דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
התקפי חרדה: כל מה שצריך לדעת
בלי פאניקה, זו רק חרדה: איך מרגישים בזמן התקף חרדה? מדוע מתרחשים התקפי חרדה? איך אפשר להתגבר על התקפי חרדה כשאלה מתרחשים? ואיך ניתן למנוע התקפי חרדה? מדריך
"ישבתי במחלקה וחיכיתי לתור אצל הרופא. הסתכלתי מסביבי וחשכו עיניי. הכל פתאום נראה מוזר. הבטתי על עצמי והרגשתי שאני לא יודע מה אני עושה פה. הרגשתי איך העין מושכת אותי לעקוב אחר האנשים עם כיסא הגלגלים או האינפוזיה. באותו רגע זה הכה בי, אם אנחנו נמצאים תחת אותה קורת גג סימן שמשהו כאן לא בסדר... המחשבות מתחילות לעוף והגוף מתחיל להתכווץ, אולי אפילו לרעוד. אני מרגיש שהחום עולה ואני מזיע, בא לי פשוט לברוח, אבל אני מרגיש מוזר – איך אעמוד ככה על הרגליים? למה זה לא מפסיק? אני בסך הכל יושב והלב דופק כאילו אני באמצע מרוץ אולימפי, יבש לי בפה, כמעט ואין לי אוויר, אולי אני נחנק? אם עד עכשיו היה לי ספק לגבי מצבי, עכשיו אני יודע. קורה לי משהו רע".
מהו התקף חרדה?
כולנו חשים חרדה לפעמים וטוב שכך. מטרתה של תחושת החרדה להגן עלינו מפני איום - החרדה עוזרת לנו לזהות איום, להתמקד בו ולגייס אנרגיה ומשאבים כדי להתמודד עמו.
התהליך מערב היבטים שונים: מבחינה קוגניטיבית אנו מתמקדים בגורם המאיים עלינו ומנתחים את האפשרויות המסוכנות שהוא מעמיד בפנינו. מבחינה גופנית התגובה מתבטאת בדופק מהיר, נשימה שטחית, עלייה בחום הגוף, כיווץ שרירים ושינוי ההתנהגות. אנו חשים דחפים לפעול בדרך שתפסיק את הגורם המאיים - כמו תקיפה או בריחה - וכשאין לנו ברירה ואנו נאלצים להישאר במקומנו ולחכות בעמידה עצבנית, לעתים הדבר מלווה ברעידות או אפילו בטיקים.
בדרך כלל, מערכת ההגנה הזו מסייעת לנו, אך לעתים היא מופעלת גם בזמנים לא מתאימים, קצת כמו אזעקת הרכב שפועלת בגלל חתול שקפץ על מכסה המנוע. לפעמים אנו מפרשים אירועים מסוימים כמאיימים, על אף שאינם כאלו, ואז האזעקה של הגוף מתחילה לפעול.
מערכת האזעקה של הגוף מופעלת כאשר אנו תופסים גורם שעומד מולנו כמאיים, אך לעיתים המתח שקיים במערכת האזעקה עצמה, הוא הגורם המאיים. זוהי הבעיה המרכזית בהפרעת פאניקה. התקפי הפאניקה מאופיינים בתחושת חוסר נוחות ופחד בעקבות פעילות מערכת האזעקה של הגוף, והדאגה העיקרית של האדם הסובל היא שהתחושות לא ייפסקו וימשיכו לחזור על עצמן. כשאדם מרגיש שתגובות החרדה תוקפות אותו ללא היגיון וללא שליטה, הוא עלול לתת להן פירושים קיצוניים כמו "אני משתגע", "אני הולך למות" או "אני לא שולט בעצמי".
מדוע מתרחשים התקפי חרדה?
ההסבר הפסיכולוגי להתקפי חרדה
התקפי פאניקה מתרחשים כאשר האדם תופס את התחושות הגופניות שלו כמסוכנות ומפרש אותן כדבר שעלול להוביל אותו לאסון נוראי. הפירוש הקטסטרופאלי מביא להחמרת התסמינים הגופניים אשר גם אותם הוא מפרש כמובילים לאסון - ואף בוודאות ובעצימות גבוהה יותר. המעגל הולך ומתחזק עד להתפרצות של התקף פאניקה מלא. הסבר זה נבחן והוכח בקרב בני אדם ובעלי חיים ומשמש בסיס לטיפולים היעילים ביותר להתקפי פאניקה.
ההסבר הגנטי להתקפי חרדה
למחצית מהאנשים הסובלים מההפרעה יש קרוב משפחה שסובל או סבל מהפרעת פאניקה. למי שיש במשפחתו קרוב מדרגה ראשונה הסובל מהפרעת פאניקה יש סיכוי גבוה פי חמישה לסבול מהפרעה דומה בעצמו, בהשוואה לאנשים ללא רקע משפחתי כזה.
ההסבר הביולוגי להתקפי חרדה
אחד ההסברים הביולוגים הוא שעלייה או ירידה ברמות של נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) במוח יכולות להשפיע על הופעתם של התקפי פאניקה. מחקרים הראו ששימוש בתרופות שהעלו את זמינותם של אותם נוירוטרנסמיטורים במוח הביאו להפחתת התקפי הפאניקה. כך גם להפך, תרופות שצמצמו את זמינותם במוח הגבירו את התקפי הפאניקה. הנוירוטרנסמיטורים שנמצאו קשורים להתקפי פאניקה הם נורופנפרין, סרוטונין ו-GABA.
