השתלת איברים אומנם מאפשרת חיים חדשים, אך כאלה שדורשים התמודדות מתמדת. מושתלי איברים הופכים לאחר ההשתלה מחולים שהמתינו לאיבר, למתמודדים עם מחלה כרונית שבכדי לשמור על האיבר החדש שהושתל בגופם נדרשים במשך כל החיים ליטול תרופות, להשגיח במיוחד על בריאותם, לשמור על אורח חיים בריא ולהקפיד על אמצעים להפחתת סיכון לזיהומים ומעקב רפואי הדוק. ריכזנו דברים שחשוב לדעת על החיים לאחר השתלת איברים.

לאחר ההשתלה: חזרה מדורגת לשגרה

המפתח לחזרה לחיי שגרה לאחר השתלה הוא בחזרה מדורגת ומתונה, ללא צעדים קיצוניים. ככלל, הגוף זקוק למנוחה לאחר ההשתלה ולהסתגלות לתרופות האימונוסופרסנטיות (למניעת דחייה של האיבר). בחצי השנה עד השנה הראשונה לאחר ההשתלה גם מותאמים לרוב מינונים גבוהים יותר של התרופות, ויש סיכויים גבוהים יותר לסבול מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, ובעיקר מכאבי בטן וכן תופעות נוספות בהתאם לתרופות שהותאמו. בהמשך, עם היקלטות האיבר החדש, מופחת מינון התרופות ויורד הסיכון לסבול מתופעות לוואי.

לא לפספס טיפולים

מושתל איברים נדרש לטיפול תרופתי בתרופות למניעת דחיית השתל (אימונוסופרסנטים) לכל חייו. מטרתן של התרופות לדכא את המערכת החיסונית של הגוף ולמנוע ממנה לתקוף את האיבר המושתל. במקביל ניתנות למושתלים תרופות למניעת זיהומים על רקע החלשות המערכת החיסונית שנגרמת כתוצאה מהטיפול בתרופות נוגדות הדחייה.

נדרשת הקפדה על נטילת הטיפול התרופתי לפי ההוראות. בהנחיות למושתלי כליה וכבד, שפורסמו באפריל 2017 בכתב העת Transplantation על ידי צוות בשם COMMIT, שכלל עשרים מומחים מתשע מדינות באירופה, נקבעה ההיענות לטיפול התרופתי כיעד מרכזי, ונמצא כי חוסר היענות מעלה פי 4.95 את הסיכון לדחיית השתל. גם פספוס של מנה אחת של אימונוסופרסנט אצל מושתל איברים מעלה את הסיכון לדחיית שתל. לכן – ניתן לדלג על מנה של תרופות מונעות דחיית שתל רק לאחר היוועצות עם רופא. 

על הטיפול התרופתי לאחר השתלת איברים

שילובים מסוכנים

ישנם תרופות, ויטמינים ומזונות שיכולים ליצור שילובים מסוכנים עם תרופות למניעת דחיית שתל, ויכולים להעלות/ להוריד את ריכוז התרופות בדם ולשנות בכך את השפעתן לעוצמתית יותר או לחילופין לפחותה יותר. במקרה של ספק – מומלץ להיוועץ ברופא. השילובים הבעייתיים במיוחד הם של תרופות אלו או חלקן עם אשכוליות/ מיץ אשכוליות, תרופות ותוספים המופקים צמח ההיפריקום (סיינט ג'ונס וורט), אנטיביוטיקה מסוג אריתרומיצין, תרופות לשחפת, תרופות נוגדות פרכוסים ותרופות להורדת לחץ דם גבוה.

מעקב הכרחי 

ההשתלה עצמה ותופעות הלוואי של הטיפול התרופתי הממושך חושפות מושתלים לסיכון מוגבר למחלות וסיבוכים רפואיים נוספים. משכך, מושתלים נדרשים לבדיקות מעקב תכופות כדי למנוע סיבוכים ולהבטיח את הישרדות האיבר המושתל בגופם לאורך זמן. חשוב להקפיד על בדיקות המעקב השונות, לרבות הניטור העצמי בבית והמעקב המרפאתי.

על המעקב הרפואי הנדרש לאחר השתלת איברים 

שמירה על היגיינה

לצמצום הסיכון לזיהומים, למושתלי איברים מומלץ להקפיד הקפדה יתרה על היגיינת הגוף, במיוחד בשבועות הראשונים לאחר ניתוח ההשתלה. מומלץ להקפיד על: 

שמירה על סביבה נקייה בשירותים ורחצת ידיים במים ובסבון לאחר ביקור בשירותים, עם עדיפות לסבון אנטי בקטריאלי ככל שניתן.

