הצטברות שומן ביטני – מעלה ב-3% את הסיכון לדום לב.

סוכרת: סוכרת מעלה את הסיכון לדום לב, בעיקר על רקע הסיכון לטרשת עורקים והפגיעה בכלי הדם כתוצאה מהעלייה ברמות הסוכר בדם. מחקר מעקב מפינלנד בקרב 10,594 נבדקים, שפורסם בפברואר 2016 בכתב העת BMC Cardiovascular Disorders, העלה כי סוכרת סוג 2 מגדילה את הסיכון לדום לב פי 2.62, לאחר נטרול משתנים מתערבים.

לחץ דם גבוה: יתר לחץ דם מעלה את הסיכון לתחלואה לבבית בכללותה, לרבות דום לב. לפי עבודות, לאנשים עם יתר לחץ דם מתון סיכון גבוה פי 3 לפתח דום לב בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

עודף כולססטרול רע מסוג LDL בדם

היסטוריה משפחתית של טרשת עורקים

תזונה לא בריאה

אורח חיים לא פעיל

גורמי סיכון נוספים כוללים: 

היסטוריה משפחתית של דום לב

היסטוריה משפחתית של מחלת לב כלשהי, לרבות טרשת עורקים והפרעות קצב

אפיזודה של דום לב בעבר

התקף לב קודם

גיל מבוגר: הסיכון לדום לב עולה עם העלייה בגיל.

גברים: לגברים סיכון מוגבר למחלות וסיבוכים לבביים בככלותם, לרבות דום לב. מחקר מהולנד שפורסם במאי 2019 בכתב העת European Heart Journal העלה כי על רקע פערים אלה – לנשים סיכויים נמוכים יותר מגברים לעבור החייאה מצילת חיים בעקבות אירוע דום לב ברחוב.

שימוש בסמים מסוכנים, לרבות קוקאין וסמים ממריצים מסוג אמפטמינים. 

לחץ נפשי מוגבר: מחקרים מורים כי לחץ נפשי מוגבר, לרבות דיכאון או חרדה על רקע אירועי חיים מלחיצים – מעלה את הסיכון לדום לב. לפי מאמר בנושא של חוקרים מקרואטיה שפורסם בספטמבר 2008, בכ-20% עד 40% מהמקרים של דום לב – ניתן למצוא ברקע מצב של לחץ נפשי מוגבר.

פעילות ספורטיבית מאומצת: למרות היתרונות הגדולים של פעילות ספורטיבית המבוצעת באופן סדיר כחלק מאורח חיים בריא, קיימים מצבים חריגים של דום לב בקרב ספורטאים והן בקרב אנשים שמבצעים ספורט ואינם מורגלים בפעילות גופנית מאומצת. בסקירה שפורסמה בנושא באוגוסט 2014 בכתב העת British Journal of Sports Medicine נאמדת התופעה בקרב 1 לכל 40,000 עד 80,000 ספורטאים, כשבסיכון מוגבר מצויים ספורטאים גברים, אפרו-אמריקאים ושחקני כדורסל. בספרות הרפואית בנושא עדיין נחלקות הדעות לגבי המעקב הרפואי המומלץ לספורטאים אקטיביים למניעת אירועי דום לב ולאנשים שלא עסקו קודם בספורט.

חוסר איזון תזונתי, ובעיקר רמות נמוכות של אשלגן/ מגנזיום.

דום נשימה חסימתי בשינה: דום נשימה חסימתי בשינה מעלה את הסיכון להפרעות קצב וכן לדום לב. מחקר אמריקאי בנושא שפורסם באוגוסט 2013 בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מצא כי הסיכון חמור במיוחד בקרב מטופלים מבוגרים מגיל 60 ומעלה עם דום נשימה מתון עד חמור, שמתבטא ב-20 הפסקות נשימה או יותר בשעה במהלך השינה.

מחלת כליות כרונית: מחלות כליה ובעיקר מצב של אי ספיקת כליות סופנית – מעלה את הסיכון לדום לב, ולפי מחקרים, כ-40% ממקרי התמותה של מטופלי דיאליזה הם כתוצאה מדום לב.

כיצד ניתן למנוע דום לב? 

לא תמיד ניתן למנוע דום לב, אך על רקע גורמי הסיכון לדום לב, קיימים צעדים שניתן למנות להפחתת הסיכון לדום לב ובהם נכללים הצעדים המומלצים לשמירה על אורח חיים בריא ופעיל:

• הקפדה על תזונה בריאה
• הקפדה על פעילות גופנית סדירה
• מניעת עודף משקל והשמנת יתר
• גמילה מעישון סיגריות
• הימנעות משימוש בסמים קשים
• הימנעות משתייה מופרזת של אלכוהול
• הפחתת לחצים
• ביצוע בדיקות מעקב רפואיות לאנשים שסובלים ממחלות לב
• היענות לטיפול תרופתי במחלות לב/ יתר לחץ דם

מה הסיבוכים של דום לב? 

