אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" הובילו לעלייה תלולה בשיעור הישראלים שמתמודדים עם דיכאון. גם מבין אלה שפיתחו פוסט טראומה בעקבות חשיפה ישירה או עקיפה לאירועי המלחמה – לפי מחקרים כמחצית צפויים לפתח דיכאון בהמשך החיים. ולצד עלייה בהיקף המטופלים בתרופות לחרדה ועלייה בהיקף ההתמכרויות, קופות החולים מדווחות מאז המלחמה גם על עלייה במספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון.

לדברי פרופ' איל פרוכטר, מנהל רפואי ומייסד שותף בעמותת 'עיקר' המקדמת את תחום הטיפול בפוסט טראומה בישראל ויו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה, המשמש גם פסיכיאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש 'מעלה הכרמל', "בעקבות מלחמות ישראל, ובעיקר במלחמה זו שהיא ממושכת במיוחד, ניכרת תמונה קלינית של עלייה בהיקפי הדיכאון, חרדה כללית ופוסט טראומה".

התסמינים הספציפיים של דיכאון כוללים בעיקר פגיעה בהנאה וחוסר אנרגיה, ירידה בתיאבון ובמשקל, או לחילופין – עלייה במשקל, וכן ירידה בתפקוד לפחות בשתיים מתוך שלוש זירות: תעסוקה או לימודים אצל סטודנטים, חברה – כולל יחסי זוגיות ויחסים במשפחה, וכן שעות הפנאי. "אנשים עם דיכאון נוטים פחות לעסוק בפעולות שנהגו לבצע בשעות הפנאי קודם לכן, כמו לפתח תחביבים מסוימים, ללכת לחדר כושר או אפילו להתפלל", מסביר פרופ' פרוכטר.

דיכאון כתוצאה מטראומה

דיכאון מהווה הפרעה במצב הרוח שמאופיינת בתחושה קבועה ומתמשכת של עצבות ואובדן עניין בחיים, אחת ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות באוכלוסייה. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-5% מהאנשים הבוגרים בעולם סובלים מתסמיני דיכאון, 4% מהגברים ו-6% מהנשים, וככלל מתמודדים עם דיכאון בכל הגילים 3.8% מהאוכלוסייה, כ-280 מיליון איש ברחבי תבל.

דיכאון עשוי להתפתח כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי. מטה אנליזה בבריטניה, שפורסמה באוגוסט 2019 בכתב העת Journal of Affective Disorders, העריכה כי לילדים ומתבגרים שנחשפים לטראומה בילדותם סיכון גבוה פי 2.6 לפתח דיכאון בהמשך החיים, בהשוואה לאחרים. למעשה, הסיכון לדיכאון על רקע חשיפה לטראומה גבוה מהסיכון להתפתחות פוסט טראומה. "לפי עבודות, על כל אחד שייפתח פוסט טראומה לאחר שנחשף לאירוע טראומטי – יש אחד עד ארבעה שיפתחו דיכאון או חרדה", מדגיש פרופ' פרוכטר.

עבודות רבות מדגימות את הקשר בין טראומות ספציפיות לדיכאון – לרבות החשיפה לאירועי טרור. מחקר שפורסם באוגוסט 1999 בכתב העת JAMA מצא כי לאחר מתקפת הטרור באפריל 1995 בבניין הפדרלי באוקלהומה סיטי בארה"ב, אשר גבתה את חייהם של 168 איש והובילה למאות פצועים, מתוך מדגם של 255 ניצולים – כחמישית (22.5%) פיתחו דיכאון מז'ורי, נשים (32%) יותר מגברים (13%). במחקר אמריקאי שנערך בקרב תושבי מנהטן לאחר אירועי הטרור ונפילת מגדלי התאומים בניו יורק ב-11 בספטמבר 2001, שממצאיו פורסמו במארס 2002 בכתב העת New England Journal of Medicine, נמצא כעבור חודש כי 7.5% התמודדו עם תסמיני פוסט טראומה ואף יותר מכך – קרוב לעשירית (9.7%) פיתחו תסמיני דיכאון, כאשר 3.7% דיווחו על תסמינים של שתי התופעות גם יחד. 

גם בישראל, במדגם שבחן 512 בוגרים על רקע אירועי האינתיפאדה השנייה (אלאקצא) שלוותה בפיגועי התאבדות, שממצאיו פורסמו באוגוסט 2003 בכתב העת JAMA, מעל למחצית (58.6%) דיווחו כי התמודדו עם תסמיני דיכאון.

