פיברומיאלגיה (דאבת שרירים) מתבטאת בעיקר בכאב כרוני מפושט בשרירים ובשלד. כיום ידוע כי מדובר בכאב כרוני ממקור מרכזי, קרי תוצר של הגברת עיבוד כאב והולכתו במערכת העצבים המרכזית, ושלא מדובר בכאבים 'מדומיינים' ללא בסיס גופני, אך עדיין קיימת סטיגמה שנלווית לתסמונת, כפי שקורה עם "מחלות שקופות" אחרות. מחקרים שמתפרסמים בשנים האחרונות מסייעים לשנות את המצב.

בספטמבר 2018 דווח על ממצאים פורצי דרך שהתקבלו במחקר משותף אמריקאי-שבדי שנסמך על מאגר בדיקות הדמיה מסוג MRI של המוח, שהוכיחו כי פיברומיאלגיה מלווה בדלקת מוחית מפושטת, ככל הנראה בעקבות פעילות משובשת של תאי מיקרוגליה – תאים המשתייכים למערכת החיסונית המוחית.

עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי לא רק הדמית MRI עשויה להעיד על בסיס פיזיולוגי לפיברומיאלגיה, כי אם גם בדיקת דם עשויה לסייע באבחון התסמונת.

אבחון מאוחר 

כיום אבחון פיברומיאלגיה מבוסס בעיקר על דיאגנוזה רפואית ובדיקה גופנית ונוירולוגית. עם זאת, מאחר ותסמיני פיברומיאלגיה דומים ברובם למצבים רפואיים נוספים שמלווים בכאב כרוני, ובהעדר בדיקת הדמיה מוסכמת לביצוע האבחנה הרפואית – הדרך לאבחון התסמונת ארוכה ומפרכת, ורוב האנשים עם פיברומיאלגיה מאובחנים באיחור ולאחר ביקורים רבים אצל רופאים מומחים מתחומים שונים. כך, למשל, מחקר בריטי שפורסם באפריל 2010 בכתב העת BMC Health Services Research, ונסמך על שאלון שהופץ לרופאים בשמונה מדינות, זיהה כי חולפות 6.5 שנים בממוצע בין הופעת התסמינים העיקריים שמאפיינים פיברומיאלגיה – כאב כרוני מפושט, עייפות והפרעות בשינה ובזיכרון –  לבין אבחון התסמונת. לפי עבודה זו, לרוב מטופלים ממתינים שנה מהופעת תסמיני פיברומיאלגיה ועד לפנייה לרופא, ובהמשך נדרשים לעבור בממוצע ארבעה רופאים שונים לפני שהם מאובחנים רשמית עם התסמונת.

החוקרים השתמשו בטכנולוגיה שמבוססת על 'ספקטרוסקופיה ויבראציונית' – שיטה שמנצלת את אחת התכונות של מולקולות המתקיימות בגופינו, ומאפשרת לזהות בכל מולקולה מאפיינים ייחודיים באמצעות מדידת הספקטרום התת-אדום, לרבות תכונות של טמפרטורה, קשר למולקולות אחרות (איזומרים), רמות אנרגיה וצורת המולקולה.

בשיטה זו הצליחו החוקרים לזהות דגימות דם שניטלו מ-50 אנשים עם פיברומיאלגיה, ולהבדילן מבדיקות דם של אנשים המאובחנים עם דלקת מפרקים שגרונתית (29 נבדקים) וזאבת אדמנתית מערכתית (23 נבדקים) – שתי מחלות אוטואימוניות המאופיינות בכאב מפושט, וכן להבדיל בין פיברומיאלגיה לבין דלקת מפרקים ניוונית – אוסטיאוארתריטיס (19 נבדקים).

לאחר חשיפת מנות הדם לתדרי ספקטרום תת אדום, בוצעה אנליזה לרכיבים המטבוליים שמכילות הדגימות, וזוהתה חתימה מולקולארית שמאפיינת פיברומיאלגיה ומייחדת אותה מהמצבים הרפואיים האחרים שנבדקו, וזאת במסגרת טעות דגימה המקובלת בבדיקות אבחון רפואיות. אבחון הפיברומיאלגיה התבסס בעיקר על "שלדי" חלבונים וחומצות קרבוקסיליות.

