טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
בדיקת עיניים מציגה את המתרחש במוח
מחקר חדש מראה שבדיקת הדמיה של העין המכונה OCT יכולה לשקף את התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה
מתברר שהעין - או ליתר דיוק הרשתית - יכולה להוות חלון למתרחש במוחנו. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Annals of Neurology מצא כי התנוונות תאי העצב בדופן האחורית של העין, הנמדדת באמצעות בדיקת OCT, יכולה לשמש כראי לתהליכי התנוונות המוח באנשים עם טרשת נפוצה.
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית, בה מערכת החיסון אשר אמורה להגן עלינו תוקפת את מעטפת המיאלין במוח ובחוט השדרה. מעטפת המיאלין היא השכבה השומנית אשר מבודדת ומגנה על תאי העצב - כמו הפלסטיק שעוטף חוטי חשמל. משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת של העצבים להעביר מידע. בעבר סברו כי המיאלין הוא המרכיב היחיד שנפגע במחלה, אולם כיום ברור כי המחלה פוגעת גם בתאי העצב עצמם.
סריקות MRI של המוח הן אלו שלרוב משמשות לאבחון מחלת הטרשת הנפוצה ולמעקב אחר פעילות המחלה והתקדמותה. ה-MRI מאפשר לרופאים לזהות מקומות בהם קיים נזק או פעילות דלקתית במיאלין.
עבודות בתחום הטרשת הנפוצה הצביעו על כך שנזק לתאי העצב עצמם והתכווצות של אזורים מסוימים במוח עומדים בבסיס החמרת הנכות במחלה, אך סריקות ה-MRI הרגילות לא מזהות זאת. כיום יש צורך להשתמש בתוכנות מחשב משוכללות המשוות בין הדמיות MRI שונות כדי לעקוב אחר שלמות תאי העצב ושינוי בגודלם של אזורים מוחיים או נגעים ישנים. יש צורך בבדיקה פשוטה יותר שתאפשר לעקוב אחר התנוונות תאי העצב במוחם של אנשים עם טרשת נפוצה.
הפתרון עשוי להגיע מרשתית העין. הרשתית, הממוקמת בדופן האחורית של העין, היא שכבה שקופה של תאי עצב וחיישני אור. תפקידה לקלוט את קרני האור שממוקדות על ידי עדשת העין, ולהעביר אותות חשמליים למוח באמצעות עצב הראייה. המידע שמתקבל במוח מתורגם לתמונה אותה רואים.
בדיקת טומוגרפיה אופטית (OCT (Optical Coherence Tomography הינה הדמיה אופטית של מבנה הרשתית ועצב הראייה, המעניקה אינדיקציה לגבי גודלם ומצבם של העצבים הנמצאים בחלקה האחורי של העין. הבדיקה משמשת חוקרים, נוירולוגים ונוירואופטומולוגים בזיהוי פגיעה ברשתית העין ובעצב הראייה. הבדיקה מתבצעת באמצעות מכונה קטנה שיכולה להתאים לחדר רגיל של רופא, היא זולה, לא פולשנית ומתקבלת היטב בקרב המטופלים.
כבר קיימות עדויות מדעיות לכך שה-OCT יכולה לשקף את נזקי הטרשת הנפוצה במוח. המחקר החדש ביקש לקבוע אם קיים קשר בין התנוונות של שכבות ספציפיות ברשתית להתנוונות המוח, כדי להמשיך לתקף את ה-OCT כאינדיקטור לנזק לרקמות עצביות בחולים עם טרשת נפוצה.
לטובת המחקר התגייסו 15 חוקרים משישה מוסדות מחקריים בארה"ב, במטרה לעקוב אחר מטופלים ולהשוות את תאי העצב הממוקמים בדופן האחורית של העין לשינויים במוח, לאורך ארבע שנים. במהלך התקופה, צוות המחקר ערך OCT ברזולוציה גבוהה פעמיים בשנה וסריקות MRI מדי שנה ל-107 אנשים עם טרשת נפוצה.
ההשוואה ארוכת הטווח בין תוצאות ה-MRI ל-OCT הראתה כי ה-OCT משקפת נאמנה את התנוונות המוח: חלקים מסוימים של הרשתית (תאי גנגליון ושכבת פלקסיפורם פנימית) התנוונו בקצב דומה להתנוונותם של אזורי מוח מסוימים (המוח כולו, החומר האפור, החומר הלבן והתלמוס).
הדמיון בקצב ההתנוונות שנצפה בין ה-MRI ל-OCT היה החזק ביותר בקרב אנשים עם המהלכים הפרוגרסיביים של טרשת נפוצה - המתבטאים בהחמרה קבועה של התסמינים במשך הזמן.
מחקר שפורסם בשנת 2012 מצא כי בנבדקים אצלם אובחנה היצרות של הרשתית בבדיקת OCT, פעילות המחלה הייתה מוקדמת ואגרסיבית יותר. במטופלים שהיו להם התקפי טרשת נפוצה, הרשתית איבדה מעובייה במהירות הגבוהה ב-42%, בהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה שלא חוו התקפים. בנוסף, מטופלים שאצלם נמצאו נגעים פעילים, כלומר נגעים שעוברים האדרה ב-MRI, מה שמצביע על פעילות דלקתית, איבדו מנפח הרשתית בקצב הגבוה ב-54%, בהשוואה לנבדקים ללא נגעים פעילים. גם החמרה ברמת הפגיעה הנוירולוגית (EDSS) נמצאה קשורה לעובי הרשתית. החוקרים הסבירו כי ה-OCT בוחנת את סיבי העצב הנמצאים ברשתית, ושם, בניגוד לתאי העצב במוח, אין כיסוי של מיאלין. הם שיערו שמכיוון שלתאי העצב ברשתית אין את ההגנה הקיימת במוח, זהו אזור בו ניתן לזהות את הסימנים הראשונים לפגיעה בעקבות המחלה.
הממצאים החדשים, המראים שה-OCT מציגה נאמנה את התקדמות המחלה, מאוששים את השימושיות של ה-OCT ככלי למעקב קליני אחר מצבם של אנשים עם טרשת נפוצה וכלי לבחינת השפעה של טיפולים במחקרים. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים בנושא.
בדיקת ה-OCT נמצאת בשימוש כיום באנשים עם טרשת נפוצה, כאשר יש חשד לפגיעה בראייה. הבדיקה גם מומלצת למעקב אחר אנשים עם טרשת נפוצה המטופלים בתרופה גילניה. אחת מתופעות הלוואי של גילניה היא בצקת ברשתית העין (Macular Edema). בכדי לזהות תופעה זו מוקדם ככל שניתן ולטפל בה, נדרשים המטופלים בתרופה לעבור בדיקות עיניים בהן OCT טרם תחילת הטיפול התרופתי ושוב 3-4 חודשים לאחר תחילת הטיפול ובכל פעם שהמטופל חש בשינויים בראייה. ההמלצה לביצוע OCT נכונה לכלל המטופלים, אך בעיקר לאלו הסובלים מסוכרת או אובאיטיס, מכיוון שהם נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפתח תופעת לוואי זו.