צוות מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד מדווח בימים האחרונים כי חולה בן 58 בשם לורנס פאוצט שהיה מאובחן עם אי ספיקת לב סופנית ובסכנת חיים עבר בפעם השנייה בהיסטוריה השתלת לב שמקורו בחזיר מהונדס גנטית. דווח כי ההשתלה הוכרזה בשלב זה כ'מוצלחת' ופאוצט בשלבי התאוששות וכבר מתקשר עם סביבתו. פאוצט נמצא לא כשיר לעבור השתלת לב אנושי בבית החולים וכן במספר מרכזים רפואיים מובילים נוספים, וזאת על רקע מחלות רקע מהן סבל, לרבות מחלת כלי דם פריפרית ודימומים פנימיים.

בהשתלה הראשונה של לב חזיר מהונדס גנטית, שבוצעה באותו בית החולים לפני כשנה וחצי – המטופל נפטר כעבור חודשיים. בהודעה לעיתונות בה דווח על המקרה הנוכחי, הצוות הרפואי מסר כי פאוצט לא הציג לאחר ההשתלה סימנים לדחייה אקוטית של הלב, למרות ש"השבועות הקרובים יהיו קריטיים כדי לקבוע האם גופו עלול לדחות את הלב".

לפני ניתוח ההשתלה, החזיר התורם עבר סריקות גנטיות קפדניות לאיתור זיהומים אופייניים בחזירים, לרבות נגיפים, חיידקים ופרזיטים נוספים, כדי למנוע העברת זיהומים מהחזיר למושתל. העברת זיהומים מחיות לבני האדם מהווה את אחד החששות שמונע כיום את התקדמות הטיפולים בהשתלות בעליי חיים מהונדסים גנטית. החוקרים ציינו כי הבדיקה לא זיהתה פתוגנים חדשים אצל החזיר. חשש נוסף הוא שליבו של החזיר יעורר תגובה פתאומית ובלתי צפויה במערכת החיסון של המושתל. תגובה שכזו עלולה להוביל לדחייה אקוטית של השתל – עם השלכות מסכנות חיים עבור המטופל.

לאחר שהוצא מהחזיר, הלב הועבר למכשיר זילוח מיוחד כשהוא פועם ומוזרם לתוכו דם, וכך שונע – עד שהושתל בפאוצט. שיטה זו של 'זילוח דם חוץ גופי' ללב שמיועד להשתלה בעת ההעברה, המכונה Extracorporeal Nonischemic Perfusion, כבר משמשת כיום לשיפור הזמינות של לבבות להשתלה בארה"ב, מאחר והיא מאפשרת את שימור הלב לתקופה ממושכת יותר מחלון הזמנים הקיים של ארבע שעות כשהלב מועבר קפוא בצידנית.

"ההישג שלנו הוא אבן דרך היסטורית משמעותית עבורנו ועבור קהילת הרפואה בכללותה, מאחר והוא מקדם אותנו ליכולת לספק צורך באיברים למעל למאה אלף אמריקאים שממתינים בימים אלה להשתלות", אמר פרופ' מארק גלדווין, דיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת מרילנד. "מעל ל-6,000 מטופלים מתים בכל שנה מבלי שהספיקו לעבור השתלת איברים. ההתקדמות שלנו בהשתלות איברי חיות עשויה להציל אלפים מתוכם". דבריו של פרופ' גלדווין מגיעים על רקע מחסור עולמי באיברים להשתלות, שבא לידי ביטוי גם בישראל ברשימה מתארכת של ממתינים להשתלות איברים. בארץ, נכון לתחילת 2023, 107 ממתינים להשתלת לב – עלייה של 17% לעומת שנה קודמת, ובשנה החולפת מתו 77 חולים ברשימת ההמתנה להשתלת איברים – נתון שאף הוא מצוי בעלייה בהשוואה לשנה קודמת (63 חולים).

