השמנה הוכחה בעבודות רבות כאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לסוכרת סוג 2. לפי מחקרים, לגברים עם השמנת יתר סיכון גבוה פי 12.4 לפתח סוכרת ולנשים עם השמנת יתר סיכון גבוה פי 6.7 לסבול גם מסוכרת.

אצל אנשים שאובחנו בסוכרת, הוכח כי ירידה במשקל מסייעת באיזון רמות הסוכר בדם ויכולה אף להוביל במהירות להפוגה במחלה – אם היא מתבצעת בזמן, כשתאי בטא שטרם נהרסו משתחררים מעול השומן וחוזרים לעבוד כראוי. מחקרים חדשים ומעודדים מראים כי ירידה במשקל עשויה להוביל אצל חלק מהסוכרתיים עם משקל עודף לא רק לשיפור, אלא ממש לריפוי מהמחלה.

עם זאת, לא כל המאובחנים בסוכרת סוג 2 בעלי עודף משקל או השמנה. בכנס השנתי של האיגוד האירופי לחקר סוכרת שנערך לאחרונה, הסבירה אליסון בארנס מאוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה כי אם מסתכלים על המספרים בבריטניה, 15% מהאבחנות החדשות של סוכרת סוג 2 הן למעשה באנשים שה-BMI שלהם בטווח שנחשב לבריא.

בכנס הציגה בארנס נתונים ממחקר חדש שהייתה שותפה לו, שביקש לבחון את ההשפעות של ירידה במשקל בסוכרתיים שמשקלם תקין. למחקר גויסו 20 מבוגרים עם סוכרת סוג 2 שה-BMI שלהם בטווח התקין (23 יחידות עד 26.5 יחידות) ולאחר שנבדק כי הם אכן סובלים מסוכרת סוג 2 ולא סוכרת סוג 1.

70% זכו להפוגה 

הנבדקים התבקשו לרדת במשקל, ולשם כך הם עברו עד שלושה סבבי דיאטה. בכל אחד מהם במשך שבועיים-שלושה הם הקפידו על צריכת קלוריות נמוכה ביותר - 800 קלוריות בלבד, שמקורן בשייקים ומרקים (תחליפי ארוחות) וירקות דלים בעמילן. אחרי כל סבב כזה הנבדקים עברו לדיאטה לשמירה על המשקל למשך 4-6 שבועות. החוקרים השוו את תוצאות הירידה במשקל לתוצאות בקרב 20 מבוגרים בני אותו גיל, מין ו-BMI שאינם סוכרתיים.

באופן כללי נמצא כי נבדקים עם סוכרת סוג 2 ירדו בממוצע 7.7 ק״ג שהיוו 10.7% מהמשקל ההתחלתי שלהם, והצליחו לשמור על הירידה במשך שישה חודשים עד חצי שנה.

70% מתוך הנבדקים שאובחנו עם סוכרת סוג 2 הגיעו להפוגה מסוכרת לפי רמות ההמוגלובין המסוכרר שמשקפות את איזון הסוכר בדם בחודשים האחרונים, ולא נדרשו עוד לתרופות לטיפול בסוכרת. לדברי החוקרים מדובר בנתון דומה למה שנצפה במחקרים קודמים בסוכרתיים עם BMI גבוה יותר.

בנוסף, החוקרים הצליחו להצביע על מנגנון באמצעותו ירידה במשקל קשורה להפוגה בסוכרת – הקשור בירידה בתאי שומן בלבלב ובכבד. רמות השומן בכבד בתחילת המחקר היו גבוהות פי 2.5 בקרב נבדקים עם סוכרת סוג 2 בהשוואה לנבדקים ללא סוכרת, אך ירדו במהירות עם הירידה במשקל. עם הירידה של נפח הכבד והלבלב, רמות הסוכר בדם ירדו ורמות האינסולין עלו.

החוקרים מסבירים כי כשכבר לא ניתן לאגור יותר שומן מתחת לעור, השומן מתחיל להצטבר בתוך הכבד ואז בהמשך גם באזורים נוספים בגוף, לרבות בלבלב – מה שפוגע בתאים המייצרים אינסולין בלבלב – תאי הבטא.

״ללא תלות ב-BMI, לאנשים המאובחנים בסוכרת סוג 2 פשוט יש יותר שומן בגוף שלהם ממה שהם יכולים להתמודד איתו״ סיכמה בארנס. ״המסר החיובי הוא שקיים סיכוי גבוה להפוגה באנשים עם BMI נמוך מ-27 יחידות, אם הם מצליחים להשיל כ-10% מהמשקל ההתחלתי שלהם״.

עוד על סוכרת סוג 2 והשמנה

Abstract #255. Presented at: European Association for the Study of Diabetes Annual Meeting; Sept. 19-23, 2022; Stockholm (hybrid meeting)