דום לב מוביל כאמור תוך דקות לעצירת זרימת הדם למוח ואובדן הכרה. לכן, גם אנשים שעברו החייאה יעילה וניצלו מדום לב – עלולים לסבול מפגיעה מוחית כתוצאה מהאירוע, זאת מאחר והמוח הוא האיבר הרגיש ביותר בגוף למחסור באספקה סדירה של חמצן.

מצב של ירידה באספקת החמצן למוח קרוי ברפואה 'היפוקסיה' (Hypoxia) ואילו העדר מוחלט של אספקת החמצן למוח החמור יותר בהשלכותיו – מכונה 'אנוקסיה' (Anoxia).

לפי מחקרים, רק 3% עד 7% מהאנשים ששורדים דום לב – מסוגלים לשוב לתפקוד מלא כפי שהיו לפני האירוע, ללא פגיעה מוחית משמעותית.

רוב הנפגעים ששורדים דום לב אינם חוזרים מיד לרמת מודעות תקינה אחרי השבת הפעילות התקינה של מחזור הדם, ואלה עלולים להיכנס ל'מצב וגטטיבי קבוע' לשארית חייהם, לעתים לחודשים ואף לשנים ארוכות.

אנשים שמצויים במצב וגטיטיבי לאחר דום לב לרוב סובלים מפגיעה באיזורים שונים במוח, לרבות מעטפת המוח, ההיפוקמפוס, הצרבלום והגרעינים הבזאליים. לאחר 12 שעות לרוב נגרמים נזקים מוטוריים, חישתיים וקוגניטיביים חמורים. במצב וגטיטיבי קבוע – לעתים הנפגע פוקח את עיניו ויכול אף לבצע תנועות שונות, אך אינו קשוב ואינו מודע לסביבתו.

מה השכיחות של דום לב? 

בישראל ההערכות כי כ-8,000 איש מתים בכל שנה מדום לב, ולפי נתוני מד"א, כ-10,000 ישראלים עוברים אירועי דום לב פתאומי בכל שנה מחוץ לבתי חולים. 

מאמר של חוקרים אוסטרליים שסיכם את העדויות על שכיחות של דום לב באזורים שונים בעולם, שפורסם בינואר 2019 בכתב העת Heart, Lung and Circulation – מעלה כי שכיחות התופעה נאמדת באוסטרליה ב-34.6 עד 89.1 מקרים לכל מאה אלף תושבים, במחוזות מסוימים בסין ב-41.8 מקרים למאה אלף תושבים, ביפן בשכיחות נמוכה של 14.9 מקרים למאה אלף תושבים, ובארה"ב ומדינות אירופה בכ-50 עד 100 מקרים לכל מאה אלף תושבים.

איך מאבחנים דום לב? 

לנפגעים שעברו דום לב וחייהם ניצלו הודות להחייאה יומלץ על סדרת בדיקות לאבחון הפעילות הלבבית, לרבות:

בדיקת אק"ג

בדיקת אק"ג בוחנת את ההולכה החשמלית של הלב ועשויה לחשוף הפרעות שונות בקצב הלב שמעלות את הסיכון לדום לב. בבדיקת אק"ג לאחר דום לב ניתן לראות מצב של פעילות חשמלית מהירה ביותר שמתבטאת לרוב בכ-600-500 פעימות לב לדקה – מצב שמבטא "פרפור חדרים", או לחילופין קו ישר (אסיסטולה) שמעיד על העדר פעילות חשמלית כלשהי. עם זאת, אק"ג אינו מאפשר ברוב המקרים לזהות את הסיבה שהובילה לדום לב, ולכן לאחר ייצוב מצבו של הנפגע נדרשות בדיקות נוספות.

בדיקת צנתור אבחנתי

כשנפגע דום לב מושב להכרה לאחר החייאה, ואינו מאובחן במצב וגטטיבי – גם אם פיתח נזק מוחי – לרוב הוא יופנה לצנתור דחוף, בדומה לנפגעי התקף לב, כדי לבחון במהירות האם סובל מחסימה בכלי הדם שהובילה למצב זה, גם במחיר של מספר צנתורים מיותרים של נפגעים שבדיעבד מתברר כי לא פיתחו דום לב על רקע חסימות בכלי הדם. בבדיקת צנתור לב אבחנתי מוזרק חומר צבע לאחד העורקים דרך צנתר המוחדר דרך היד/ המשפעה, מה שמאפשר לזהות חסימות בעורקים, דהיינו 'טרשת עורקים'. במקרים שבהם מבוצעת חסימה – לעתים ניתן יהיה לעבור בזמן אמת לצנתור טיפולי להחדרת תומכן לעורק החסום כדי להחזיר את זרימת הדם למצב תקין.

בדיקות דם

בדיקות דם שונות יומלצו כדי לאמוד את רמות האשלגן, המגנזיום והורמונים וחומרים נוספים שעשויים להשפיע על הפעילות הלבבית.

בדיקות הדמיה

בין בדיקות ההדמיה שבוחנות את תפקוד הלב נכללות בדיקת רנטגן חזה, בדיקת אולטרה-סאונד מסוג אקו לב, סי.טי לב (המכונה גם "צנתור וירטואלי") ו-MRI לב. בדיקות אלה מאפשרות לאמוד את יכולת השאיבה של הלב באמצעות אומדן 'מקטע פליטה' (EF, קיצור של Ejection Fraction) המחשב את שיעור הדם שזורם החוצה מחדר לב המלא בדם בכל פעימת לב, כשהשיעור התקין הוא 50% עד 70%, וכשהשיעור שנאמד בבדיקות ההדמיה נמוך מ-40% – הדבר עלול להצביע על סיכון מוגבר לדום לב/ דום לב חוזר.

רפואה גרעינית

בדיקה הכוללת הזרקת חומר רדיואקטיבי לווריד כגון תליום מבוצעת לרוב במסגרת בדיקת מאמץ, ומאפשרת לעקוב אחר החומר באמצעות מצלמות מיוחדות ולבחון את זרימתו דרך הלב והריאות.

כיצד מטפלים בדום לב בטווח הקצר? 

במקרים של דום לב פתאומי יש לנקוט בפעולות הבאות:

החייאה

החייאה מיידית, כפי שפורט קודם, הכרחית כטיפול ראשוני בדום לב, וזאת כדי לשמר ככל שניתן את הזרימה של דם מחומצן לאיברי הגוף החיוניים.

מתן שוק חשמלי

לאחר החייאה ראשונית – הטיפול במתן שוק/הלם חשמלי באמצעות דפיברילטור – פעולה המכונה 'דפיברילציה' על ידי הנחת אלקטרודות על החזה של המטופל. קיימים דפיברילטורים ידניים שבהם המפעיל בוחר כמה אנרגיה חשמלית להפעיל על פי ידע וניסיון קודמים, וקיימים דפיברילטורים אוטומטיים שמחשבים את כמות ההלם החשמלי הנחוץ באמצעות ניתוח ממוחשב, וכן דפיברילטורים חצי אוטומטיים שמאפשרים מעבר ממצב ידני לאוטומטי.

מאחר והמכשירים האוטומטיים דורשים לרוב 20-10 שניות לאבחון קצב הלב, ומדובר בזמן יקר במצב חירום, ההנחיות הרפואיות מורות שלא להשתמש בדפיברילטור אוטומטי במצבים שבהם ישנו דפיברילטור ידני וצוותי חירום בשטח שעברו הכשרה כיצד להשתמש בו.

צנתור דחוף

כאמור, רוב נפגעי דום לב ששבו להכרה ואינם במצב וגטיטיבי, גם אם פיתחו נזק מוחי, יופנו בבית החולים מיד לחדר צנתורים לצורך צנתור דחוף כדי לברר האם הם סובלים מחסימות בכלי הדם שהובילו למצב זה, וזאת גם במחיר של צנתורים מיותרים שעשויים להתגלות במקרים שבדיעבד מתברר בהם כי דום הלב נגרם מסיבה אחרת.

חליפת קירור

אצל חלק גדול מנפגעי דום לב, בהתאם לפרוטוקולים רפואיים, מטפלים באמצעות חליפת קירור – חליפה שמלבישים על הנפגע שמוזרמת דרכה תמיסה קרה, במטרה לקרר את הגוף באופן שעשוי להקטין את פעילות המוח ואת הנזק המוחי. ככל שניתן, החליפה מולבשת לנפגע מידית עם הגעתו לבית החולים ועוד לפני הצנתור, ולעתים אחריו.

כיצד מטפלים בדום לב בטווח הארוך? 

לאחר ייצוב הפעילות הלבבית יופנה הנפגע לבדיקות אבחנתיות שונות כדי לאמוד את פעילותו הלבבית ולזהות חריגות, ובהתאם יומלץ לו על פעולות למניעת דום לב חוזר (לרוב פעולות שמהוות חלק מאורח חיים פעיל ובריא) וכן על טיפולים ארוכי טווח, ובכללם:

דפיברילטור מושתל

דפיברילטור מושתל המכונה ICD (קיצור של ‏Implantable Cardioverter Defibrillator) הוא הטיפול המרכזי שניתן כיום במצבים של דום לב – הן למי שזוהה עם חסימות בכלי הדם שעבר למעשה התקף לב – למניעת דום לב עתידי, והן למי שעבר דום לב מסיבה לא ידועה.

