מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםבדיקת מאמץ/ ארגומטריה

בדיקת מאמץ/ ארגומטריה

מהי בדיקת מאמץ? למה היא משמשת? ואיך להתכונן לארגומטריה? מדריך


ארגומטריה היא בדיקת אק
ארגומטריה היא בדיקת אק

בדיקת ארגומטריה (Ergometric Testing) הקרויה בעגה העממית 'בדיקת מאמץ', היא למעשה בדיקת אק"ג תחת מאמץ, להערכת ההשפעה של פעילות גופנית מאומצת על הלב. יתרונה בהיותה בדיקה להערכה מהירה של תפקוד הלב במאמץ שניתן לפענח אותה מיד עם סיומה. לכן, בדיקה זו משמשת לעתים לזיהוי חשד לסתימה בכלי דם. 

 

במהלך הבדיקה מוצמדות לגוף אלקטרודות לבחינת הפעילות החשמלית של הלב ובמקביל שרוולית לניטור קבוע של לחץ הדם כל מספר דקות. בהמשך מתבקש הנבדק להתאמן בהליכון או אופני כושר, כשדרגת המאמץ מועלית בהדרגה עד להגעה לדופק המטרה, או עד להופעת כאבים בחזה, שינויים קיצוניים בלחץ הדם או שינויים משמעותיים באק"ג המעידים על כך שהלב אינו מקבל אספקת דם וחמצן במידה הנדרשת. הבדיקה לרוב אורכת 30-15 דקות.

 

תזמון השינויים המאובחנים באק"ג ביחס למאמץ עשויים להעיד על בעיות שונות: מטופלים עם שינויי אק"ג גבוהים כבר בתחילת המאמץ, כשהדופק נמוך, נמצאים בסיכון לסבול מהיצרויות קשות בעורקי הלב, ואילו כששינויי האק"ג מופיעים במאמץ גבוה בלבד – ההיצרויות, אם קיימות, לרוב קלות יותר ואינן מסוכנות.

 

הבדיקה מבוצעת במקרים של תלונות חוזרות על כאבים בחזה וכן לאחר התקף לב (אוטם), לאחר צנתור או ניתוח מעקפים, לאחר אבחון במחלת לב כלשהי – לצורך התאמת פעילות גופנית וכן לאיתור הפרעות בקצב הלב תחת מאמץ.

 

הכנה לארגומטריה

 

בדיקת מאמץ אינה דורשת צום מקדים, ואף רצוי לאכול ארוחה קלה לפניה וכן לשתות, אולם מומלץ להימנע מארוחות כבדות וביצוע פעילות גופנית מאומצת טרם הבדיקה, וכן להימנע מעישון ושתיית אלכוהול מספר שעות לפניה. 

 

כמו כן, מומלץ להימנע ממספר תרופות לפני הבדיקה, לרבות תרופות לאין אונות ולמחלות כרוניות שונות – ויש לעדכן את הרופא בתרופות שהנכם נוטלים כדי לקבל המלצות אישיות בנושא זה.

 

לצורך הצמדה תקינה של האלקטרודות נדרשת לעתים מריחת העור באלכוהול או ג'ל מימי, ולעתים בקרב גברים אף נדרש גילוח של חלק משערות החזה להצמדה יעילה של אלקטרודות.

 

סיכונים של ארגומטריה

 

לעתים רחוקות בדיקת מאמץ כרוכה בהתפתחות כאבים בחזה ואף עלולה לגרום להתעלפות ולהפרעת קצב מסוכנת.

 

מגבלות של בדיקת ארגומטריה

 

הבדיקה עשויה לזהות הפרעות בקצב הלב בזמן מאמץ ופגיעות באספקת הדם לשריר הלב, וכן תוצאותיה עלולות להעיד על כושר גופני נמוך, אולם תוצאה לא תקינה לא מצביעה תמיד על בעיה ממשית בלב, וכן תוצאה חיובית בבדיקה לא שוללת לחלוטין מחלת לב. לכן יש להתייחס גם להיסטוריה הרפואית של המטופל ולמדדים נוספים בעת פענוח תוצאות הבדיקה, ולעתים יופנה הנבדק לבדיקות משלימות נוספות.

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

עדכון אחרון: אפריל 2017