גורמים שעלולים לעורר התקף חרדה
דאגות בריאותיות – אנשים שחוששים לבריאותם מתמקדים יותר בתחושות הגוף שלהם ונותנים פרשנויות קיצוניות לתגובות טבעיות ונורמאליות של הגוף כמו עלייה בדופק הלב, כאבי בטן, כאבי ראש או נשימה כבדה. עצם ההתמקדות בתסמין והפרשנות הקטסטרופאלית, מובילים להעצמת תחושת התסמין ובהתאמה הקצנה של הפרשנות עד שמתפרץ התקף החרדה. דאגות בריאותיות יכולות להתעורר בעקבות מגוון רחב של טריגרים, כמו בתגובה למוות (לרוב ממחלה) של אדם קרוב או כאשר נחשפים ל"טעויות של רופאים" באבחנה או בטיפול. החשיפה לא חייבת להיות בהתנסות ישירה, אלא גם דרך מכרים או אפילו בעקבות פרסומים בתקשורת.
בעיות בריאותיות – לפעמים התקף החרדה הראשון מתרחש בתגובה לחוויה קשה או לא מוכרת שעובר הגוף. לדוגמה, וירוס המוביל לכאבי בטן וסחרחורות, ירידה ברמות הסוכר בגוף ותחושת עילפון ואפילו צריכה עודפת של קפאין יכולה להוביל להתקף חרדה. כל אלו דוגמאות לטריגרים המובילים לתחושה גופנית לא נעימה, כואבת ובעיקר לא מובנת ומפחידה. התחושות הגופניות יחד עם חוסר הודאות מובילות להתפרצות התקף החרדה, אשר בתורו יעצים ויחמיר את התגובות הגופניות הראשוניות.
סטרס – אירועי דחק כגון מלחמה וגם כאלו בהם לא קיים איום מיידי על החיים כמו: מבחן, ראיון עבודה, הרצאה, לעמוד בפקק ולאחר. כל אלו וגם אירועים הנחשבים לחיוביים כגון: חתונה, היריון ולידה, קידום בעבודה וקבלה לאוניברסיטה יוקרתית, יכולים להוות טריגר להתקף חרדה.
קשיים רגשיים – התקפי חרדה יכולים להתעורר בתגובה לתגובות רגשיות עוצמתיות אותן מנסים "לשים בצד". צער, בדידות, אכזבה, דאגה - כאשר מושקע מאמץ, מודע או לא מודע להתעלם מהם - יכולים לבוא לידי ביטוי כתסמינים גופניים כמו כאב, מתח בשרירים וקוצר נשימה ובהמשך גם לעורר התקף חרדה.
ללא כל סיבה – לפעמים התקף החרדה מופיע בזמן ובמקום האחרונים בהם יכולנו לצפות לו: בחופשה, עם היציאה לפנסיה או לאחר ההחלמה מהמחלה - כשמסתיימים הקרבות. חשוב להכיר כי הנפש שלנו ומנגנוני ההגנה שלה מורכבים מאוד. איומים ודחק יכולים להיות לא מורגשים כי אנו עסוקים מידי מלהבחין בהם או שישנה הבנה ברמה לא-מודעת, שאם נבחין בהם התפקוד שלנו יפגע (ואז לא נוכל לעבוד, לעמוד בטיפולים או להמשיך להילחם). במצבים כאלו דווקא כשרמת המתח יורדת, יכול האדם להתפנות או להוריד הגנות ולשים לב למה שעובר ועבר עליו.
מהם התסמינים של התקף חרדה?
התקפי החרדה מאופיינים בתגובת פחד מיידית ומפתיעה המפעילה בעצימות גבוהה את הגוף ועל כן גם אינה נמשכת זמן רב. לרוב היא מגיעה לשיאה לאחר 5-10 דקות וחולפת לגמרי לאחר עד 20-40 דקות. הפעילות העוצמתית של הגוף בזמן התקף חרדה מגבילה את משכה, מאותה סיבה שאדם לא יכול לרוץ בשיא המהירות לאורך זמן. הגוף חייב להאט את פעילותו, ובהתאמה התקף החרדה נרגע וחולף.
התסמינים שמאפיינים התקף חרדה הם:
- דפיקות לב מהירות
- הזעה
- רעד
- תחושה של קוצר נשימה
- הרגשה שהולכים להיחנק
- תחושה של חוסר נוחות או כאב בחזה
- בחילות או "בטן עצבנית"
- תחושה של סחרחורת, חוסר יציבות, "לא בפוקוס" או "עומד להתעלף"
- צמרמורות או תחושה שחום הגוף עולה
- חוסר תחושה בגוף או "נמלולים"
- תחושה שמה שקורה אינו מציאותי או שקורה למישהו אחר
- פחד מלאבד שליטה או "להשתגע"
- פחד למות
- לאחר התקף החרדה ניתן להבחין בדאגה מתמשכת וחשש פן התקף החרדה יחזור. ובהתאמה ניתן להצביע על שינויים התנהגותיים שתפקידם למנוע את הישנות התקף החרדה (כמו הימנעות ממצבים ומקומות היכולים, לתפיסת המטופל, לעורר התקף נוסף).
כיצד ניתן לדעת אם מה שאני מרגיש זה התקף חרדה או בעיה רפואית?
זוהי שאלה אבחנתית מורכבת שגם רופאים ופסיכולוגים מתחבטים בה. הביטוי של התקפי החרדה הוא גופני עוצמתי וישנם מספר מצבים רפואיים המציגים תסמינים דומים/חופפים, כמו לחץ בחזה המזכיר התקף לב, או סחרחורת ובלבול המזכירים אירוע מוחי. על כן מומלץ, לגבי כל תסמין או תחושה חדשה ולא ברורה לפנות לרופא המשפחה ולברר את פשרו. במידה ואתה חש סכנה מיידית פנה למיון (או כל מוקד רפואה דחופה אחר). הרופא יערוך ראיון ובדיקות שיעזרו להגיע לאבחנה המדויקת. במידה ואינך בוטח באבחנה ובהסבר שניתנו לך, פנה לחוות דעת נוספת. הביטחון ברופא ואבחנתו חשובים להפחתת החרדה, ובמקרה הספציפי של התקף חרדה תוכל להכיר, במידה ויחזור על עצמו, שאין הוא מסוכן.
