מעקב במשך 25 שנה אחרי התנהלות כ- 10000 תושבים בלונדון מראה קשר בין מעמד חברתי-כלכלי ובין התנהגות בריאותית הקשורה בשעור תמותה כמו עישון, השמנה, התעמלות ושתיית אלכוהול.
המחקר שהחל ב- 1985 תעד את שעור התמותה עד שנת 2009 והמעמד החברתי הוערך בתחילת המחקר כגבוה, בינוני או נמוך. עישון, דיאטה, התעמלות ושתיית אלכוהול הוערכו 4 פעמים במהלך הניסוי.
654 משתתפים נפטרו במהלך המעקב ובהערכת המעמד החברתי נמצא כי הסיכוי לתמותה במעמד הנמוך היה גבוה פי 1.6 מהסיכוי לתמותה במעמד הגבוה. מכלול התנהגויות הבריאות מסביר 42% מהקשר בין העמדה החברתית והסכוי לתמותה.
מאז שנות ה-90 השינוי הבולט בהתנהגות בריאותית, שהתרחש הוא ירידה בעישון ועליה בהשמנה.
מחקר זה מצטרף לצורך בהערכה מורכבת למצב בריאות שיכלול גם משתנים פיזיולוגיים אבל גם משתנים חברתיים.

JAMA, 2010, 303(12), 1159-1166

גם באמריקה הראו את הקשר בין מעמד חברתי, איזור מגורים ובריאות.
עישון, השמנה, רמות סוכר, ולחץ הדם קשורים עם שעורי תמותה ויכולים גם להסביר את הקשר למוצא האתני ולמעמד החברתי.
המשתנים הבולטים הקשורים עם שעור תמותה היו העישון ולחץ הדם.
החוקרים סיווגו את האוכלוסיה ל- 8 קבוצות בהתאם למוצא, האיזור הגאוגרפי והמעמד הכלכלי-חברתי, והראו שהקבוצות מייצגות תוחלת חיים, בריאות וכושר.
הכי בריאים ועם החיים הארוכים ביותר הם קבוצת האסיאתים, הם בממוצע רזים יותר, מעשנים פחות ובעלי רמות סוכר נמוכות.
ב- 2005 היה בממוצע הלאומי אורך חיי הגברים 75 שנה והנשים 80 שנה, אצל האסיאתים היה אורך חיי הגברים 82 והנשים 87 שנה.
ולעומתם, לקבוצת האפרו-אמריקאים באזורי החקלאות הדרומיים, היו רמות לחץ הדם הגבוהות ביותר. הם נטו גם להיות שמנים יותר ועם רמות סוכר גבוהות יותר. אורך חיי הגברים בקבוצה זאת היה קצר ב- 7 שנים ושל הנשים קצר ב- 5 שנים לעומת הממוצע הלאומי. החוקרים מציינים שכדאי לשפר חולשות בריאות כאלה, הורדת לחץ דם יכולה להתבטא בהארכת משך החיים בכמעט שנתיים והפסקת עישון בשנתיים וחצי.
PLoS Med, 2010, 7(3), e1000248