רחצת הגוף במים זורמים והימנעות מאמבטיות.

הימנעות משהות במקומות צפופים ועמוסים באנשים, למשל נסיעה בתחבורה ציבורית או ביקור בקניון.

הסטרואידים שניתנים למושתלים עלולים לגרום להופעת פצעי בגרות (אקנה) באזור הפנים, החזה, הכתפיים והגב. גם תרופות נוספות עשויות לגרום לבעיות בעור, למשל ציקלוספורין. מהמושתלים נדרשת הקפדה מתמדת על היגיינת עור ושטיפה של פצעים במים שלוש פעמים ביום, מדי יום, וכן ניגוב באמצעות מגבת לחה ושטיפה בסבון כדי להסיר אזורים של עור חולה ועור מת ונגוע. יש לנגב את העור בעדינות כדי להימנע מגירוי האזורים המודלקים. אין להשתמש בסבון המכיל קרמים ושמנים שיכולים להחמיר את מצב פצעי האקנה. לאחר סיבון הגוף, יש להסיר את כל הסבון מהעור. כמו כן, יש להשתמש בבגדים נקיים לאחר כל רחצה. מומלץ להימנע משימוש בקוסמטיקה (איפור) וממגע עם פצעי אקנה.

במקרה של עור שהופך ליבש במיוחד – יש להימנע באופן זמני מרחצת אזורים אלה כדי לתת לעור להחלים בהדרגה. לעור יבש מומלץ גם להשתמש בקרם גוף לשמירה על לחות העור לאחר הרחצה.

על הימנעות מזיהומים לאחר השתלת איברים

בריאות הפה, השיניים והחניכיים במושתלים

תרופות נוגדות דחיית שתל עלולות לפגוע בבריאות הפה, השיניים והחניכיים, ולכן מומלץ למושתלים להגיע לביקורות תקופתיות אצל רופא שיניים אחת לחצי שנה כמקובל. מומלץ להגיע לרופא שיניים לבדיקה ראשונה תוך חצי שנה מההשתלה לכל היותר, וברוב המקרים מופנים מושתלי איברים לבדיקות שיניים על ידי מרפאות המעקב. במידה ומופיעים כאבי שיניים או חניכיים יש צורך להגיע מיידית לרופא שיניים.

מושתלי איברים נדרשים להקפדה קבועה על היגיינת הפה, לרבות צחצוח השיניים ושימוש בחוט דנטאלי וקיסמים, אולם בעדינות – כדי למנוע פציעה של החניכיים הרגישות לאחר ההשתלה ועל רקע השימוש בתרופות נוגדות דחייה.

מושתלים הנזקקים לטיפולי שיניים, לרבות טיפולי הלבנה וניקוי אצל שיננית – זקוקים לטיפול אנטיביוטי מקדים, למניעת הידבקות בזיהומים.

עוד על טיפולי שיניים לפני ואחרי השתלת איברים

פעילות גופנית ותזונה לאחר השתלה

למושתלי איברים מומלץ לאמץ אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה – בין השאר על ידי פעילות אירובית – הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים ושחייה ופעילות אנאירובית לחיזוק השרירים, וכן תזונה בריאה והפסקת עישון. למושתלי ריאה ולב – גמילה מעישון מהווה תנאי מקדים לכניסה לרשימת ההמתנה להשתלה.

באשר לפעילות גופנית, ההמלצה הכללית למושתלי איברים היא לבצע פעילות סדירה של הליכה מהירה למשך 15 עד 20 דקות ליום והעלאת משך הפעילות ועוצמתה באופן מדורג ככל שניתן. בביצוע פעילות גופנית יש להקפיד על הימנעות מחשיפה ישירה לשמש – עקב הסיכון המוגבר בקרב מושתלים להתפתחות לסרטן העור.

פעילות גופנית מזרזת את זמן ההחלמה לאחר השתלת איברים ואת החזרה לשגרת חיים ומסייעת לשיפור באיכות החיים לאורך זמן על ידי הורדת מתחים והעלאת רמות האנרגיה, חיזוק הגוף והשרירים ואימוץ גישה אופטימית לחיים. 

