צליאק (כרסת) היא מחלה אוטואימונית כרונית בה קיימת רגישות לחלבון הקרוי גלוטן שמקורו בדגנים. המחלה יכולה להתבטא בכאבי בטן, בשלשולים, בירידה במשקל, בקומה נמוכה ובאנמיה, אולם מחקר חדש מעלה את האפשרות שלעיתים הביטוי היחיד או הראשון של המחלה יכול להיות קשור בכלל למפרקים.

החוקרים מבית החולים לניתוחים מיוחדים בניו-יורק מצאו כי מחלת צליאק שקטה – כזו ללא תסמינים הקשורים לקיבה – הייתה נוכחת בשיעור ניכר מהילדים שהגיעו לבדיקה במרפאה ראומטולוגית בשל תסמינים כגון כאב ונפיחות במפרקים. עוד הם מצאו כי מעבר לתזונה נטולת גלוטן הוביל להפוגה בתסמיני השריר-שלד ברבים מאותם מטופלים.

המחקר החדש שפורסם בכתב העת המדעי Pediatrics התבסס על נתוניהם של 2,125 מטופלים בגילי שנתיים עד 16 שנים, שהגיעו ליחידה הראומטולוגית בבית החולים לניתוחים מיוחדים בשנים 2006-2013 להערכה ראשונית בעקבות תסמינים הקשורים למפרקים.

החוקרים מצאו כי 36 מטופלים סבלו ממחלת צליאק שקטה, כאשר לא היה חשד קודם לכך שהם סובלים מהמחלה. יחד עם 8 מטופלים שהיו עם מחלת צליאק ידועה בתחילת המחקר, נראה שבמהלך 6.5 שנות המחקר, מחלת הצליאק הייתה קיימת באחד מכל 48 מטופלים - 2% מהמטופלים עם תסמינים הקשורים למפרקים בהשוואה ל0.7% באוכלוסייה הכללית.

ברוב המקרים של מטופלים שאובחנו לראשונה עם צליאק – 22 מתוך 36 (61%) – סבלו מתסמיני שריר-שלד לבדם, ללא אף אחד מהתסמינים הקלאסיים של צליאק כמו כאבי בטן, שלשולים, קומה נמוכה וירידה במשקל. למעשה, רק 12 מטופלים דיווחו על היסטוריה של תסמינים הקשורים לקיבה.

ממצא מעניין נוסף שעלה מהמחקר הוא שכל המטופלים שאובחנו עם מחלת צליאק דיווחו על שיפור או היעלמות מוחלטת של תסמיני השריר-שלד לאחר שהחלו בתזונה נטולת גלוטן.

למרות שמחקרים העלו כי קיים קשר בין מחלות מפרקים אוטואימוניות לבין מחלת צליאק בילדים ומבוגרים, ההנחיות המקצועיות הקיימות היום לא מתייחסות למטופלים עם תסמינים ראומטולוגיים כקבוצה בסיכון גבוה למחלת צליאק ולא קיימות המלצות ספציפיות לערוך בדיקות סקר לצליאק באוכלוסייה זו. החוקרים אומרים כי נראה שהמצב צריך להשתנות.

Pediatrics. doi: 10.1542/peds.2014-2379