ההשתלה הנוכחית, כמו השתלת לב החזיר הקודמת – דרשו אישורים יוצאי דופן ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כ"טיפול חמלה" – מאחר ושיטה טיפולית זו מצויה עדיין בשלבי מחקר התחלתיים. המרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד נחשב לפורץ דרך בתחום השתלת לב של חזירים מהונדסים, מאחר ובמסגרתו פועל פרופ' מוחמד מוהיאודין, אשר הקים במרכז לפני שבע שנים את התוכנית להשתלות לב מבעלי חיים, ומאז מקדם את הטיפול החדשני במרץ.

בהודעה לעיתונות צוטט החולה פאוצט באומרו כי השתלת לב החזיר הייתה "האפשרות האחרונה" עבורו להישאר בחיים. "אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל לפחות עכשיו יש לי תקווה, יש לי סיכוי", אמר. אשתו, אן פאוצט, הוסיפה: "אין לנו הרבה ציפיות מעבר לאפשרות לבלות עוד זמן ביחד. זה יכול להיות פשוט כמו לשבת בקדמת המרפסת ולשתות ביחד קפה".

לקראת ההשתלה עבר פאוצט סדרת בדיקות כדי לברר האם הוא מתאים לטיפול הייחודי, ובין השאר נפגש עם עובד סוציאלי ומומחה לאתיקה וכן עבר הערכה פסיכיאטרית מקיפה.

דווח כי לאחר ההשתלה פאצט מקבל תרופה ניסיונית למניעת דחיית השתל, לצד תרופות אימנוסופרסיביות נוספות – כדי לדכא את המערכת החיסונית ולנסות ולמנוע את הסיכון שהגוף ידחה את הלב שהושתל. הטיפול התרופתי שנחקר המכונה 'טגופרוברט' (Tegoprubart) חוסם את פעילותו של החלבון CD154 המעורב בהפעלת המערכת חיסונית, ובכך מסייע בדיכוי מערכת החיסון והפחתת הסיכון לדחייה.

דילמות אתיות

השתלת איברי חזירים מהונדסים גנטית בבני אדם פרצה לתודעה עולמית בשנים האחרונות על רקע מספר דיווחים מדעיים בארה"ב. המדובר בענף של השתלות איברי בעלי חיים בבני אדם המכונה 'קסנוטרנספלנטציה' (Xenotransplantation). החזירים עצמם מהונדסים גנטית עוד בשלבי ההפריה בשיטות גנטיות מתקדמות שמאפשרות כיום להסיר גנים ספציפיים שמובילים לכך שאיבריהם יידחו על ידי בני אדם.

פריצת הדרך המדעית שהובילה לכך נרשמה בשנת 2012 עם פיתוחה של טכנולוגית הקריספר ובשמה המלא 'Crispr-Cas 9', טכנולוגיה שאף זיכתה את ממציאותיה מארה"ב וגרמניה בפרס נובל בכימיה בשנת 2020. הטכנולוגיה מאפשרת לבצע "עריכה" של גנים באמצעים פשוטים ונגישים יחסית באמצעות מעין "מספריים מולקולריות" שביכולתן לערוך כמעט כל רצף בדי.אנ.איי של התאים. במסגרת שיטה זו ניתן להוציא תכונות מסוימות מהמטען הגנטי בתאי החיות המהונדסות, לרבות תכונות שמובילות לכך שאיבריהן יידחו כשיושתלו בבני אדם. במקרה הנוכחי בוצעה "עריכה" של עשרה גנים: שלושה גנים בעייתיים שעלולים להוביל להיווצרות נוגדנים אנושיים ללב החזיר הוסרו מהמטען הגנטי שלו, ובמקביל הוכנסו לגנום שלו שישה גנים אנושיים שמבטאים חלבונים שמטרתם לסייע בקליטה של הלב על ידי המערכת החיסונית האנושית. לסוף בוצע כיבוי של גן נוסף אצל החזיר במטרה למנוע שגשוג בלתי נשלט של רקמת לב החזיר בגוף המושתל.