המלצות לתזונה בריאה למושתלים כוללות גם המלצה לשמירה על משקל תקין. ככלל, עלייה במשקל לאחר השתלת איברים נפוצה, ומקורה בתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי – ובעיקר בטיפול בסטרואידים, וכן ואי הקפדה על דיאטה שמרנית כמו זו הנדרשת למטופלי דיאליזה. עלייה מהירה במשקל עלולה להוות סימן מקדים לדחייה של השתל. כמו כן, עלייה במשקל עלולה להוביל לעלייה ברמות השומנים בגוף ומעלה אצל מושתלים את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג NODAT. לאחר ההשתלה מומלץ להיוועץ בדיאטנית כדי לשמור על דיאטה מאוזנת ובריאה ולמנוע עלייה גבוהה מדי במשקל.

בין ההמלצות התזונתיות המומלצות לאחר ההשתלה: אכילת מזונות עשירים בסיבים, לרבות פירות וירקות טריים; העלאת צריכת הסידן במוצרי חלב רזים (דלי שומן), ירקות עליים ותוספי סידן;  הפחתת המלח, ובעיקר חטיפים ומזונות מעובדים עשירים במלח; צריכת חלבונים – בין השאר מבשר רזה, עוף ללא עור, דגים, ביצים ואגוזים לא מומלחים; הימנעות מטיגון מזונות בשמן ובחירה בחלופות – לרבות בישול במים, אפייה או גריל; ושתייה מרובה של מים – פרט למצבים רפואיים ספציפיים שבהם נדרשת הגבלת שתייה.

ככלל מומלץ למושתלי איברים למעט בשתיית אלכוהול מחשש לשילוב מסוכן עם התרופות מונעות דחיית השתל העלול לפגוע בתפקוד הכבד. 

נהיגה לאחר השתלת איברים

לאחר ההשתלה לא ניתן לנהוג למשך 4-2 שבועות. יש להיוועץ ברופא לפני ההחלטה לשוב לנהוג ברכב, וזאת מאחר וחלק מהתרופות עלולות לגרום לתופעות לוואי שעשויות לשבש את יכולת הנהיגה, לרבות רעידות, חולשה וראייה מעורפלת – תופעות שהן חמורות יותר בעיקר בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה.

טיולים אחרי השתלה

מאחר ובשלב הראשון לאחר ההשתלה יש סיכון גבוה יותר לתופעות לוואי של הטיפול התרופתי, לצד ההחלמה הנדרשת לאחר ניתוח מורכב – לא מומלץ לנסוע לטייל 3-2 חודשים לאחר ההשתלה, ובחלק מהמקרים – אף מומלץ להימנע כ-6 חודשים מטיולים.

נסיעות ארוכות לא מומלצות למשך שנה לפחות לאחר ההשתלה. בהמשך יש להיוועץ עם הרופא לגבי יעדי הטיול המתוכנן והאם נדרש לבצע התאמות כלשהן, למשל הימנעות משתיית מים זורמים באזורים מסוימים ללא היגיינה כדי להפחית את הסיכון להידבקות בזיהומים.

פעילות מינית במושתלים

חולים קשים הממתינים להשתלת איברים עלולים לסבול מהפרעות בתפקוד המיני, לרבות בעיות בזקפה אצל גברים וירידה בחשק המיני אצל גברים ונשים, וכן אצל נשים הממתינות להשתלה עלול להתפתח עיכוב המחזור החודשי או שהמחזור עלול להיפסק באופן מוחלט. כמו כן, חלק מהמטופלים נוטלים תרופות להורדת לחץ דם שעלולות להשפיע אף הן על התפקוד המיני.

לאחר השתלת האיבר עשוי להיות שיפור בתפקוד המיני של המושתל. מושתלי כליה רבים מעידים כי לאחר הפסקת טיפולי הדיאליזה תפקודם המיני שב. כמו כן, עייפות כרונית שמלווה את תקופת המחלה האקוטית, בהמתנה להשתלה, עשויה להשתפר ולהוביל לשיפור בחוויות מיניות לאחר ההשתלה.

עם זאת, מושתלי איברים הזקוקים לתרופות להורדת לחץ דם עלולים להמשיך לסבול מהפרעות בתפקוד מיני, ויש להיוועץ ברופא כדי לנסות ולשנות את מינוני התרופות או לשנות את תמהיל את התרופות כדי להביא לשיפור במצב.

