הפרעות חרדה שכיחות בטרשת נפוצה. דאגה כרונית הנה אחד המאפיינים של הפרעת חרדה כללית. למרות כל זאת, רק מחקר אחד בחן את השפעתה של הדאגה הכרונית בקרב האנשים עם טרשת נפוצה.

דאגה כרונית מוגדרת כפרסברציה (חזרות ללא שליטה) של מחשבות המכוונות אל העתיד אשר באופן טיפוסי כוללות דיבור עצמי ותכנון של אירועים שליליים בעתיד, בין אם הם אמיתיים או דמיוניים.

רוב החוקרים רואים בדאגה הכרונית, דרך התמודדות שאינה יעילה עם גורמי דחק במהלך החיים. אנשים עם דאגה מוגברת רגישים ומגיבים בעצימות ומהירות רבה מידי לסימנים מאיימים מהסביבה ומראים תגובות אוטומטיות שאינן מתאימות לגירויים האמיתיים. מצד האנשים הסובלים מדאגה כרונית דרך זו נראית להם כיעילה והם מאמינים כי כך הם מתכוננים לעתיד לבוא. בטרשת הנפוצה, אופי המחלה וחוסר הודאות מהווים קרקע פוריה לדאגה כרונית.

המחקר הנוכחי מציג את הקשר בין דאגה כרונית (מוגזמת) לסימפטומים, פיזיים, רגשיים ונירופסיכולוגים בקרב 50 מטופלים עם טרשת נפוצה. כצפוי, תוצאות המחקר הראו כי האנשים עם טרשת נפוצה מוטרדים יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת שכללה 45 אנשים בריאים ו- 36% מהנבדקים הראו דאגה כרונית ברמה חריגה המצריכה טיפול. הניתוח הסטטיסטי הראה כי התגברות הדאגות קשורות לעייפות, הפרעות בשינה, קשיים קוגניטיביים בפתרון בעיות, כאב ורמת המגבלה הפיסית. מכיוון שמחקר זה לא בחן סיבתיות ישנה השאלה, מה קדם למה? האם הדאגה הכרונית מביאה לסימפטומים של עייפות, בעיות קוגניטיביות, כאב וכו' או שההפך הוא הנכון, ומי שיש לו יותר סימפטומים מהם סובל מפתח יותר דאגה כרונית.

כותבי המאמר מציעים לבחון סוגיה זו במחקרי המשך בהם ייבחנו הדרכים בהן מתקיימות אינטראקציות בין המרכיבים הרגשיים, הפיסיים והקוגניטיביים, אשר משפיעות על הסימפטומים הנראים בטרשת נפוצה. הבנתו המלאה של התהליך תוביל לטיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים יעילים יותר לדאגה הכרונית ולסימפטומים נוספים בטרשת נפוצה.

מתוך JOURNAL OF CLINICAL AND EXPERIMENTAL NEUROPSYCHOLOGY 

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.