מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותגברים מוגבלים בסיכון להיות קורבן לתקיפה מינית

גברים מוגבלים בסיכון להיות קורבן לתקיפה מינית

גברים עם מוגבלויות עלולים להיות בסיכון מוגבר לתקיפה מינית. התעללות מינית בגברים אלה שכיחה פי 4


שכיחות גבוהה של התעללות מינית בגברים עם מוגבלויות (צילום: Shutterstock)
שכיחות גבוהה של התעללות מינית בגברים עם מוגבלויות (צילום: Shutterstock)

 

מחקר ראשון מסוגו, שחקר אלימות מינית נגד גברים עם מוגבלות, פורסם לאחרונה בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים דיווחו כי לגברים עם מוגבלות סיכון גבוה פי 4 להיות קורבן לתקיפה מינית, בהשוואה לגברים ללא מוגבלות.

 

מחקרים קודמים תיעדו כי בקרב נשים עם מוגבלות הסיכון לתקיפה מינית גבוה יותר מאשר בנשים ללא מוגבלות. החוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס, שערכו את המחקר הנוכחי, מציינים כי הממצא הבולט ביותר הוא שהשכיחות של אלימות מינית במשך החיים, כולל אונס או ניסיון לאונס נגד גברים עם מוגבלות, היתה דומה לשכיחות בקרב נשים ללא מוגבלות. השיעורים של אלימות מינית שנחוותה בשנה האחרונה בקרב הגברים אף חרגו מאלו של נשים ללא מוגבלות.

 

המחקר כלל דיווחים על אלימות שבוצעה לא רק על-ידי בני זוג או אנשים זרים, אלא גם על-ידי בני משפחה. לדברי החוקרים, מחקרים קודמים בנושא הראו כי אנשים מוגבלים נוטים לחוות התעללות ממטפלים ומלווים, בנוסף לשותפי קשר אינטימי.

 

לצורך המחקר נאספו נתונים מכמעט 26,000 אמריקאים בוגרים שהשיבו על סקר הבריאות השנתי, שנערך בשיתוף עם המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (ה- CDC).

 

המשתתפים נשאלו שתי שאלות עיקריות: האם אי פעם מישהו ניסה לקיים איתכם יחסי מין ללא הסכמתכם? והאם בשנה האחרונה מישהו נגע בכם מינית ללא הסכמתכם או למרות התנגדותכם, או חשף אתכם למצבים מיניים ללא נגיעה פיזית?

 

כדי לקבוע את חומרת הנכות שלהם, המששתפים נשאלו אם מגבלותם היא בשל בעיות פיזיות, נפשיות או רגשיות, אם הבעיה הבריאותית דורשת ציוד מיוחד, אם יש להם בעיות למידה, זיכרון או קושי להתרכז בגלל בעיה בריאותית או נכות הקשורה לתקשורת. כל אלה שענו בחיוב על השאלות ואשר היו מוגבלים בפעילותם במשך שנה אחת לפחות, סווגו כבעלי נכות.

 

ממצאי המחקר הראו כי 13.9% מהגברים עם מוגבלות חוו אלימות מינית במהלך חייהם, לעומת 3.7% מהגברים ללא מוגבלויות, 26.6% מהנשים עם מוגבלות ו- 12.4% מהנשים ללא מוגבלות. גברים עם מוגבלות גם דיווחו יותר על אונס או ניסיון אונס במהלך חייהם מאשר גברים ללא מוגבלות.

 

בנוסף, גברים עם מוגבלות היו בעלי סבירות גבוהה יותר לדווח על כך שחוו אלימות מינית בשנה האחרונה: 5.3% מהגברים עם מוגבלויות דיווחו על אלימות מינית בשנה החולפת, בהשוואה ל- 1.5% מהגברים ללא מוגבלויות, 2.4% מהנשים ללא מוגבלות ו- 6.3% מהנשים עם מוגבלות.

 

לאחר שהחוקרים נטרלו משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות, כמו מאפיינים סוציו-דמוגרפים, נמצא כי לגברים עם מוגבלות סיכון גבוה פי יותר מ- 4 לדווח על אלימות מינית במהלך חייהם ועל אלימות מינית שחוו לאחרונה, בהשוואה לגברים ללא מגבלות.
 

 

 

American Journal of Preventive Medicine, Volume 41, Issue 5