הפנייה מאוחרת לנפרולוג (פחות מ-4 חודשים ממועד התחלת דיאליזה) שכיחה בכ-30-40% מהחולים עם מחלת כליה כרונית. הפנייה מאוחרת לנפרולוג כרוכה בשיעורי תחלואה, אשפוזים ותמותה מוגברים ושיעורים גבוהים יותר של חולים המתחילים דיאליזה באופן דחוף באשפוז, ללא גישה מוכנה לדיאליזה, עם ירידה באיכות החיים.

במחקר זה בדקו השפעת גישה ישירה של הנפרולוגים לגליונות רפואיים ממוחשבים של חולים המצויים במעקב רופאי המשפחה, על הפחתת הפנייה מאוחרת לנפרולוגים והגברת מס' החולים המתחילים דיאליזה באופן מתוכנן עם גישה מוכנה לדיאליזה.

הנפרולוגים סקרו גליונות החולים ובדיקות המעבדה זיהו מעל 10,000 חולים עם מחלת כליות שטרם הופנו לנפרולוג. הנפרולוגים יצרו קשר עם רופא המשפחה המטפל וביקש להפנות החולים.

במשך 4 שנות ההתערבות, חלה ירידה במס' ההפניות המאוחרות לנפרולוג מ-32% ל-12%. כמות החולים שהחלו דיאליזה עם פיסטולה בשלה עלה מ-16% ל-35% ומס' החולים שהחלו דיאליזה מתוכננת עלה מ-16% ל-35% ומס' החולים שהחלו דיאליזה מתוכננת עלה מ-35% ל-56%.

 תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה

BMJ. 2009 Jul 8;339:b2395. doi: 10.1136/bmj.b2395.