כמו כן, נמצא כי החתימה המולקולארית זוהתה בשכיחות גבוהה יותר ככל שחומרת הפיברומיאלגיה הייתה גדולה יותר, כפי שהוערכה בקרב נבדקים עם פיברומיאלגיה על סמך שאלונים רפואיים (שאלוני FIQR – קיצור של Revised Fibromyalgia  Impact Questionnaire).

הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Biological Chemistry של החברה האמריקאית לביוכימיה וביולוגיה מולקולארית.

בדיקה זמינה תוך חמש שנים

החוקרים מעריכים כי השיטה החדשה שמזהה למעשה "טביעת אצבע" של פיברומיאלגיה בבדיקות דם – תוכל לסייע בעתיד בפיתוח טיפולים רפואיים חדשים לפיברומיאלגיה המכוונים כנגד אותם השינויים שזוהו. בהודעה לעיתונות שהופצה לאחרונה העריכו החוקרים כי הבדיקה החדשה תהיה מוכנה לשיווק חופשי תוך חמש שנים. בשלב הבא מעריכים החוקרים כי תידרש בדיקה נרחבת יותר בקרב כ-200-150 מטופלים כדי לתעד את השינויים האופייניים לדגימות הדם של אנשים עם פיברומיאלגיה וכן בדיקות נרחבות למידת הרגישות והסגוליות של הבדיקה.

פיברומיאלגיה היא תסמונת כרונית שמתבטאת בכאב מפושט שהמודעות אליה גוברת בשנים האחרונות, לצד עלייה בדיווחים על היקף התופעה. כיום ההערכות כי במדינות המערב חיים עם התסמונת 2.5% מהאוכלוסייה הכללית וכ-4% מאוכלוסיית הנשים.

לאחרונה זכתה התסמונת לתשומת לב ציבורית בזכות שתי מפורסמות שמתמודדות עם פיברומיאלגיה ושיתפו זאת ברשתות חברתיות - הזמרת והשחקנית האמריקאית ליידי גאגא (סטפני ג'רמנוטה) והיוצרת והשחקנית לנה דנהאם. בפוסט באינסטגרם שפרסמה דנהאם באוקטובר 2018 היא סיפרה שהיא מתמודדת עם פיברומיאלגיה ותיארה את החיים עם כאב "בלתי נראה". "קשה לנער את התחושה שאני משוגעת, אבל אני לא (לפחות לא במובן הזה!) ואתה לא... הכאב שלך - באיזו צורה שהוא לא מופיע - הוא שלך והוא אמיתי".

מאחר ופיברומיאלגיה מאופיינת בכאבים מפושטים, שלא התגלו שנים ארוכות עדויות פיזיולוגיות-ביולוגיות שעשויות להסביר את קיומם, התסמונת לוותה בסטיגמה ולפיה הכאבים מהם סובלים המאובחנים "מדומיינים" ולמעשה מדובר בתסמונת על רקע נפשי, ועל רקע זאת אף היו שכינו אותה "מחלת היאפים הנשית". 

עם זאת, בשנים האחרונות הנחה זו נזנחת בהדרגה. לצד הממצאים מהמחקר החדש, בשנים האחרונות מדווח בפרסומים שונים על בדיקת דם שמעוררת התלהבות לשמש כבדיקה אבחנתית לפיברומיאלגיה – בדיקה בשם FM/a Test של חברת Epigenetics האמריקאית, שפותחה על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת אילינוי בשיקאגו, שאוספת את נוזל הדם (פלזמה) ותאים מהדם הפריפרי ובוחנת ציטוקינים שונים, כאשר רמות נמוכות של ציטוקינים מעידות על קיום התסמונת. ביוני 2015 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת UCLA בכתב העת Rheumatology International כי גם בדיקה זו הצליחה להבחין בין פיברומיאלגיה לדלקת מפרקים שגרונתית וזאבת. לצדה קיימת בדיקת דם נוספת בשם IsolateFibromyalgia של חברת IQuity שהוכיחה דיוק באבחון פיברומיאלגיה על ידי בחינת שינויים גנטיים בחומר תורשתי מסוג RNA. לפי פרסומי החברה המשווקת את הבדיקה בשנה האחרונה בארה"ב – לבדיקה זו 94% דיוק, ואף היא הצליחה להבחין בין פיברומיאלגיה למצבים רפואיים דומים, וכן לזהות דפוס גנטי ייחודי של פיברומיאלגיה המלווה בדיכאון.

Journal of Biological Chemistry, doi: 10.1074/jbc.RA118.005816