טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
ג'אגלינג למוח
משימות מורכבות כמו ג'אגלינג (ראה תמונה), מביאות לשינוי משמעותי במבנה המוח, כך גילו מדענים מאוניברסיטת אוקספורד
החוקרים דיווחו כי ראו צמיחה של 5% בחומר הלבן במוח – רשת החיווט (העברת התקשורת) במוח.
הנבדקים שבמחקר אומנו למשך 6 שבועות ועברו סריקת מוח לפני ואחרי התרגולים. מן התוצאות משערים החוקרים כי תרגולים מסוג זה יכולים לתרום לטיפול במחלות כמו טרשת נפוצה.
צוות המחקר במחלקת הנוירולוגיה באוקספורד השתמשה ב- MRI דיפיוסי, אשר יכול למדוד את תנועת מולקולות המים בתוך הרקמות במוח. הסיגנל, אשר מופק מהסריקה הדיפיוסית, משתנה בהתאם למספר הקשרים בין תאי העצב ובהתאם לצפיפותם.
שינויים בחומר האפור של המוח (בניגוד לחומר הלבן המצביע על הקשרים בין התאים במוח) בעקבות תרגולים וחישובים שהמוח מבצע הוכחו והוצגו כבר במחקרים קודמים. המחקר הנוכחי שונה מכיוון שהוא מראה את התגברות החומר הלבן, כפי שלא נראה קודם לכן.
במחקר לקחו קבוצה של 24 צעירים, אשר לא יכלו לבצע את מטלת הג'אגלינג, וחילקו אותם ל- 2 קבוצות. קבוצה אחת קיבלה אימון שבועי בג'אגלינג למשך 6 שבועות והם התבקשו להתאמן בבית למשך 30 דקות כל יום. שאר 12 המשתתפים, בקבוצה השנייה, המשיכו כרגיל ללא הוראות.
לאחר האימון, 12 המתאמנים יכלו לבצע לפחות 2 סיבובים רצופים בעזרת 3 כדורים.
שתי הקבוצות נסרקו באמצעות MRI דיפיוסי, לפני ואחרי תקופת האימונים. לאחר 6 שבועות האימון, נצפתה גדילה של 5% בחומר הלבן באזור נדיר שנקרא: intraparietal sulcus for the jugglers (אזור בחלקו האחורי של המוח המופעל בעת מטלת הג'אגלינג). חלק זה מכיל עצבים המגיבים כאשר אנחנו ניגשים ואוחזים בחפץ בטווח הראייה הפרפיראילית (חפץ שלא נמצא במרכז מיקוד הראייה).
הייתה שונות בין הנבדקים השונים באשר ליכולתם לבצע את מטלת הג'אגלינג, אך בכולם נראה השיפור בחומר הלבן. צוות המחקר טוען שהשיפור בחומר הלבן מיוחס לרמת האימון והזמן שהושקע בו ולא לרמת היכולת אליה הגיעו.
ד"ר ג'ונסון-ברג, החוקרת הראשית אומרת שייתכן ויהיו יישומים שיקומים למחקר זה "הידיעה שנתיבים במוח יכולים להיות מחוזקים יכולה לעזור בטווח הרחוק, כך שיבנו טיפולים למחלות נוירולוגיות, כמו טרשת נפוצה, בהן אימון של נתיב ספציפי יעקב או ימנע את פגיעתו".
פרופ' קאתי פרייס הוסיפה, "זה מאוד מרגש לראות עדויות לכך שאימון משנה את החומר הלבן במוח. מידע זה משלים מחקרים אחרים שהראו שהחומר האפור במוח משתנה באמצעות אימון. מחקרים אלו מגבירים את המוטיבציה להמשיך ולחקור ולגלות את פעילות התאים המביאה לאפקט זה".
תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.