במידה ובמקביל לחרדה ישנה גם בעיה בריאותית ממנה אתה סובל או סבלת (וחושש שתחזור), טוב לשוחח על כך עם הרופא והפסיכולוג המטפל. במקרים אלו אנו עומדים על ההבדלים הדקים והייחודים לכל אחד, בין תסמיני התקף החרדה לבין התסמינים של המצב הרפואי. כך שגם המטופל עצמו יוכל בזמן אמת לעשות את ה"אבחנה המבדלת" ולהחליט האם נכון להגיע לטיפול רפואי או להרגיע את החרדה. במידה וההבדלים לא ברורים וקשה להבחין, ליתר ביטחון יש לפנות לעזרה רפואית. לעיתים יש לפנות מספר פעמים לבדיקת רופא, עד שחשים ביטחון ולהכריע בזמן אמת שמדובר בחרדה שאינה מסוכנת.
כיצד ניתן להתגבר על התקף חרדה כשהוא מתרחש?
הבינו את החרדה. התקפי פאניקה אמנם מלווים בתחושות לא נעימות ובחוסר נוחות, אך הם אינם מסוכנים ואינם מעידים כי אנו "משתגעים" או "חסרי שליטה".
תקנו פרשנות לא נכונה. באופן אוטומטי אנו מפרשים כל עלייה בקצב הלב כסימן לסכנה, אך הפרשנות הזו היא חלק מהגורמים המעוררים עוד יותר את התקף הפאניקה. עלינו להגדיר את התחושות הגופניות שלנו בצורה שמתאימה לנסיבות שבהן אנחנו נמצאים ובהסברים מתאימים כמו "הדופק עולה כי הלכתי מהר", "אני מרגיש את פעימות הלב כי אני מתרגש" או "דפיקות הלב חזקות מכיוון שאני מתמקד בהן כרגע", וכך לסייע לעצמנו להיחלץ ממעגל הפאניקה.
השתמשו באסטרטגיות הרגעה. מכיוון שלתגובות הגוף חלק מרכזי בהתקפי הפאניקה, נוכל להיעזר בטכניקות להרפיית שרירים או בתרגילי נשימה מהסרעפת כדי להתמודד עם ההתקף. ההרפיה תעזור להשיג תחושת שליטה על התגובות הגופניות המלוות להתקף פאניקה.
הביטו לפאניקה בעיניים. למרות שהרצון הראשוני שלנו הוא לברוח מהמצב שבו התרחש התקף הפאניקה או להימנע ממנו לעולם, חשוב שדווקא נישאר בסיטואציה ונתמודד איתה. אם נברח, תגובת הפאניקה עלולה להתגבר ואפילו להופיע במצבים נוספים.
כיצד ניתן למנוע התקפי חרדה?
הימנעו מעישון ושתו פחות קפה. חומרים מעוררים כמו סיגריות וקפה, וגם תרופות בעלות השפעה מעוררת, עלולים להגדיל את הסיכויים להתקף פאניקה בקרב אנשים שיש להם רגישות יתר.
בצעו פעילות גופנית באופן קבוע. התעמלות מסייעת להרגיע את הגוף. פריקת הדחק, היכרות עם תגובות הגוף והגברת השליטה עליהן, עוזרות להתמודד עם התקפי הפאניקה ולהפחית את תדירותם.
גשו לטיפול פסיכולוגי. כיום יש דרכי טיפול שהוכיחו עצמם מדעית כיעילות לטיפול בהפרעות החרדה והפאניקה. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) כולל אלמנטים של העברת מידע פסיכולוגי, הבנייה מחשבתית וניהול של תגובות החרדה באמצעות אימון וחשיפה. בטיפול פסיכולוגי ניתן להשתמש גם בטכניקות טיפוליות משלימות שיעילות במצבי החרדה כמו דמיון מודרך, היפנותרפיה וביו-פידבק.
טיפולים תרופתיים לחרדה
לטכניקות ההרגעה והטיפול הפסיכולוגי ניתן לצרף גם טיפול תרופתי כדי להתגבר על חרדה עיקשת, ולעיתים בכדי לזרז את התהליך הטיפולי והחזרה לתפקוד. הטיפול התרופתי בחרדה מתחלק לשתי קבוצות:
תרופות לטיפול מניעתי ארוך טווח בחרדה
הכוונה לתרופות השכיחות לטיפול במצבי חרדה ודיכאון, תרופות מקבוצת ה-SSRI (כגון: ציפרלקס, פרוזק ורסיטל) וקבוצת ה-SNRI (כגון: אפקסור ואיקסל). קבוצת תרופות אלו אינה משפיעה על החרדה באופן מיידי. את התרופות יש לקחת לאורך זמן, עד שהאפקט הטיפולי יורגש. לרוב תחילת ההשפעה הטיפולית תורגש על-ידי המטופל לאחר 2-6 שבועות ושיא ההשפעה תורגש לאחר 8-12 שבועות, במידה והתרופה מתאימה ונלקחת באופן קבוע מידי יום. השימוש בתרופות אלו נמשך גם לאחר שהמטופל התגבר על החרדה ואין להפסיקן, אלא לאחר התייעצות עם הרופא המטפל. הפסקה נכונה של הטיפול היא קריטית וצריכה להיעשות כאשר המטופל עומד בתנאים מסוימים ובאופן הדרגתי.
