מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםבדיקת אק''ג (אלקטרוקרדיוגרם)

בדיקת אק''ג (אלקטרוקרדיוגרם)

מהו אק"ג? מתי נדרשת הבדיקה לרישום הפעילות החשמלית של הלב? וכיצד היא מבוצעת? מדריך


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בדיקת אק"ג או 'אלקטרוקרדיוגרם' (ובלעז ECG או EKG, קיצור של ElectroCardioGram) מבצעת רישום של הפעילות החשמלית בלב. בעוד שפעימות הלב הן למעשה התכווצויות של שריר הלב שמופעלות על ידי אותות חשמליים, מקור הפעילות החשמלית בקוצב טבעי המצוי בעלייה הימנית של הלב, המייצרת אותות שגורמים להתכווצות שריר הלב ולפעולתו בשאיבת הדם והזרמתו לגוף.

 

למה משמשת בדיקת אק"ג? 

 

בדיקת אק"ג מבוצעת בשגרה במערכת הבריאות, במצבים שונים, להערכה מהירה של תפקוד הלב, מאחר שהיא מאפשרת פענוח מיידי. הבדיקה מזהה סימנים כמו דופק (קצב לב) לא סדיר, מהיר או איטי, אספקה חריגה של דם לשריר הלב (כתוצאה מהיצרות או חסימה בכלי דם) ונזק לשריר הלב כתוצאה מהתקף לב (אוטם). 

 

אק"ג היא הבדיקה השכיחה ביותר לאיתור התקף לב (אוטם) באמצעות בחינת ההולכה החשמלית בלב, ומאפשרת לזהות התקפי לב שקטים וכן מסייעת באבחון של אי ספיקת לב.

 

הבדיקה מבוצעת גם לצורך מעקב או ניטור של הפעילות הלבבית הנדרש לפני פעולה רפואית כלשהי, למשל ניתוח או פעולה פולשנית המבוצעת בהרדמה כללית. לעתים נדרש להשוות את ממצאי האק"ג לממצאי אק"ג קודם כדי לזהות דפוסים חריגים.

 

איך מבוצעת בדיקת אק"ג? 

 

הבדיקה קלה לביצוע, ומבוצעת לרוב על ידי אחיות הן בקופות החולים והן בבתי החולים במסגרת אשפוז, וכן ניתן לבצעה גם בבית במכשירי אק"ג ניידים שחלקם אף מקושרים למוקדים רפואיים שונים לצורך ניטור תכוף למצב הלבבי של המטופל.

 

במהלך הבדיקה מסיר הנבדק את הבגדים בפלג הגוף העליון, נשכב על מיטת הבדיקה, ומחוברות לגופו על העור 15-12 אלקטרודות הקולטות את הפעילות החשמלית של הלב באמצעות חיישנים. ארבע אלקטרודות מוצמדות לגפיים (הידיים והרגליים) והיתר מוצמדות באזור החזה, בסמוך ללב. האלקטרודות מחוברות באמצעות מדבקות או רצועות מהדקות וכן מצבטים לגפיים.

 

מכשיר אק"ג קולט את האותות החשמליים העוברים בשריר הלב ומתרגם אותם לתרשים המכיל קווים בעלי צורה אופיינית. במהלך הבדיקה האורכת לרוב כ-10 דקות, המטופל מתבקש שלא לדבר או לזוז – כדי שלא להשפיע על קריאת המכשיר. דפוסי הקווים מאפשרים לזהות בעיות שונות בתפקוד הלב.

 

האם נדרשת הכנה לאק"ג? 

 

בדיקת אק"ג אינה דורשת צום מקדים, אולם נדרש לעתים להימנע משתיית מים קרים או מפעילות גופנית מאומצת. הבדיקה אינה כרוכה באלחוש או הרדמה. לצורך הצמדה תקינה של האלקטרודות נדרשת לעתים מריחת העור באלכוהול או ג'ל מימי, ולעתים בקרב גברים אף נדרש גילוח של חלק משערות החזה להצמדה יעילה של אלקטרודות.

 

האם בדיקת אק"ג כרוכה בסיכונים?

 

בדיקת אק"ג נחשבת לבטוחה מאוד, וללא סכנות, לרבות ללא סכנת התחשמלות, מאחר והאלקטרודות המוצמדות לגוף אינן  מעבירות זרם חשמלי, אלא רק מודדות את הפעילות החשמלית הלבבית.

 

מה מגבלות האק"ג?

 

בדיקת אק"ג אמנם תומכת באבחנה של אירוע לב, אך אק"ג תקין אינו שולל בעיה לבבית, וישנן הפרעות בלב שלא ניתן לראות בבדיקה. בנוסף, ישנן הפרעות לא קבועות בפעילות החשמלית של הלב שלא ניתן לראות באק"ג שנמשך מספר דקות בלבד. לכן, במידה ותוצאות האק"ג תקינות, וקיים חשד לבעיה כלשהי, ייתכן ויהיה צורך בהפנייה לבדיקות נוספות.

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

 

עדכון אחרון: אפריל 2017