אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
בני זוג לנפגעי שבץ סובלים מסיבוכים למשך שנים
מחקר משבדיה העלה כי הטיפול האינטנסיבי בנפגע שבץ מוחי עלול להוביל בני זוג לפתח סיבוכים רפואיים ונפשיים עד שבע שנים לאחר הפגיעה
שבץ מוחי מהווה אירוע רפואי משמעותי בחיי אדם שגורר במקרים רבים שיקום ממושך, ולעתים מוביל למצב סיעודי הדורש טיפול רציף ומתמשך מצד קרובי משפחה, לפעמים לאורך שנים. הטיפול בנפגעי שבץ מוחי שנותרים עם נכות מוחית ותפקודית נחשב לאינטנסיבי ביותר עבור בני זוג המשמשים מטפלים עיקריים (caregivers).
מחקר חדש משבדיה מעלה כי טיפול זה עלול להשפיע לרעה עם בני הזוג, ומגדיל אצלם את הסיכויים לסיבוכים רפואיים – ממצוקה נפשית ועד למחלות שונות – לעתים אפילו שבע שנים לאחר האירוע.
במחקר שנערך במסגרת אוניברסיטת גוטנבורג בשבדיה בוצע מעקב אחר 248 נפגעי שבץ מוחי איסכמי מתחת לגיל 70 ובני זוגם למשך שבע שנים, כחלק ממחקר מעקב בתחום השבץ המוחי הקרוי SAHLSIS. הנפגעים גויסו למחקר מארבע יחידות לטיפול בשבץ מוחי במערב שבדיה בין השנים 1998 ל-2003. במקביל לנפגעים בוצע מעקב אחר 245 בני זוג בגילים דומים לאנשים שלא לקו בשבץ, ששימשו כקבוצת ביקורת. כשני שליש מבני הזוג במחקר היו נשים והשאר גברים, בגיל 65 בממוצע.
הנתונים העלו כי חלוף שבע שנים מהאירוע, בני זוג לנפגעי שבץ מוחי דיווחו על רמת בריאות נמוכה יותר בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת, זאת בהסתמך על שאלון המתייחס ל-36 גורמים המעידים על איכות חיים רפואית ובריאותית. כמו כן, בני הזוג לנפגעי שבץ דיווחו על רמה נמוכה של תפקוד פיזי בבית, בהשוואה לנבדקי הביקורת.
ככל שדרגת הנכות התפקודית, היכולת הקוגניטיבית והתסמינים הדיכאוניים של נפגעי השבץ החמירו, כך ירדה רמת הבריאות של בני הזוג. בנוסף, מחסור בתמיכה חברתית לבני הזוג השפיע אף הוא על החמרה במצבם הנפשי והגופני, וכך גם גיל מבוגר של בן הזוג. המחקר הראה כי אין הבדל בין מין בן הזוג ביחס להשלכות של הטיפול בנפגעי שבץ, ובחלוף שבע שנים ההשלכות דומות הן בקרב בני זוג והן בקרב בנות זוג.
המחקר נתמך על ידי המועצה השבדית למחקר, הקרן ללב וריאות בשבדיה ואיגוד רופאי השבץ השבדי, וממצאיו פורסמו בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת Stroke.
תמיכה בבני הזוג
החוקרים קוראים למערכות רפואיות המטפלות בנפגעי שבץ מוחי לפתח תכניות לעזרה ותמיכה גם לבני הזוג המלווים אותם בביתם, כדי להפחית מהעומס המוטל עליהם, לסייע להם בהתמודדות עם הנפגע, לשפר את איכות חייהם ולמנוע מהם סיבוכים רפואיים.
מחקרים רבים עסקו בעבר במצוקות הנפשיות של בני זוג התומכים בנפגעי שבץ, אולם רובם בחנו את הצורך בתמיכה נפשית בשנתיים הראשונות לאחר הפגיעה, ורק מיעוט מהעבודות בוחן את ההשלכות הנפשיות לאורך זמן ממושך, בדומה למחקר הנוכחי.
מחקר אמריקאי מקיץ 2013 רמז כי בני זוג לנפגעי שבץ מוחי נמצאים במצב רפואי ירוד באופן העלול לפגוע בתפקודם הקוגניטיבי. במחקר מקנדה שפורסם בספטמבר 2011 דיווחו בני זוג לנפגעי שבץ כי הם מרגישים שהם נוהגים כלפי אהוביהם כהורים, מה שמייצר מתח בזוגיות, וכן דיווחו על רמת חרדה מוגברת מפני חזרה של השבץ המוחי.
מחקרים דומים בחנו את השלכות הטיפול הרפואי בבני זוג חולים. כך, לדוגמא, מחקר ישראלי שנערך במסגרת אוניברסיטת בן גוריון שפורסם בסוף 2014 מצא כי בני זוג לנשים שאובחנו עם סרטן השד סובלים ממצוקה נפשית וכן מסיבוכים רפואיים, לרבות ירידה בתפקוד הגופני ועלייה בתלונות על כאבים.