תרופות הרגעה לטיפול מיידי בחרדה
הכוונה לתרופות הרגעה המעניקות למטופל הקלה תוך מספר דקות, תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים (כגון: קסנקס, לוריוון ואסיוול). תרופות אלו אינן נלקחות באופן קבוע, אלא רק כאשר החרדה גוברת ויש צורך בהן. תרופות אלו עלולות להיות ממכרות ולכן השאיפה היא שבאמצעות הטיפול הפסיכולוגי והטיפול התרופתי המניעתי, המטופל יוכל להשיג איכות חיים בלעדיהן או שלפחות השימוש בהן יהפוך לנדיר.
לכל המידע על התרופות לטיפול בחרדה
מה ההבדל בין התקפי חרדה להפרעת חרדה?
התקפי חרדה הם הביטוי הבולט, המיידי והקיצוני של הפרעות החרדה. לעומת התקף החרדה, הפרעת החרדה אינה כה עוצמתית, אך היא ארוכה ומתמשכת. גם כאשר אינה בולטת וניכרת, היא נמצאת מתחת לפני השטח, לכן לרוב כשמתגברת אינה כה מפתיעה ומיידית כמו התקף חרדה. הפרעת חרדה מאופיינת בדאגה וציפייה שאיומים אכן יתרחשו. דאגות אלו מלוות את האדם ומשפיעות על תגובותיו הגופניות והדרך בה יתנהג וירגיש בהווה ובעתיד.
תחת המושג הפרעת חרדה ישנן מספר "תתי-הפרעות חרדה" אשר כל אחת מאופיינת במצבים מעוררי הפחד האופיינים לה, בהתנהגות ההימנעות ואופי המחשבות הייחודיות. חרדות כגון: חרדה חברתית, אילמות סלקטיבית, חרדת נטישה, אגרופוביה (פחד ממקומות מהם יהיה קשה לברוח או שבהם יהיה קשה לקבל עזרה), חרדה מוכללת, חרדת בריאות, התקפי חרדה ופוביות ספציפיות (כמו מכלבים, חרקים או טיסות).
* ייעוץ מקצועי: ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ראשי במחוז דן-פ"ת של שירותי בריאות כללית ומנהל מרכז רזולוציה
עדכון אחרון: אוגוסט 2018
Nobody?
שלום ,
יש לי הפרעת אכילה , שלשום הייתי בלחץ מאוד גדול ,אחרי שיצאתי מהמקלחת ויצא לי לראות את עצמי , נהיה לי קשה לנשום ,ונהיה לי נשימות שטוחות כאילו לא הצלחתי לנשום עמוק ,והיה לי קצת רעד
האם מדובר בהתקף חרדה ?
maxnet 1
בן משפחה קרוב שלא מעכל את התופעה יכול להזיק ואז אנחנו מקצינים את הפניקה כי איך היא לא מבינה ולא רואה מה שקורה לי. עדיף לדסקס על כך בזמן רגיעה, ואפילו להשתמש במזוכיזם של הומור אפילו הומור שחור. ואז לפתח קבוצת דיון בדעה צלולה ולעשות "חזרות" לקראת הגל הבא, שלא יבוא. זה לא יפגע בזוגיות, זה רק יבנה אותה. כי בזמן שהגל מגיע ואין לנו את הכלים הנכונים להתמודדות מתקנת, עם כל הרצון והאהבה, התוצאות לא תהיינה מוצלחות
דור -
עדיף להימנע מתרופות שגורמות לתופעות לוואי והופכות צורכים לתלותיים. יש פיתרונות חלופיים כמו מדיטציה:
אביב מור אברהם
התיאור שניתן כאן קצת שונה ומבלבל אותי זה מתחיל פתאום, פחד בלי שום סיבה, זה מתחיל מתחושה מוזרה בגוף, חם מדיי ושניה אחרת קר מידיי כאב בבטן העליונה ממש במרכז הבטן מתחת לקו החזה ואז מתחיל כאב בטן התחתונה וצורך להיכנס לשירותים ואז אני נכנסת בין 7-9 פעמים ועושה יציאה עד הפעם האחרונה שכבר לא נשאר מה להוציא ויוצא ריר, וגם אז זה לא מפסיק וצמרמורת והכאב בפעם בבן העליונה ופעם בבטן התחתונה אם אני לוקחת קלונקס אני מרגישה הקלה וחוזרת לעצמי אחרי שעה לכן אני לוקחת את הקלונקס מיד כשזה מתחיל אם אני לא לוקחת את הקלונס הכאב הזה מלווה אותי כל הזמן בזמן הזה כל הבטחון העצמי שלי יורד אני מרגישה אובדן שליטה בעצמי ואין לי חשק לעשות דברים בימים אלה אני נמצאת בתקופה מאוד טובה בחיים שלי אני נמצאת בזוגיות טובה, וגם למדתי איך להתמודד כשמשהו קורה, בעזרת חשיבה חיובית אז מה זה?
ערן ברקוביץ
החרדה מקבלת מוקד גדול במחקרי הפסיכולוגיה והפסיכאטריה, אך כמובן שתמיד ניתן לעשות יותר. המחקרים מדברים על 15% מהאוכלוסייה כסובלים מחרדה. אך רבים משערים כמוך שיש תת-אבחון ותת-דיווח של מקרי חרדה וייתכן שהשכיחות היא גדולה יותר ואולי אף מתקרבת ל- 30% שציינת.
כיום אני חושב ששיא ההתקדמות בטיפול בחרדה נובע מהשימושים בטכנולוגיה. נחשפתי בכנס אחרון בנושא לשימוש ב VR (מציאות מדומה) לטובת טיפול בהפרעות חרדה. כאשר המציאות המדומה מאפשרת חשיפה הדרגתית לסיטואציות נשלטות אשר עוזרות להתגבר על החרדה (כמו נסיעה במכונית או טיסה במטוס, עלייה לגובה וכדומה). כמו כן, מתפתחים פרוטוקולים שמועברים ע"י תוכנות מחשב שיהיו זמינים למטופל בכל זמן ומקום, לעיתים בשילוב של מטפל אמיתי/אנושי ולעיתים בלעדיו – אני מאמין שבקרוב מאוד הפיתוחים הללו יצאו לאור גם בישראל (כבר היום נערכים מחקרים שבוחנים את הפרוטוקולים בישראל ובשפה העברית).
