לאה שואלת: בשעה טובה אני בהריון שבוע 16, אני די מוטרדת מנושא לידה. הרופאה שלי ממליצה שאקבל לאחר הלידה אימונוגלובולין אבל זה לא נשמע לי כמשהו חד משמעי.

אני גם די מתלבטת לגבי עניין ההנקה האם להניק חודש ואז להתחיל טיפול או שלא לקחת סיכון ולהתחיל טיפול מיד.

תמליצו לי בבקשה על מרכז לטרשת (שיבא או איכילוב) 

 

ד"ר איתן אוריאל משיב: אכן הטיפול בהריון או לאחר הלידה מהווה לעיתים אתגר. טיפול באימונוגלובולינים לתוך הוריד מהווה אפשרות מקובלת. החלטה לגבי אופי הטיפול צריכה כמובן להנתן באופי פרטני. אני אכן ממליץ לפנות למרכז טרשת באחד מהמרכזים שציינת. 

 

לגבי הנקה, אינני מכיר עבודות שבדקו בטיחות הנקה במטופלי אימונוגלובולינים. ליתר בטחון לא הייתי מציע להניק ביממה לאחר הטיפול וכן הייתי מתיעץ עם המרכז לבטיחות תרופות בהריון באסף הרופא.
 

ערן ברקוביץ מוסיף: מזל טוב על ההריון. רבות מספרות לי איך ההריון מהווה הפוגה מן המחלה ויש שיפור ניכר במצב ואני מקווה שכך תרגישי גם את, בנוסף לכל ההתרגשות והציפייה. כל הנשים לאחר לידה שהכרתי קיבלו אימונוגלובלינים ונהנו מכך, אם כי לא לכולן זה מנע החמרה במצב הנוירולוגי בסוף ההריון, לכן קיימת דילמה בה את נמצאת האם להניק עם אימונוגלובלינים או לקחת את הטיפול אליו את רגילה (ואני מניח שמתאים לך מתוך ניסיון העבר).

 

יש פה מקום להתייעצות עם הנוירולוג שמטפל ומכיר אותך, כי לפעמים משתמשים בהיסטוריה ובהיכרות כדי להגיע לההחלטה המתאימה לך ביותר. אני מניח (מכיוון שלא ציינת) כי זהו ההריון הראשון ולכן יהיה קשה מאוד לנבא מה תהיה רמת פעילות הטרשת בסוף ההריון.

שני המרכזים שציינת מעולים ואני בטוח שתקבלי שם את הטיפול והליווי הטוב ביותר. אני מקווה ש"הריוניות לשעבר" יצטרפו ויכולו לשתף בחוויות שלהם ויעניקו טיפים נוספים.

 

שושי, אחת הגולשות, מגיבה גם היא בנושא: אני חולת טרשת מזה 20 שנה, אמא לבת בת 26 ותאומים בני 16. בהריונות לא ידעתי שאני חולה כך שבראשונה הנקתי (ללא כל תוספים) , דווקא היא זו שלא רצתה לינוק ובתאומים הם נולדו חודש לפני הזמן לכן כלל לא הנקתי.
 

לאור ניסיוני אני דוגלת היום (מזה 6 שנים) לא לצרוך כל תרופות ואפילו לא תוספי מזון. אני בת 56 ומרגישה מצויין ואני כלל לא התקפית אף שיש החמרה הדרגתית במצבי באיטיות של צב.
 

 

גם לכם יש משהו להוסיף לדיון הזה? הכנסו והגיבו