בקשר שבין טראומה לדיכאון, חשוב להדגיש כי דיכאון עשוי להתפתח בעיקר בקרב מי שהתקבעו אצלם תסמיני פוסט טראומה לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי, ויש הערכות כי כמחצית מאלו שמתמודדים עם פוסט טראומה צפויים עם הזמן לפתח גם דיכאון. לפי מחקר לאומי בארה"ב בקרב 5,877 נבדקים בוגרים, שממצאיו פורסמו עוד בשנת 1995 בכתב העת Archives of General Psychiatry, הסיכון להתפתחות דיכאון גבוה פי 3 עד 5 אצל המאובחנים עם פוסט טראומה בהשוואה לאחרים. לפי מטה אנליזה מארה"ב, שפורסמה ביוני 2013 בכתב העת Journal of Traumatic Stress, כמחצית (52%) מהמאובחנים עם פוסט טראומה מתמודדים במקביל עם דיכאון מז'ורי. מחקר שעקב אחר ניצולי אירועי הטרור ב-11 בספטמבר בארה"ב – תושבים שהתגוררו בסמוך למגדלי התאומים בניו יורק או עובדי חירום שנתנו מענה לנפגעים, שממצאיו פורסמו במארס 2018 בכתב העת Journal of Affective Disorders, זיהה במעקב של כ-15 שנים לאחר האירועים כי דיכאון היה שכיח במיוחד בקרב מעל למחצית ממי שפיתחו פוסט טראומה לאחר האירוע (56.2%) בהשוואה לאחרים (5.6%).

הסיבה המרכזית להתפתחות דיכאון בעקבות פוסט טראומה היא חוסר יכולות והעדר משאבים מספקים להתמודדות עם האירוע הטראומטי. כמו כן, מדובר גם בתגובה ביולוגית אפשרית ללחץ נפשי מוגבר שמלווה אירוע טראומטי – המלווה גם בהפרשת הורמוני דחק ברמות גבוהות. בדצמבר 2014 תיארו חוקרים מבריטניה בכתב העת Psychoneuroendocrinology כי חשיפה לטראומות בילדות מעלה את ריכוז הורמון הלחץ קורטיזול המופרש בגיל הבגרות, שנמדד ברמות גבוהות משמעותית יותר אצל אלה שמתמודדים עם תסמיני דיכאון. ומעבר לכך, תסמיני דיכאון לאחר אירוע טראומטי עשויים לבטא גם תחושות עמוקות של תסכול וקונפליקטים נפשיים נוספים. מחקרים שבחנו את הקשר בין חשיפה לטראומות ילדות ודיכאון מזהים שינויים ביולוגיים על רקע חשיפה לטראומה במערכת ההורמונאלית; שינויים קוגניטיביים שמתבטאים בדפוסים שליליים של אשמה עצמית ותחושת חוסר ערך עצמי; ושינויים חברתיים שמתבטאים בחוסר יכולת לקיים מערכות יחסים בריאות ויציבות עם אחרים – כאשר כל אלה עשויים להשפיע לרעה על הסיכון להתפתחות דיכאון.

עוד על דיכאון – תסמינים וגורמי סיכון

מלחמות והסיכון לדיכאון

מספר מחקרים קושרים במיוחד בין חשיפה לטראומה במלחמה והסיכון לדיכאון, כאשר ישראל היא אחת החלוצות בתחום המחקרי של ההשפעות הנפשיות של מלחמות.

לפי מטה אנליזה שפורסמה בספטמבר 2022 בכתב העת Frontiers in Psychiatry, תקופות של מלחמות וקונפליקטים בין מדינות מלוות בשיעורים גבוהים של מצוקה נפשית בקרב כחמישית עד מעל לרבע מהאוכלוסיות שנחשפות לאירועים מסוג זה, לרבות דיכאון (28.9%), חרדות (30.7%) ופוסט טראומה (23.5%). מחקרים שבחנו את היקף המצוקה הנפשית באוקראינה בעקבות המלחמה עם רוסיה מזהים שיעורי דיכאון משמעותיים בקרב 40% עד 84% מהנחשפים למאורעות המלחמה.

