בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים שמצאו קשר בין נישואים לבריאות טובה יותר, בעיקר בקרב גברים. נישואים נקשרו להפחתת הסיכון לסרטן, כמו גם לסבירות גבוהה יותר לשרוד את המחלה. נישואים נקשרו בצורה דומה גם לבריאות הלב ולהטבות בריאותיות נוספות. כעת מחקר חדש מעלה לראשונה את האפשרות שנישואים טובים אפילו לבריאות העצם.

המחקר שפורסם בכתב העת Osteoporosis International התבסס על נתונים ממחקר שנערך בארה"ב, בקרב אנשים שהיו בני 25 עד 75 בתחילת המעקב - שנת 1995. בשנת 2004 המשתתפים רואיינו שוב וגם עברו בדיקות שונות, בהן בדיקת צפיפות העצם בירך ובעמוד השדרה. בנוסף, החוקרים מאוניברסיטת UCLA אספו מידע על גורמים העלולים להשפיע על בריאות העצם אצל המשתתפים - כמו שימוש בתרופות שונות, התנהגויות בריאות וגיל המעבר - כדי לנטרל את השפעותיהם ולבודד את ההשפעה של המצב הזוגי בלבד.

סך הכל נכללו בניתוח הנתונים הנוכחי 294 גברים ו-338 נשים שכל המידע לגביהם היה זמין. הממצאים העלו מספר קשרים משמעותיים בין נישואים לבריאות העצם, אבל בעיקר בגברים. הקשר בין נישואים ובריאות העצם היה ברור בעמוד השדרה אבל לא בירך. לדברי החוקרים, ייתכן שהסיבה לכך היא הבדלים בהרכב העצם.

החוקרים מצאו כי גברים במערכות יחסים יציבות ארוכות טווח – נישואים או יחסים דומים לנישואים – היו בעלי צפיפות עצם גבוהה יותר בעמוד השדרה מאשר גברים בכל קבוצה אחרת, כולל גברים נשואים כיום שבעבר היו פרודים או התגרשו, גברים שכרגע אינם במערכת יחסים וגברים שלא נישאו מעולם.

לעומת זאת, נראה כי לנישואים בגיל צעיר מאוד יש השפעה הפוכה על בריאות העצם. בקרב גברים שנישאו לראשונה לפני שהיו בני 25, החוקרים מצאו הפחתה משמעותית בחוזק עצמות עמוד השדרה על כל שנה בה היה נשואים לפני גיל 25. ההסבר של החוקרים לממצא: לחצים הכרוכים בפרנסת המשפחה.

אצל נשים נראה שהמצב שונה. החוקרים לא מצאו קשרים דומים בין בריאות העצם להיותן של הנשים נשואות או במערכות יחסים כמו נישואים. עם זאת, נמצאו עדויות לכך שנשים עם בני זוג תומכים היו בעלות עצמות חזקות יותר מאלה שחשו שבן זוגן לא מעריך אותן ומבין איך הן מרגישות או שלא מספק להן תמיכה רגשית בדרכים אחרות. במילים אחרות – אצל נשים איכות הקשר היא שקובעת.

ההבדל שנמצא בין המינים אינו מפתיע, מאחר וחלק מהמחקרים האחרים שבחנו את השפעות הנישואים על הבריאות של נשים וגברים העלו מגמות דומות.

יש לציין שלמחקר מספר מגבלות, בהן שלא הייתה הערכה רציפה ארוכת טווח של צפיפות העצם ולכן, למרות שהמחקר מצביע על קשר, הוא לא מוכיח קשר של סיבה-תוצאה. כעת נדרשים מחקרים נוספים. החוקרים כבר מתכננים בשלב הבא לבדוק מהם המנגנונים הביולוגיים הקושרים בין המצב הזוגי לבריאות העצם.

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת UCLA