בנוסף, נשים מושתלות איברים עלולות לפתח זיהומים בדרכי השתן במגע מיני על רקע שימוש בתרופות נוגדות דחיית שתל, מאחר והן חשופות יותר לסיכון לזיהומים. לכן מומלץ להקפיד על היגיינה באזור אברי המין בתום המגע המיני, וכן להטיל שתן לפני המגע המיני ולהקפיד על שתייה מרובה של מים. במקרה של סימנים לזיהום בדרכי השתן – לרבות צריבה בעת מתן שתן, ריח שתן חריף, תכיפות במתן שתן ו/או חום גבוה – יש לפנות מיד לרופא.

כמו כן, למרות שהמחזור לרוב אינו סדיר אצל מושתלות איברים, ישנם סיכויים להיכנס להיריון, ועל רקע הסיכון להתפתחות העובר בשימוש עם חלק מהתרופות הנוגדות דחיית שתל – יש להקפיד על אמצעי הגנה מפני היריון באופן קבוע.

עוד על מיניות אצל מושתלים

היריון לאחר השתלת איברים

לנשים מושתלות איברים המבקשות להיכנס להיריון חשוב להיוועץ עם רופא בטרם קיום מגע מיני לא מוגן, וזאת על רקע הסיכונים לסיבוכים בהיריון ובהתפתחות העובר בעת נטילה של תרופות מסוימות למניעת דחיית שתל. ברוב המקרים – לנשים שיבקשו להרות יש צורך בשינוי משטר הטיפול התרופתי. לאחר הכנה מוקדמת, ישנם לא מעט סיפורים אופטימיים של מושתלות איברים שנכנסו להיריון והולידו ילדים בריאים, ולא רק מושתלות כליה.

בקיץ 2010 דווח לראשונה בישראל על מושתלת לב בת 33 מאזור ירושלים שילדה תאומות בריאות בהפריית מבחנה ולאחר מעקב היריון צמוד.

עם זאת, לא מומלץ להיכנס להיריון בשנה הראשונה לאחר השתלת איברים, שבה הטיפול בתרופות למניעת דחיית שתל ניתן לרוב במינונים גבוהים יותר, עד להפחתה מדורגת במינון ומעבר מהטיפול ב'שלב האינדוקציה' לטיפול יציב ב'שלב האחזקה'.

בריאות הנפש

למושתלי איברים חשוב לשמור לא רק על הבריאות הגופנית, אלא גם הנפשית, כדי לשפר את איכות חייהם וחיי משפחותיהם. במקרים מסוימים יש צורך להיעזר באנשי בריאות הנפש ועובדים סוציאליים. במצבים הנדרשים ניתן להתאים למושתלי איברים גם תרופות פסיכיאטריות, לרבות נוגדי דיכאון.

חיות מחמד לאחר השתלה

אחזקת חיות מחמד היא משימה קשה עבור מושתלי איברים, בגלל הסיכון הגבוה להידבקות בזיהומים, והיא דורשת הקפדה יתרה על היגיינה, לרבות ברחצת ידיים ושטיפת הגוף, כדי שלא להידבק בזיהומים שנושא עמו בעל החיים.

ככלל מומלץ שלא להחזיק בביתם של מושתלי איברים ציפורים, שהפרשותיהן מהוות גורם סיכון משמעותי להידבקות בזיהומים ריאתיים, בעיקר בקרב מושתלי ריאה.

למושתלים המחזיקים בביתם חיות מחמד יש להקפיד על ניקיון קבוע של בעלי החיים, לרבות ניקוי פרעושים והימנעות ממגע עם הפרשות. גידול חתול דורש טיפול להסרת הציפורניים החדות.

מושתלי איברים עם סיכון גבוה לדחיית השתל נדרשים להימנע לחלוטין מהחלפת גלילי צואה של חיות בית.

חשוב להקפיד שחיות מחמד שגדלות בביתם של מושתלי איברים יימצאו בפיקוח וטרינר. בכל שאלה נוספת בנושא זה, מומלץ להיוועץ ברופא המטפל.

סייעו בהכנת הכתבה ד"ר רוני ברוך, מנהל מרפאת ההשתלות (כליה וכבד) במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב); פרופ' ריפעת ספדי, מנהל יחידת הכבד (השתלות כבד) במכון המשולב לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בבית החולים הדסה עין כרם; פרופ' יעקב (ג'יי) לביא, מנהל יחידת השתלות לב וסגן מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הרפואי שיבא; ופרופ' מרדכי קרמר, מנהל מערך הריאות (השתלות ריאה) בבית החולים בילינסון

עדכון אחרון: דצמבר 2017