בישראל, מחקר שפורסם ביוני 2010 בכתב העת Journal of Traumatic Stress בחן את ההיקף של מצוקות נפשיות ובהן דיכאון בעקבות חשיפה לאירועי לחימה ברצועת עזה, ומצא כי סביב מבצע 'עופרת יצוקה' בסוף 2008 ותחילת 2009, התגלה בקרב סטודנטים צעירים במכללת ספיר שנחשפו ללחימה כי קרוב למחצית (45.2%) פיתחו תסמיני דיכאון מז'ורי, אם כי השיעור ירד לחמישית (22.2%) בבדיקות חוזרות חודשיים וארבעה חודשים לאחר הפסקת האש.

מחקר שפורסם בדצמבר 2022 בכתב העת Journal of Psychiatric Research מצא במדגם של חיילים שלחמו במלחמת יום כיפור, כי במעקבים שבוצעו החל מ-18 ועד ל-42 שנים לאחר המלחמה, 13% פיתחו תסמינים המעידים על תחלואה נלווית בדיכאון וחרדות. עוד נמצא כי תסמיני דיכאון לוו בפגיעה קוגניטיבית – מה שעשוי להעיד על קשר בין שינויים קוגניטיביים להתקבעות של דיכאון.

מלחמת חרבות ברזל והתפתחות דיכאון

בחודשים האחרונים ניכר הסיכון הגבוה במיוחד להתפתחות דיכאון כתוצאה מחשיפה לאירוע הטראומטי החמור בתולדות המדינה – אירועי ה-7 באוקטובר, המוגדרים גם כאירוע הקשה ביותר שעבר העם היהודי מאז השואה, ובעקבותיהן פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" שהיא המלחמה הרב זירתית הארוכה והמורכבת בהיסטוריה הישראלית.

לדברי פרופ' פרוכטר, "במלחמה הנוכחית אנו פוגשים באנשים עם תמונה קלינית שמשלבת תסמינים של דיכאון, חרדות ופוסט טראומה, וכן תסמינים של 'פציעה מוסרית' – מצב נפשי שפחות עסקו בו בעבר, המוגדר כפגיעה המלווה בתסמינים פוסט טראומטיים מתחושת בגידה של ההנהגה או המפקדים, לצד חשיפה לפעולות במלחמה על ידי חיילים שמנוגדות לערכים האישיים. בגל הראשון של המילואימניקים לא ראינו את זה, אך ככל שהמערכה התמשכה – התופעה ניכרת יותר. התסמינים כוללים הימנעות וירידה במצב הרוח והריכוז, בדומה לפוסט טראומה, והטיפולים בתופעה מורכבים מאוד".

יש לציין כי עוד לפני פרוץ המלחמה התקבלו דיווחים על היקפים גדלים של דיכאון בישראל – על רקע משבר התפרצות מגפת הקורונה. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2020 שנערך בקרב בוגרים בגילי 21 ומעלה, מצא כי בחודשים הראשונים להתפרצות המגפה העולמית דיווחו 16.2% כי חייהם מלווים בתחושת שדיכאון, לצד כשליש (34.3%) שדיווחו על תחושות לחץ וחרדה וכרבע (23.5%) שדיווחו על תחושות בדידות.

מספר מחקרים מדווחים על היקפים גבוהים של תסמיני דיכאון בעקבות אסון ה-7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית. לאחרונה, דו"ח של משרד הבריאות מדצמבר 2024 סיכם נתונים ולפיהם אירועי ה-7 באוקטובר הובילו באוכלוסייה הכללית לעלייה בהיקף התסמינים הנפשיים, ובכללם עלייה בשיעור המתמודדים עם תסמיני דיכאון משליש (31.3%) לקרוב למחצית (44.8%) מהאוכלוסייה. בסקר מאוניברסיטת אריאל שנערך בקרב 844 בוגרים בסוף אוקטובר 2023, שבועות בודדים לאחר האסון, מעל לרבע (29%) דיווחו על רמות גבוהות של תסמיני דיכאון וכרבע (24%) על רמות בינוניות של דיכאון.