אורה15
ערן שלום, רציתי לשאול, מה אני עושה בזמן שבן זוגי עובר התקף חרדה? היינו בחו"ל, טיול, הליכה פשוטה, רגיילה, לא מאומצת, אולי היה חם מידי.. לא יודעת, פתאום אמר לי שהוא מרגיש לא טוב הבנתי שזה התקף חרדה, אבל חששתי מאוד, ארץ זרה, לא מכירים אף אחד, תודה לאל הסתדרנו הזעקתי את נהג המונית חזרנו למלון, קראנו לרופא שהרגיע אותנו מהתקף לב.. אבל אני שואלת- מה אני עושה ברגעים כאלה? איך אני יכולה להקל עליו? :confused:
eyal5
לדעתי אם היו יותר מדברים על הבעיה המחקרים ושיטות הטיפול היו מגוונים יותר ומתקדמים יותר...
לפחות 30% מהאוכלוסיה הבוגרת סובלת מחרדה וזה פשוט מוצנע..אף אחד לא ממש רוצה לדבר/לספר....
מה דעתך ערן?
ערן ברקוביץ
מהניסיון שלי, השילוב של טיפול תרופתי עם הצעדים הטיפוליים שתוארו הוא מאוד אפקטיבי, וכך גם מצויין בספרות המחקרית. אפשר להגיד שהפרעות החרדה הם הנושא הנחקר ביותר בתחום הפסיכולוגיה והפסיכאטריה.
המלצתי היא, לכל אחד שסובל מהתקפי חרדה והפרעות חרדה אחרות להתחיל בטיפול פסיכולוגי ותרופתי. במידה והטיפול אינו יעיל מספיק משנים ומחזקים אותו. ישנו מגוון רחב של טיפולים תרופתיים כמו גם מגוון מצבים פסיכולוגים שניתן לבחון ולטפל בהם במידה ורואים שהחרדה עמידה. זוהי בחינה שצריכה להיעשות מול כל מטופל באופן אישי כי ישנן אפשרויות ואינטראקציות רבות כגון: תפקיד פסיכולוגי דווקא לשימור החרדה, בעיה רפואית שמובילה לעוררות הגוף ומגבירה את החרדה, בעיות פסיכולוגיות אחרות שמחזקות את החרדה (כמו דיכאון, בעיה ביחסים בין אישיים...), חוויות מוקדמות שהובילו לחרדה ועוד ועוד.
eyal5
היי ערן,
אני מחפש משהו יותר..אפקטיבי...חייב להיות משהו.
כל מי שאני מכיר שסובל מחרדות מתלונן על אותו הדבר וזה נראה כאילו זה בלתי פתיר.
אם אני כבוגר חווה את זה תאר לך איך סובלים ילדים ונערים שלהם עוד יותר קשה להתמודד ברגע האמת עם התקפים כאלו...
ערן ברקוביץ
בהחלט מסכים אייל, לכן החשיפות נעשות באופן הדרגתי ובצורה הנבנית ומותאמת לכל מטופל באופן אישי. חשיפה צריכה להעלות את רמת החרדה, אך עדיין שהמטופל יוכל לעבור אותה בהצלחה (ככל שאנו יכולים לנבא). לפני היציאה לחשיפה המטפל והמטופל מסכימים שזהו הצעד הבא הנכון ביותר.
eyal5
היי ערן,
מאוד בעייתי לצאת לחשיפה בזמן אמת...
1. אתה אף פעם לא יודע מתי זה יבוא לך והיכן :(
2. ליד המטפל מרגישים מאוד בטוח :(
ערן ברקוביץ
שלום אייל,
הבעיה שאתה מתאר היא מאוד שכיחה בקרב הסובלים מחרדה והתקפי חרדה. כדי להיות מסוגל בעת התקף חרדה ליישם את האסטרטגיות יש צורך במספר דברים:
- * להיות מתורגל היטב ומאומן באסטרטגיות הרגיעה כך שניתן יהיה להפעילן באופן אוטומטי, כלומר מבלי שצריך יהיה להתרכז ולהתאמץ.
לגבי הנוירו-פידבק. בדומה לביו-פידבק שנותן לנו משוב לגבי רמת החרדה בגוף ומציג אותה בפנינו על מסך כדי שנתרגל ונבין יותר, כך גם הנוירו-פידבק. אם הביו-פידבק כדי לנטר את רמת הדחק שלנו קורא (בהתאם לחיישן שמחובר): חום הגוף, או דופק או מוליכות העור, אז הנוירו-פידבק קורא את גלי המוח ויודע לתרגם את גלי המוח לתצוגת מסך של רמת החרדה בה אנו נמצאים.* להבין שבעת התקף חרדה לא נוכל להיות רגועים ונינוחים כפי שמתרגלים בבית במנוחה. בעת התקף המטרה היא להירגע מספיק כדי לתת לו לעבור מבלי שיפגע בתפקוד או יוביל להימנעות. כלומר, חשוב שהציפיות יהיו ריאליות.
