בעוד ששכיחותה של מחלת סוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים) בעולם המערבי נמצאת במגמת עלייה מתמדת, גורמי סיכון רבים נקשרו לאורך השנים לסוכרת, ובראשם עודף משקל והשמנה,תזונה והעדר פעילות גופנית. לאחרונה נקשרה מחלת הסוכרת גם לשימוש מוגבר באנטיביוטיקה.

עבודות שונות רמזו לאורך השנים גם על לחץ נפשי כגורם העלול להשפיע על התפתחות המחלה, אם כי הקשר עדיין שנוי במחלוקת בקהילה הרפואית.

עתה מדווחים חוקרים ישראלים על סמך מדגם נרחב שנאסף בצה"ל כי בקרב גברים צעירים החווים מצוקה נפשית בחייהם קיים סיכון גבוה יותר לפתח סוכרת לאורך שש שנות מעקב בלבד.

החוקרים הישראלים מחיל הרפואה בצה"ל, המרכז הרפואי שיבא, אוניברסיטת תל אביב, משרד הבריאות, המרכז לבריאות הנפש בנס ציונה, אוניברסיטת הארוורד בארה"ב ואוניברסיטת מקמסטר בקנדה, בחנו את הסיכון לפתח סוכרת בקרב מדגם של 32.586 גברים צעירים בגיל 31 בממוצע המשרתים בצבא קבע, המשתפים במחקר מעקב בשם MELANY (קיצור של Metabolic, Lifestyle, and Nutrition Assessment in Young Adults cohort).

הערכת סיכון לסוכרת

במסגרת המעקב שנמשך 6.3 שנים בממוצע, בין השנים 1995 ל-2011, נבחנה שכיחות הסוכרת בקרב הנבדקים. בנוסף, בתחילת המעקב הוערכה מידת המצוקה הנפשית שחווה כל נבדק כחלק משאלון ממוחשב, בהשיבו לשאלה האם הוא טרוד בדאגות או חששות שמשפיעים על איכות חייו.

לאורך תקופת המעקב אובחנו 723 נבדקים עם סוכרת סוג 2. כמו כן, בתחילת המעקב דיווחו 1,341 נבדקים על מצוקה נפשית (4.1%), ובקבוצה זו נכללו יותר נבדקים שהיו במצב של השמנת יתר (15.7% לעומת 12% בשאר המדגם), נטו לבצע פחות פעילות גופנית והיו מעשנים בהווה או בעבר. צריכת כדורי הרגעה וכדורי שינה הייתה שכיחה כמעט פי 5 בקרב אלו שדיווחו על מתח נפשי (7.9% לעומת 1.4% בקרב הנבדקים האחרים).

ניתוח סטטיסטי העלה כי עדות אישית על מצוקה נפשית המשפיעה על איכות החיים העלתה ב-53% את הסיכון לפתח סוכרת לאורך תקופת המעקב, וזאת לאחר נטרול גורמי סיכון נוספי מוכרים לסוכרת, לרבות גיל, מדד ההשמנה BMI, ערכי סוכר גבוהים בדם, היסטוריה משפחתית של סוכרת, עודף שומנים בדם ורמות גבוהות של כולסטרול רע מסוג LDL בדם, רמת השכלה, תפקוד קוגניטיבי, ספירת דם חריגה, פעילות גופנית ואיכות השינה.

בהתייחס לשאלון נוסף שניתן במהלך המעקב, שנתיים לפחות לאחר השאלון הראשון, אלו שדיווחו באופן חוזר על מצוקה נפשית (117 נבדקים, 1.1% מהמדגם) נמצאו בסיכון גבוה פי 2.14 לפתח סוכרת בגיל צעיר, בהשוואה לנבדקים שבאופן עקבי שללו מצוקה נפשית (8,935 נבדקים, 83.4% מהמדגם).

החוקרים מסכמים כי מהממצאים עולה שמצוקה נפשית תורמת להתפתחות סוכרת בקרב גברים צעירים ובריאים, לטענתם, על הממצא לעורר מודעות אצל מטפלים ראשוניים, לרבת רופאי משפחה, בעת ביצוע הערכה לסיכון לסוכרת, במתן המלצות לאנשים בסיכון להקפדה על אורח חיים בריא, תזונה נכונה וביצוע פעילות גופנית באופן סדיר.

במחקר השתתפו ד"ר גלעד טוויג, ד"ר הרצל גרשטיין, ד"ר איל פרוכטר, ד"ר אבי שינה, פרופ' ארנון אפק, ד"ר אסטלה דרייזן, דורית צור, ד"ר טלי צוקרמן-יפה, ד"ר דניאלה עמיטל, פרופ' האוורד עמיטל וד"ר אמיר תירוש. המחקר נתמך במענק של חיל הרפואה בצה"ל ומשרד הביטחון, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2016 של כתב העת American Journal of Preventive Medicine.

הקשר שבין מתח נפשי למערכת האנדוקרינית

הקשר בין מצוקה נפשית לסוכרת תואר במספר עבודות בעבר. כך, למשל, במחקר שנערך בשבדיה ועקב אחר מדגם קטן יתר של 7.251 גברים אלם לאורך 35 שנים, שממצאיו פורסמו בפברואר 2013, נמצא כי מתח נפשי קבוע עלול להגביר את הסיכון להתפתחות סוכרת ומהווה גורם סיכון עצמאי למחלה. מחקר נוסף מגרמניה שממצאיו פורסמו באוגוסט 2014 העלה כי לחץ בעבודה מהווה גורם סיכון משמעותי לסוכרת ומעלה ב-45% את הסיכון למחלה.

בעבודה הנוכחית לא בחנו החוקרים את הסיבות בגינן מתח נפשי מגדיל את הסיכון לסוכרת, אך חלק מההשפעות של לחץ על המערכת האנדוקרינית שנמצאת בבסיס המחלה כבר ידועות, ולטענת החוקרים, הממצאים הנוכחיים מחזקים את קיומן.

כשהגוף לחוץ, ההיפותלמוס במוח מאותת למערכת העצבים האוטונומית ובלוטת יותרת המוח ומתחיל תהליך ייצור של הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול, שמפעילים תהליכים שמטרתם לתת לגוף את האנרגיה לרוץ ולברוח מפני סכנה. כאשר ההורמונים משוחררים, הכבד מפיק יותר גלוקוז – סוכר דם שיספק את האנרגיה "להילחם או לברוח" במקרה חירום. אצל רוב האנשים, כשהם לא משתמשים באנרגיה הנוספת הזו, הגוף מסוגל לספוג מחדש את סוכר הדם. אבל אצל חלק מהאנשים, בעיקר אלו הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת סוג 2 - כמו אנשים שמנים - רמת הסוכר העודפת הכרונית עלולה להעלות את הסיכון למחלה.

כמו כן, ייתכן שבמקביל לחץ מוביל גם לתגובה כרונית דלקתית , וגורם למערכת החיסון להרוס תאים מיצרי אינסולין וכך לפגוע ביכולת הגוף להעביר את הסוכר מהדם לתאים. מחקרים בעבר הראו כי ניהול נכון של הלחץ עשוי לסייע לשלוט על רמות הסוכר בדם.

American Journal of Preventive Medicine, doi:10.1016/j.amepre.2015.12.006