חוקרים ממכללת רופין דיווחו בפברואר 2024 בכתב העת eClinicalMedicine כי במדגם של 710 ישראלים בוגרים שמילאו שאלונים בשתי נקודות זמן בשנת 2023, בשאלון שמולא באוגוסט אותה השנה, לפני אירועי ה-7 באוקטובר דיווחו רבע (24.9%) על תסמיני דיכאון, ושיעורם עלה למעל לשליש (42.7%) בנובמבר 2023, חודש לאחר האירועים הקשים ובסמוך לפרוץ המלחמה. באוגוסט 2024 דיווח צוות החוקרים ממכללת רופין בכתב העת Scientific Reports כי תחושות נבגדות עליהם דיווחו המשתתפים במחקר מצד ההנהגה הישראלית לאור האירועים הקשים העלו ב-92% את הסיכון להתפתחות פוסט טראומה והעלו פי 2.03 את הסיכון לתסמיני דיכאון כעבור 7-6 שבועות מהשבת השחורה.

בספטמבר 2024 דיווחו חוקרים מאוניברסיטאות חיפה, אריאל, רייכמן ובר-אילן בכתב העת Psychiatry Research כי במדגם של 375 ישראלים בוגרים כחודשיים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, 35.7% התמודדו עם תסמיני פוסט טראומה ו-15.1% עם תסמיני דיכאון, כאשר הימצאות פוסט טראומה העלתה עד פי 33 את הסיכון לסבול גם מתסמינים של דיכאון.

מלחמת חרבות ברזל. תמונה קלינית שמשלבת תסמינים של דיכאון, חרדות, פוסט טראומה ותסמינים של פציעה מוסרית (צילום: Shutterstock)

איך להתמודד עם דיכאון במלחמה?

לאור המלחמה וההיקף הגדל של המתמודדים עם תסמיני דיכאון, חשוב להתמצא בתסמינים השונים ולפנות לרופא המשפחה כדי לקבל טיפול הולם.

בהבדל מהטיפול בחרדות – אשר לרוב משלב בין תרופות לחרדה וטיפול נפשי בפסיכותרפיה, לטיפול בתסמיני דיכאון ניתן להסתפק במקרים רבים בנוגדי דיכאון, ואין צורך להתאים בכל מקרה גם טיפול בפסיכותרפיה, אלא במצבים ספציפיים. קיימים סוגים רבים של נוגדי דיכאון, כאשר לרוב קו הטיפול הראשון כולל תרופות מקבוצת SSRI שמשפיעות על עלייה בפעילות המוליך העצבי סרוטונין במוח, ולצידן תרופות מקבוצת SNRI המשפיעות על המוליכים העצביים סרוטונין ונוראפינפרין (נוראדרנלין); תרופות מקבוצת SARI שמשפיעות בנוסף לשני מוליכים עצביים אלה גם על המוליך העצבי דופמין; תרופות מקבוצת NRI שמשפיעות על המוליך העצבי נוראפינפרין בלבד; וכן קיימים נוגדי דיכאון נוספים מקבוצת הטריציקליים והטטרציקליים ומעכבי MAO שנחשבים ותיקים יותר ומלווים ביותר תופעות לוואי, וכיום פחות בשימוש; נוגדי דיכאון טבעיים המופקים מצמח ההיפריקום; והתרופה בופרופיון שאינה משתייכת לאף אחת מהקבוצות, והשימוש בה בשנים האחרונות יחסית רווח.

"לפי נתונים של קופות חולים וחברות תרופות, המלחמה הנוכחית הובילה לעלייה בשימוש בכדורים נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI, לצד עלייה בשימוש בכדורי הרגעה לחרדות", מדווח פרופ' פרוכטר. לפי נתונים שהוצגו בדיון בוועדת הבריאות של הכנסת, בחלוף קרוב לשנת הלחימה הראשונה ברבעון השלישי של 2024 נרשמה עלייה של 5% בצריכת תרופות בבריאות הנפש בהשוואה לרבעון השלישי של 2023 – לפני ה-7 באוקטובר. לפי הנתונים שהציג בדיון ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, עלייה התלולה ביותר דווחה בתרופות לחרדה, ועם פרוץ המלחמה נרשמה עלייה של כ-8.8% מהאוכלוסייה בממוצע בנטילת תרופות נוגדות דיכאון.

לדברי פרופ' פרוכטר, "יש לזכור כי בהבדל מכדורי הרגעה לחרדה שאינם מטפלים בבעיה, אלא רק בתסמינים, ולאורך זמן אינם יכולים לשמש פתרון – גם על רקע סיכון להתמכרות, נוגדי דיכאון אינם ממכרים, ומטפלים גם בשורש בעיית הדיכאון ולא רק בתסמינים שלה, ובמצבים רבים נחשבים למועילים. במקרים רבים אפשר בדיכאון להסתפק בנוגדי דיכאון בלבד, ועם הזמן והתייצבות התסמינים ניתן בהדרגה גם להפסיק את השימוש בכדורים".