מקורו של החזיר המהונדס בטיפול הנוכחי בחווה שמגדלת חזירים מהונדסים לצורכי השתלות של חברת Revivicor בעיר בלקסבורג שבמדינת וירג'יניה. בימים אלה מתקיים במרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד מחקר בעלות של 22 מיליון דולר כדי לבחון את יעילותם של לבבות מחזירים מהונדסים גנטית המושתלים בקופי בבון.

לאחרונה מדווח על פריצות דרך מדעיות בהשתלות של כליות שמקורן בחזירים מהונדסים. בשלב זה, כחלק ממחקר, ההשתלות מבוצעות על מטופלים שמתו במוות מוחי כדי להדגים את יכולתן לשרוד בגוף אנושי. לאחרונה דווח כי כליית חזיר שהושתלה במסגרת המחקר הצליחה להחזיק מעמד ולתפקד בגוף אנושי מעל ל-30 יום.

במקביל דווח על התפתחויות גם בהשתלות לב מחזירים מהונדסים, בינואר 2022 דווח על החולה הסופני דוד בנט בן ה-57 שהיה הראשון שקיבל לב של חזיר מהונדס, אולם כעבור חודשיים נפטר. בהמשך דיווחו רופאיו כ לפני מותו נצפו שינוים פתאומיים ולא ברורים בפעילות החשמלית של הלב המושתל – ואלו צפויים להיבחן לעומק במקרה הנוכחי.

תחקיר שבוצע בבית החולים לאחר מותו של בנט, שממצאיו פורסמו ביולי 2022 בכתב העת New England Journal of Medicine, ובמקביל ביוני 2023 בכתב העת Lancet,  העלה כי לב החזיר תפקד היטב שבועות ספורים בגופו של בנט, ללא כל סימן לדחייה אקוטית, ומותו של בנט בהמשך מכשל לבבי עשוי להיות מוסבר בשילוב של כמה גורמים, ובהם מצבו הרפואי הקשה מלכתחילה, שהוביל אותו להיות מועמד להשתלה פורצת הדרך, כשהוא היה מחובר למכשיר לב-ריאה למשך שישה שבועות טרם ההשתלה.

יש לציין כי השתלות של איברי חיות מהונדסות גנטית, ובמרכזן חזירים – גם מעוררות דילמות אתיות, שכן חיות אלה גדלות כדי שניתן יהיה בשעת הצורך להרוג אותן ולקצור את איבריהן להשתלות.

בתחום השתלות הלב נרשמת בעולם שנים האחרונות פריצת דרך נוספת שמובילה לשיפור בזמינות של לבבות להשתלה, זאת הודות לפיתוח שיטה טיפולית להשתלות לב של אנשים שמתו במוות לבבי – בנוסף להשתלות המקובלות מתורמים שנפטרו במוות מוחי. עם זאת, ההשתלת לב מסוג זה דורשת תכנון מראש ומתבצעת למעשה לאחר דום לב מתוכנן, כשהחולה מנותק ממכשיר ההנשמה – פעולה שכיום אסורה בישראל. במדינות מערביות החלו בשנים האחרונות להטמיע את השיטה, תחילה בבריטניה ובאוסטרליה ובשנתיים האחרונות בארה"ב. במארס האחרון דווח בכתב העת Journal of Heart and Lung Transplantation כי פיילוט שבמסגרתו הועסקו שלושה צוותי מומחים לאיתור לבבות להשתלה ממטופלים בדום לב מתוכנן – הוביל לעלייה של 28% בהשתלות לב במדינה, תוך שנה וחצי. ביוני האחרון פורסם מחקר של צוותים ממרכזים רפואיים בארה"ב שהציג הוכחות מבוססות לבטיחות השיטה.

קישור להודעה לעיתונות של המרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד