מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותדום לב פתאומי: אולי לא לגמרי פתאומי

דום לב פתאומי: אולי לא לגמרי פתאומי

מחקר: יותר ממחצית האנשים שעברו דום לב פנו לרופא משפחה או לבית חולים בשבועיים שקדמו לאירוע הלב


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

דום לב ((Sudden Cardiac Arrest מהווה הפרעת קצב לב חמורה, שבמהלכה חל שיבוש פתאומי בפעילות הלב, עם הפסקה בנשימה ובזרימת הדם למוח, וללא טיפול תוך דקות בודדות – המוח עלול להינזק באופן בלתי הפיך.

 

דום לב מוכר כאירוע בלתי צפוי שמתרחש בפתאומיות, אך מחקר חדש מעלה את האפשרות שמקרים של דום לב אינם בהכרח לגמרי פתאומיים: רוב המטופלים פנו לרופא משפחה או הגיעו לבית חולים בשבועיים לפני שהוא התרחש.

 

החוקרים מאוניברסיטת קופנהגן התבססו על נתונים של כמעט 29,000 מקרי דום לב שהתרחשו מחוץ לכותלי בית חולים בשנים 2001 עד 2014 ובחנו את האינטראקציות של מטופלים עם רופאי משפחה ובתי חולים בשנה שקדמה לאירוע. כל נבדק שעבר דום לב הושווה ל-9 אנשים מהאוכלוסייה הכללית באותו מין וגיל.

 

הם מצאו כי 57.8% מהאנשים שעברו דום לב יצרו קשר עם רופא או בית חולים בשבועיים שלפני האירוע. יצירת קשר עם הרופא – פנים אל פנים או בטלפון – עמדה על 54% בשבועיים שלפני אירוע הלב. במהלך אותה תקופה באוכלוסייה הכללית רק 14% יצרו קשר עם רופא.

 

במהלך השנה שקדמה לאירוע הלב, הביקורים של מטופלים בבתי חולים עלו בהדרגה מ-3.5% בשבוע שנה לפני כן לשיעור שבועי של 6.8% בשבועיים שלפני האירוע. לעומת זאת, באוכלוסייה הכללית רק 2% הגיעו לבית חולים באותו זמן.

 

החוקרים, שהציגו את ממצאיהם בכנס השנתי של החברה האירופאית לקרדיולוגיה מסבירים כי לא היו להם את הנתונים שמאפשרים לזהות סימני אזהרה מסוימים לדום לב. כעת נדרשים מחקרים נוספים שינסו לאתר תסמינים ספציפיים שיוכלו לסייע בזיהוי אנשים בסיכון לדום לב בניסיון למנוע את האירוע.

 

זהו אינו המחקר הראשון שמעלה את האפשרות שקיימים סימנים מקדימים לדום לב. במחקר שנערך בקרב 567 גברים והוצג בכנס איגוד הלב האמריקאי בנובמבר 2013 התגלה כי אצל 53% מהגברים הופיעו סימני אזהרה בארבעת השבועות שלפני האירוע. בקרב אלה שחוו תסמינים, 56% חוו כאבים בחזה, 13% סבלו מקוצר נשימה ו-4% חוו סחרחורות, התעלפויות או תחושה של דפיקות לב חזקות. אצל 10% נוספים הופיעו תסמינים דמויי שפעת בארבעת השבועות שקדמו לאירוע. 79% מהתסמינים הופיעו בין שעה עד ארבעה שבועות לפני דום הלב. סימנים שהופיעו מיד לפני האירוע היו פחות נפוצים.

 

בישראל ההערכות כי כ-8,000 איש מתים בכל שנה מדום לב, ולפי נתוני מד"א, כ-10,000 ישראלים עוברים אירועי דום לב פתאומי בכל שנה מחוץ לבתי חולים.

 

 

הכנס השנתי של החברה האירופאית לקרדיולוגיה 28 אוגוסט 2020