המחקר הראה שאלו שעישנו בחייהם (בהווה או בעבר) היו להם יותר נגעים, איבדו נפח מוח גדול יותר ורמת ה- EDSS (מדד לחומרת הפגיעה הנוירולוגית) שלהם הייתה גבוהה יותר, בהשוואה לחולי טרשת נפוצה שלא עישנו בעברם.

תוצאת ה- EDSS היא ממוצע משוכלל המחושב מתוך מדידות של מספר פונקציות הנוגעות לתפקוד מערכת העצבים המרכזית. התוצאה נמצאת על סקאלה הנעה בין 0 ל- 10, כאשר 10 מייצג את רמת הפגיעה החמורה ביותר. הלא-מעשנים הראו תוצאת EDSS ממוצעת של 2.5, בהשוואה למעשנים בהווה או בעבר שתוצאתם הממוצעת הייתה 3.0.

" עישון סיגריות הוא אחד מגורמי הסיכון הסביבתיים החמורים ביותר, אשר קשור בהתפתחות והחמרת הטרשת הנפוצה", כך טען פרופ' רוברט זיבאדינוב, מאוניברסיטת באפאלו.

"הבסיס הביולוגי לקשר הפוטנציאלי בין עישון וטרשת נפוצה, עדיין לא הובהר במלואו", אומר זיבאדינוב, "בנוסף לניקוטין, עשן הסיגריות מכיל מאות מרכיבים רעילים, כמו זפת, תחמוצת פחמן חד-חמצנית ותרכובות ארומאטיות רב טבעתיות".

"באנשים עם טרשת נפוצה, העישון נמצא קשור ליותר נגעים ואטרופיה חמורה יותר במוח. תוצאות המחקר הראו טווח רחב של אינדיקציות מתוך ה- MRI מוח המושפעים מעישון אצל חולי טרשת נפוצה".

החוקרים סיכמו וטענו שיש להגביר את החינוך נגד העישון בבתי הספר ולעודד את הפסקת העישון בקרב המטופלים עם טרשת נפוצה באמצעות תוכניות ותמיכה מתאימה.

Neurology. 2009 Aug 18;73(7):494-5