* מומלץ בעזרת מטפל לתרגל בזמן אמת. כלומר, לצאת לחשיפה שכנראה ותוביל להתקף חרדה ואז להפעיל את האסטרטגיות. או שהמטפל יעורר כמו-התקף חרדה בחדר הטיפולים ותראו איך אתם עוברים אותו יחדיו
היום גם ניתן לתרגל באמצעות משחקים המשתמשים בנוירו/ביו פידבק, הפחתת חרדה. בד"כ תחרויות בהן מי שמנצח הוא מי שרגוע יותר (כמובן בהתאם למדדים שהמכשיר מנטר).
eyal5
היי ערן,
מודה לך מאוד על ההסבר.
שתי שאלות ברשותך:
1. מה זה נוירו פידבק?
2. הבעיה העיקרית שלי בהתקפי החרדה זה היכולת להפחית אותן בזמן ההתקף. יש לי קושי להתרכז ולנשום נכון. במצב רגוע אני יודע לבצע את הנשימות כמו שצריך אבל ברגע האמת...לא תמיד מצליח. סוג של בלאקאאוט.
איך מתמודדים עם זה?
ערן ברקוביץ
שלום אייל
הכלים העיקריים להפחתת חרדה הם טיפול תרופתי ופסיכולוגי (טיפול בדיבור). עזרים נוספים יכולים לחזק או לשפר את השפעות הטיפולים. לדוגמה, כפי שרשמת ישנם טיפולים פסיכולוגים לחרדה העושים שימוש בנשימות, הרפיית שרירים, דמיון מודרך, ביו-פידבק ולאחרונה גם נוירו פידבק. כל כלי או מכשיר בסופו של דבר יעיל כנגד החרדה אם ניתן להשתמש, בו או בתוצאותיו, בכל מקום ובכל זמן.
לדוגמה: לאחר שנלמדו הנשימות במסגרת טיפולית ניתן לבצען ולהירגע בכל מקום. כך גם לגבי הרפיית השרירים והדמיון המודרך (אותו לומדים גם לבצע באופן עצמאי). את המכשירים כגון ביופידבק והנוירופידבק, ניתן להגדיר כאמצעי עזר ומעבר – הם עוזרים להפנים ולשלוט בטכניקות הקשיבות לגוף, המודעות לחרדה ולאחר מכן בשימוש הנכון בטכניקות ההרגעה. המטרה של השימוש במכשירים אלו שבסופו של דבר לא נצטרך אותם, כי לא ניתן לקחת אותם ולהשתמש בהם בכל מקום ובכל זמן.
הביו והנוירו-פידבק, נותנים משוב לרמת החרדה בגופנו, אך בעזרת הטיפול והתרגול הנכון תדעו לנטר את רמת החרדה באופן עצמאי גם בלעדיהם. כלים אלו בשימוש של רופאים ופסיכולוגים מכיוון שהשימוש בהם הוא זמני – הם רק משמשים ללימוד או הבהרת עקרונות בחרדה. לכן אינני ממליץ לרכוש אותם לשימוש ביתי.
מעבר לכל הדברים כמובן, שפעילות גופנית, שינה טובה ותזונה נכונה יכולים לעזור וכדאי להקפיד גם עליהם.
מנוחה ורוגע לכולם...
eyal5
נשימות, נשימות, נשימות..
eyal5
האם מישהו מכיר מכשיר רפואי או ביופידבק שיכול להסייע עם התקפי החרדה? משהו שהוא לא טיפול תרופתי?
קטין
ערן ברקוביץ
שלום 2118,
עייפות ומאמץ יתר יכולים לעודד התקפי חרדה. יש לנתח את סוג החרדה ומאפיינה אצל כל אחד ולראות כיצד המצבים הללו מעודדים את ההתקף. אתן כמה דוגמאות שכיחות שיכולות להסביר:
לדוגמה כאשר מבצעים מאמץ יתר, חום הגוף עולה, השרירים מתכווצים, חסר אויר וקשה לנשום, הדופק עולה... שינויים גופניים הדומים לתגובת הגוף למצבי חירום כמו גם להתקפי חרדה. במידה והפרשנות (איך שאנו מבינים את השינויים הגופניים) מחליטה ש"כרגע קורה משהו נוראי" או "הנה מתחיל שוב ההתקף חרדה שאני כל כך פוחדת ממנו", התגובות הגופניות והמחשבות/הפרשנות יכולות לעורר התקף חרדה.
מתוך ההסבר ניתן גם להבין שאם לומדים בטיפול כיצד לווסת ולהרגיע את הגוף, כמו גם לדעת לפרש נכון את הסימפטומים הגופניים (כמו "כרגע קשה לי לנשום בגלל שהתאמצתי, אעשה נשימות ואלך לאט יותר והנשימה תסתדר") ניתן לתת מענה להתקף חרדה ואף למנוע את התפתחותו. כך גם כאשר עייפים, חולים, רעבים – לכל אלו השפעות גופניות שבמידה ומפורשות לא נכונה יכולות להדאיג, לעורר חרדה וכך גם להוביל להתקף חרדה.
יש היום טיפולים יעילים מאוד לטיפול בחרדה, ומי שזקוק לעזרה כדאי שיפנה לפסיכולוג להערכה וטיפול המתאימים לו. בנוסף, ניתן גם לפנות לפסיכאטר כדי לקבל טיפול תרופתי שיכול להקל ולעזור גם כן.
2118_member
רציתי לשאול האם מאמץ יתר או עייפות יכולים לגרום להתקפי חרדה?
כי היו לי הרגשות שאני עיפה או מתאמצת יותר מידי שכאילו זה עומד להגיע...
תודה רבה!
ערן ברקוביץ
שלום 2118,
תודה על השאלה, כי החשש מפני חזרת ההתקפים הוא מאוד שכיח ומשותף לרוב האנשים שסובלים או סבלו בעבר מחרדה.