המדובר למעשה בדפיברילטור פנימי אוטומטי שמתפקד כמעין קוצב לב, שמושתל מתחת לעור בחלק העליון של בית החזה, מתחת לעצם הבריח, ומחובר באלקטרודות ללב. מכשיר זה מתוכנת מראש לפי קצב הלב התקין של המטופל, מפקח על קצב הלב באופן קבוע, ומאפשר מתן שוק חשמלי במקרים של הפרעות קצב מסכנות חיים. השתלים החדשים מאפשרים לזהות הפרעות קצב לב שונות ולתזמן מתן פולסים חשמלים בעוצמה המותאמת לאירוע.

הסוללה בדפיברילטורים המושתלים לרוב מחזיקה מעמד לתקופה ממושכת של כעשר שנים. ככל שהמכשיר מעביר יותר שוקים חשמליים – כך אורך החיים של הסוללה מתקצר. בבדיקות המעקב במרפאה קרדיולוגית לאנשים שעברו השתלת דפיברילטור מבוצעת הערכה למשך החיים הנותר לסוללה, ובסוף תקופת חיי הסוללה יוחלף המכשיר בדפיברילטור מושתל חדש בפעולה קצרה יותר, לרוב תוך החלפת היחידה הנייחת בלבד וללא החלפת האלקטרודות שחוברו ללב בהשתלת הדפיברילטור הראשונית.

לפי חוזר משרד הבריאות מיולי 2006, השתלת דפיברילטור אוטומטי כלולה בסל הבריאות הממלכתי לחולים עם דום לב על רקע פרפור חדרים שלא עקב גורם חולף/ הפיך, דום לב עם עדות תומכת להפרעת קצב – גם ללא הפרעת קצב חדרית מתועדת וכן לחולים שונים בסיכון לדום לב, ובכללם מטופלים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית, מועמדים להשתלת לב שבסיכון לדום לב ומאובחנים עם תסמונת ברוגדה לאחר אירוע מתועד של הפרעת קצב ועילפון (סינקופה). לפי החוזר, "אין להשתיל דפיברילטור אוטומטי לחולים עם צפי לתוחלת חיים קצרה ולא איכותית".

במקרים בהם חל שיבוש בדפיברילטור המושתל, והוא מתחיל לשלוח שוקים חשמליים בקצב מהיר – יש להזעיק את כוחות ההצלה שברשותם לרוב מגנט טבעתי שניתן להניח על הגוף במקום השתלת הדפיברילטור כדי לנטרל פעילות זו.

תרופות

תרופות לטיפול ארוך טווח בהפרעות בקצב הלב, לרבות תרופות מקבוצת 'חוסמי בטא', מעכבי ACE וחוסמי תעלות הסידן – כולן קבוצות של תרופות המשמשות גם לטיפול ביתר לחץ דם.

כמו כן, לעתים ינתנו תרופות לטיפול בחסרים במינרלים שונים שעשויים להוות מקור להפרעות בקצב הלב.

ניתוח מעקפים

במקרים מסוימים, כשמזוהה טרשת עורקים ולא ניתן לטפל בה באמצעות צנתור – על רקע חסימה במיקום בעייתי בעורק – נדרש לבצע ניתוח מעקפים במהלכו מבצע מנתח הלב מעקף לכלי הדם החסום כדי להשיב את זרימת הדם ללב למצב תקין ולהפחית את הסיכון להפרעות קצב.

צריבה של הלב

במצבים מסוימים, למשל כשמזוהות הפרעות בעליות הלב כגון פרפור פרוזדורים – נדרש טיפול בצריבה בחום (אבלציה) של הלב באמצעות גלי רדיו, דהיינו חימום של מוקדים בעייתיים שבהם זוהתה פעילות חשמלית חריגה שמהווה מקור להפרעות קצב, וזאת על ידי צנתר שמוחדר דרך היד/ המפשעה לתוך הלב. 

ניתוח לב מתקן

במקרים מסוימים, כשמאובחן מום לב מולד שעשוי להוות מקור להפרעות קצב ולדום לב על רקע פגיעה בשריר הלב או בפעילות אחד המסתמים, ובמקרים בהם הנפגע לא פיתח פגיעה מוחית משמעותית – יבוצע ניתוח לתיקון המום אשר משפר את קצב הלב וזרימת הדם ומפחית את הסיכון להפרעת קצב חוזרת.

*פרופ' דן צבעוני הוא רופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שערי צדק ולשעבר מנהל המערך, יועץ ארצי בתחום הצנתורים למכבי שירותי בריאות ובעבר יו"ר האיגוד הקרדיולוגי

עדכון אחרון: מארס 2020