דיכאון עמיד בעקבות המלחמה

עם העלייה בהיקף הדיכאון גוברת בשנים האחרונות המודעות לתופעת הדיכאון עמיד לטיפול (TRD) – דיכאון שאינו מגיב לטיפול התרופתי המקובל למחלה שניתן בנוגדי דיכאון. בהגדרה הרשמית, דיכאון עמיד מאובחן כשהוא לא הגיב לשתי תרופות לפחות שניתנו במינון ובפרק זמן מספק.

לפי הערכות כשליש מהמאובחנים עם דיכאון מז'ורי מתמודדים עם דיכאון עמיד לטיפול, ומדובר בתופעה שמעמיסה על מערכות בריאות, המטופלים וקרוביהם.

במלחמה הנוכחית ניכרת עלייה בממדי התופעה – בהשפעת העלייה הכוללת בהיקף הדיכאון. "אמנם אין יותר דיכאון עמיד כתוצאה ישירה מהמלחמה, אך לאור התמודדות של יותר אנשים עם תסמיני דיכאון, יש יותר שנאלצים להתמודד גם עם דיכאון עמיד".

בשנים האחרונות אושרו טיפולים שונים שהוכחו כמועילים ספציפית במצבים של דיכאון עמיד. בין אלה טיפול תרופתי בחומר הפעיל אסקטמין (ספרבטו) – נגזרת של החומר הפסיכודלי קטמין, אשר הוכיחה יעילות למצב זה ואף אושרה בהתוויה זו על ידי רשויות בריאות בעולם ובישראל. הטיפול בתרופה ניתן בתרסיס לאף תחת השגחה של איש צוות רפואי בלבד, לרוב איש צוות סיעודי (אחות או אח), ולאחר פרוץ המלחמה בחודשים האחרונים התרחב השימוש בתרופה. באוגוסט 2024 פתחה קופת חולים מכבי מרפאה ראשונה בחולון לטיפול בדיכאון עמיד בקהילה המאפשרת את קבלת התרופה שניתנה עד אז בבתי חולים בלבד, במטרה לספק מענה ולשפר את הנגישות לאור הביקושים הגדלים בבריאות הנפש בעקבות המלחמה.

לצד תרופה זו, קיימים יש גם על תרופות פסיכודליות נוספות. בנוסף, בשנים האחרונות פותחו טיפולים טכנולוגיים נוספים שמשפרים את מצבם של המתמודדים עם דיכאון עמיד, ובהם טיפול בנזעי חשמל וקוצב וגאלי – טיפול הניתן כיום במימון המדינה במסגרת פיילוט הכולל השתלת אלקטרודה שמעבירה גירויים חשמליים לעצב הוואגוס בצוואר ומאפשרת לשלוט ולהתמודד עם תסמינים קשים של דיכאון ולשפר את מצבם של המטופלים באופן משמעותי. "הטיפול בקוצב וגאלי דורש סבלנות רבה, כי השיטה מתחילה לעבוד רק כעבור כחצי שנה מהשתלת הקוצב, ולכן זה לא מתאים לכל אחד, אך בהחלט מספק פתרון מועיל למצבים של דיכאון חוזר שמלווה באפיזודות רבות ועמידות לטיפולים בנוגדי דיכאון", מסביר פרופ' פרוכטר.

טיפול נוסף שהוכח במחקרים כמועיל לדיכאון עמיד מבוצע באמצעות גריה מגנטית מוחית (TMS), תוך העברת זרם מגנטי למוח באופן חיצוני דרך קסדה, ובאופן שמשפיע לטובה על הפעילות החשמלית באזורים מסוימים במוח.

עוד על דיכאון עמיד

עוד על הטיפולים לדיכאון עמיד

פרופ' איל פרוכטר הוא מנהל רפואי ומייסד שותף בעמותת עיקר המקדמת את תחום הטיפול בפוסט טראומה בישראל, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה המייעצת להנהלת משרד הבריאות ופסיכיאטר בכיר במרכז הרפואי מעלה הכרמל

עדכון אחרון: פברואר 2025