ראשית, אני שמח לשמוע שהטיפול התרופתי יעיל והצליח להפחית מן החרדה. יש לשים לב לא להפסיק את הטיפול התרופתי לבד, אלא בייעוץ הרופא שרשם את התרופה. הפסקת התרופה צריכה להיות כאשר את מרגישה בטוחה ולא צפויים (עד כמה שניתן לנבא) שינויים חדים בתקופה שלאחר הפסקת הטיפול.
לגבי החשש מפני חזרת התקפי החרדה, יש לטפל בו במסגרת טיפול פסיכולוגי. כרגע את מציגה מחשבה לפיה אינך מסוגלת לתאר חזרתו של ההתקף – מחשבה זו היא מעוררת חרדה ומגבירה את הסיכוי שהתקף החרדה יחזור. יש לנסות ולתקן את המחשבה ולהפחית מן הקטסטרופיזציה של ההתקף. לכל אחד מתאימה מחשבה מרגיעה אחרת וכדאי שהיא תותאם לכל אחד באופן אישי, הנה דוגמה למחשבה כזו: "אם יהיה התקף חרדה ארגיש מאוד לא בנוח, אך לצד זאת אני יודעת שאין הוא מסוכן, שהוא יחלוף ויש לי הרבה כלים כדי להרגיע את ההתקף ולצמצם את הסיכוי שיחזור".
מעבר לכך, חשוב להכיר שמי שחווה התקף חרדה בעבר נמצא בסיכון גבוה לחוות גם בעתיד. לכן יש להתכונן לחזרתו ולדעת כיצד להתמודד. כשמכירים את החרדה ומוכנים לקראתה היא גם מגיעה בתדירות נמוכה יותר.
2118_member
היי ערן,
דבר ראשון איך כיף לשמוע את העצות וההסבר שלך.
אני בת 20 וקבלתי התקפי חרדה, בהתחלה עשיתי את כל הבדיקות הייתי תשושה שבוע וחצי עם הרגשות ממש לא נעימות.
אח"כ התחלתי טיפול תרופתי בציפרמיל ובאמת לאחר חודש וחצי הכדור עשה את שלו. אני מרגישה הברה יותר טוב. אבל אני כל הזמן חושבת אם זה יחזור שוב. ועוד פעם אני יהיה במצב לא נעים.
מה אני יכולה לעשות כדי להרגיע את עצמי? והאם שאני יפסיק את הטיפול בתרופה זה יחזור לי?
יכול להיות שאני יהיה עם זה כל החיים?
אני לא מסוגלת לחשוב שזה יחזור. קבלתי כמה התקפות לפני הטיפול. ובתוך הטיפול קבלתי אבל ברמה מאוד נמוכה והצלחתי להתמודד איתן.
השאלה האם באמת זה יחזור לאחר הפסקת הטיפול?
אני ממש אשמח לתשובה!
רעות 14
ערן ברקוביץ
שלום עדן,
הטיפולים הכי טובים והכי יעילים לחרדה הם טיפולים פסיכולוגים ופסיכאטריים, כלומר טיפול תרופתי נגד חרדה או טיפולים בשיחות עם איש מקצוע מתאים. שני הטיפולים (בשיחות או כדורים) יעילים באותה מידה ולעיתים ההמלצה היא לשלב בניהם כדי להשיג יעילות אף גבוהה יותר.
חרדה היא אחת התופעות השכיחות ביותר ובהן גם הידע המחקרי וההצלחות הטיפוליות הטובות ביותר, על כן יש סיבה טובה מאוד להיות אופטימיים. לכל איש בריאות הנפש יש ניסיון רב בטיפול בחרדה מכיוון שאלו רוב המקרים המגיעים לטיפול.
לכן המלצתי היא לפנות לפסיכולוג לשם הערכה, כדי שימליץ לך האם הטיפול בשיחות מספיק או שכדאי גם לשלב טיפול תרופתי (בנוסף לשיחות). היום בזכות הרפורמה בבריאות הנפש ניתן לקבל טיפול כזה בקופות החולים עצמן ובחינם, ניתן לבקש מטפל עצמאי של הקופה כדי לחסוך בזמן ההמתנה או ללכת לטיפול באופן פרטי. ישנן הרבה אפשרויות, רק צריך לבחור, לגשת ולהיעזר.
מאחל לך רוגע, שלווה ובריאות בהקדם
עדן5081
שלום,
בת 25,לפני כחודשיים התחיל לי התקף חרדה, אני מרגישה תחושת מחנק תמידית, מרגישה שאני לא מצליחה למלא את בית החזה,לא מצליחה להשלים פיהוק ויש לי פיהוקים לעיתים קרובות מאוד אך הם נתקעים לי באמצע. היו הפסקות של כמה ימים שבהם זה עבר ואז שוב חזר...
הייתי בכל הבדיקות האפשרויות וכל הרופאים רק אומרים שזה חרדה בלי שום דבר מרגיע. וגם כשאני מנסה "לחלוב" מהם משהו מרגיע כמו למשל לשאול אותם זה אמור לעבור? הם לא עונים וזה רק יוצר אצלי תסכול.
המליצו לי על דיקור,שיאצו או ביופידבק. האם יש משהו שממומלץ יותר לדעתך? או מה מהם עדיף ?
האם הגיוני שזה לא יעבור? שהגוף ירגיש בחרדה תמידית ? אני מנסה לעשות עבודה פנימית עם עצמי להרגיע את עצמי ולרוב מצליחה.אבל התחושת מחנק לא משחררת אותי...יש פעמים שהיא קיימת ואני מצליחה לחיות איתה בשלום ויש רגעים שאני ממש מרגישה שזה בלתי אפשרי,כנראה היא קיימת אצלי בעוצמות שונות..
אשמח לחוות דעת (:
Omeriko
הי אפדר ליצור קשר?
אלה הר-נוי
הי שיוש. את השאלה כדאי לשאול על קיר קהילת דיכאון וחרדה:
http://www.camoni.co.il/communities-%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F%20%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%94
שיוש
עוד שאלה האם התקף חרדה יכול להימשך 10 ימים רצוף כי אני לא ישן וקשה לי לנשום ואני מרגיש רצון למות יש לצין אני לא עובד וכל היום מתעסק למה קרתה לי החרדה בנוסף אני עד לא מזמון היתי מהמר והיתי נתון ללחץ האם זה משפיע
שיוש
אני פעם ראשונה עם התקף חרדה עצו שנמשך כבר עשרה ימים בנוסף יש לי או סי די והקושי לנשום הכי פוגע מה עלי לעשות לחזור לחיות אחרת לא רוצה לחיות יש לצין שהתחלתי 40 מג ציפרמיל ופעם קודמת הפסקתי את התרופה לבד לא נרדם קם עם לחץ פשוט החיים הסתימו בנוסף דכאון התחיל מה לעשות
ערן ברקוביץ
שלום איציק,
טוב שאתה בטיפול ואני מאמין שתרגיש בקרוב את השפעתו המיטיבה של הטיפול המשולב אותו אתה מקבל: טיפול תרופתי וטיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית. בנוסף, ממליץ להציץ על שאר הסעיפים במאמר ולראות מה מתאים לך.
כתוספת ראשונה והיעילה ביותר, אני ממליץ על הפעילות הגופנית. לא רק שהיא מפחיתה מתחים, היא מניסיוני, עוזרת ומחזקת אסטרטגיות הירגעות כמו הנשימה הסערפתית והרפיית שרירים פרוגרסיבית.
בהצלחה עם ההתמודדות עם החרדה, ומקווה שתשוב ותעדכן אותנו כדי שנוכל ללמוד מניסיונך.
איציק53
שלום.בן 62 עברתי התקף חרדה.מטפל ב cbt.לוקח 2 סרוקסט.העם יש משהו נוסף שיכול לעזור לי.תודה .איציק 53.
איציק53
ערן שלום .עברתי התקף חרדה .אני בן 62. מטופל ב cbt .לוקח 2 סרקסט .העם יש משהו נוסף שיכול לעזור / להקל עלי .תודה. איציק 53.
דולפין
,תיאור מצויין של התקף חרדה, כל הכבודת תודה !
ירוןשוהם
היי,
יש כאן טכניקות מעולות לעצירת התקפי חרדה:
http://www.hetkef.co.il/secondpart.html
מאיה13
דודו26
תוקפים אותי בעבודה בעיקר ,ביום א שיש ישיבה מלווה ,בחולשה נוראה ועייפות ואני בקושי עומד על הרגליים השבוע לדוגמא הלכתי הביתה ככה יש לי חודש רגיעה וחוזר חלילה ,תמיד תמיד יש לי בהתקף לחץ בחזה בצד שמאל כמו התקף לב ,כאילו אייזה שריר /איבר נתפס שם זה מלווה אותי כמעט כל יום ,ואני אובד עצות זה כבר כמה שנים מה יכול לעזור לי ????
SHARON48
מצאתי בדברך לעניין הרצון להיות תמיד בשליטה סימנים דומים מאוד לדברים שאני חווה, האם תוכל להמליץ לי על טיפול יעיל בנושא זה ?
אבחנה שגוייה
מאוד אהבתי את מה שכתבת, שלא ניתן לצפות שהכל יהיה מושלם כדי להגיע לרגיעה.
מה שלי עוזר מאוד זה "חווויה מתקנת".
אם נכויתי ממישהו שפגע בי, מאוד עוזר לפגוש מישהו חדש שלא פוגע.
ו.. גם הזמן שעובר עוזר מאוד בדברים מסויימים.
טוב לדעת (לחוות את המציאות) שאסונות הם דבר נדיר, שלא קורה כל יום. וגם אם קרה, אז הסבירות שזה יקרה שוב דווקא לנו היא קלושה ביותר.
ערן ברקוביץ
לא, חרדה אינה רק בהתקפים. כפי שאת מתארת, ישנה חרדה כרונית מתמשכת שאינה נרגעת, אך גם אינה מגיעה למימדים של התקפי חרדה ו/או פאניקה.
ההגדרה למצבים אלו יכולה לנוע בין חרדה כללית לבין הפרעת הסתגלות או אפילו תגובה לטראומה, תלוי במצבים בהם היא מתגברת והרקע שהביא לפריצת מצב המתח המתמשך הזה.
בד"כ במצבים אלו קיים רצון להיות בטוח ב- 100% או תמיד בשליטה, דרישה אשר אינה אפשרית ולכן תמיד תביא למתח ודריכות. ללא המוכנות לקבל סכנות ולהשתחרר מהשליטה המוחלטת, לא ניתן להגיע לרגיעה אמיתית, זאת בניגוד למחשבה השולטת בחלק מההפרעות הללו - שרגיעה אמיתית תושג כאשר הכל יהיה מושלם
שיהיה רגוע ונעים
Apolo00
שלום ערן.. אני מרגיש מתח/לחץ רק אחרי שעות הסגירה של קופות חולים... כלומר אני מרגיש פחד שיקרה משהו ואין לי למי לפנות...ובשעות שקופות חולים פתוחות אני מרגיש בביטחון והכל בסדר... זה התחיל רק לפני חודש אשמח לעזרה.
אבחנה שגוייה
האם יש מצב של חרדה תמידית/ממושכת לא בהתקף?
לא חרדה שבאה בהתקף שבו מרגישים מחנק פתאום ולא יודעים ממה זה בא.
אלא דאגות ופחדים שנובעים ממה שקורה במציאות, אבל "עברו את הגבול", כי כמה כבר אפשר לפחד?
האם זה מוגדר כחרדה? פחדנות? או משהו אחר?
מיכל אפק