טראומה מטרור ומלחמה
מנהלי קהילה
בגלל הטרור - צריכת האלכוהול בישראל נמוכה ביחס למערב
חוקרים אמריקאים וישראלים מצאו כי בעוד שרמות דיכאון גבוהות בישראל היו קשורות בצריכת אלכוהול מוגברת, תסמיני פוסט טראומה הובילו לשתייה מופחתת
בישראל שיעור נמוך יחסית של שתיית אלכוהול בהשוואה למדינות המערב, המתבטאת גם בשיעור נמוך יותר ביחס למערב של תאונות שונות הקשורות באלכוהוליזם. עבודה חדשה של חוקרים ישראלים ואמריקאים קושרת בין הנטייה המופחתת לאלכוהוליזם לבין הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומצאה כי תסמיני פוסט טראומה שמאפיינים את תושבי הארץ כתוצאה מהסכסוך – מובילים אנשים לשתות פחות אלכוהול.
המחקר בוצע בשנים 2008-2007 שנחשבות לשנים מוכות אירועי טרור בסכסוך הישראלי-פלסטיני בהם נמנו 2,946 אירועי טרור, מהם 1,263 טילים שנורו על ישראל ו-1,511 אירועי טרור שבוצעו מכלי נשק (mortar attacks)- עלייה בהשוואה ל-55 אירועי טרור בלבד מכלי נשק בשנת 2006 .
מחקרים רבים עסקו בעבר בקשר שבין חשיפה מתמשכת לאירועי טרור והתפתחות דיכאון ופוסט טראומה באוכלוסייה הישראלית והפלסטינית. בין השאר זוהה סיכון מוגבר בקרב נשים יהודיות ופלסטיניות ובקרב פלסטינים בכלל לפתח תסמיני דיכאון ופוסט טראומה בתגובה לאירועי טרור, בהשוואה לגברים וליהודים. אך בעוד שמחקרים קודמים מצאו כי אלכוהול משמש ככלי להתמודדות עם חשיפה לאירועים טראומטיים קשים כגון אירועי טרור, במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לבחון צריכת אלכוהול כתוצאה ראשונית של חשיפה לאירועי טרור (primary outcome) ולא כאמצעי התמודדות.
המחקר בחן נתונים בקרב 1,622 נבדקים בוגרים בגילי 65-18, שנאספו מתוך מחקר מעקב שמבוצע באוניברסיטת חיפה ובודק את תגובותיהם של ישראלים ופלסטינים לאירועי טרור המתרחשים בארץ. מבין הנבדקים, 62.1% לא נחשפו לאירוע טרור כלשהו, 28.5% נחשפו לאירוע אחד, 7.9% לשני אירועים ו-1.5% לשלושה אירועי טרור. רבים מהנבדקים דיווחו על תסמיני דיכאון (79.6%) ותסמיני פוסט טראומה (77.2%). במקביל, 53.8% דיווחו כי אינם שותים כלל אלכוהול, 24.9% שותים לעתים רחוקות, 18.7% שותים אחת לשבוע ו-2.6% בלבד שותים אלכוהול מדי יום.
הבדיקה בקרב הנבדקים בוצעה בשלוש נקודות זמן: תחילה בין מאי ליולי 2007, בהמשך בין נובמבר 2007 לינואר 2008 ולבסוף בין אוקטובר לנובמבר 2008.
ממצאים מפתיעים
ניתוח רב משתני העלה קיומו של קשר בין חשיפה לטרור כפי שדווחה בנקודת הזמן הראשונה במחקר לבין תסמיני דיכאון וחרדה בנקודת הזמן השנייה ושתיית אלכוהול בנקודת הזמן השלישית. נמצא כי רמת השכלה נמוכות קשורה ברמות גבוהות של תסמיני דיכאון ופוסט טראומה בתגובה לאירועי טרור.
עוד נמצא כי נשים, פלסטינים, אנשים עם רמה גבוהה של אמונה דתית וכן אנשים עם עוצמה גבוהה יותר של תסמיני פוסט טראומה דיווחו באופן מובהק על צריכה מופחתת של אלכוהול בהשוואה לאחרים.
במחקר לא נמצא קשר ישיר בין חשיפה לטרור או לאירועי חיים מלחיצים בעבר לבין צריכת אלכוהול, אולם זוהה קשר עקיף בין חשיפה לאירועי טרור לבין רמות גבוהות של תסמיני דיכאון ופוסט טראומה, ובהמשך קשר בין רמות אלו לבין צריכת אלכוהול. אולם בעוד שרמות גבוהות של תסמיני דיכאון הובילה לשתייה מוגברת של אלכוהול, רמות גבוהות של פוסט טראומה היו קשורות לצריכת אלכוהול נמוכה, ממצא שמוגדר על ידי החוקרים כ"בלתי צפוי".
ממצאי המחקר נוגדים ממצאי עבודה קודמת שפורסמה בשנת 2005 וזיהתה סיכון מוגבר לאלכוהוליזם באוכלוסייה הכללית האזרחית הבוגרת בארץ בתקופה מוכת טרור. כמו כן, הממצאים מנוגדים למחקרים מארה"ב שזיהו קשר בין חשיפה לפוסט טראומה ושתיית אלכוהול מוגברת לאחר אירועי ה-11 בספטמבר ובקרב לוחמים בצבא ארה"ב ששבו ממלחמת וייטנאם.
החוקרים מבהירים כי שתיית אלכוהול כאמצעי התמודדת עם אירועי טרור קשורה בתפיסת האלכוהול כמקור לתמיכה חברתית, תפיסה שאיננה שגורה בקרב כלל תושבי ישראל באותה מידה, וייתכן כי שגורה יותר באוכלוסיות מסוימות, למשל בקרב עולים ממדינות חבר העמים לשעבר, שדיווחו במחקר על שתיית אלכוהול בכמויות גבוהות בהשוואה לילידי הארץ.
במחקר השתתפו ד"ר זהר מסיי (Massey), ד"ר קארן צ'רטייר, ד"ר מארי סטבינס, פרופ' דפנה קנטי, פרפ' סטיבן הובפול, פרופ' בריאן הול וד"ר כרם שובל, וממצאיו מופיעים בגיליון יולי 2015 של כתב העת Addictive Behaviors.
בישראל – מיעוט שתיינים בהשוואה למערב
צריכת האלכוהול בישראל נחשבת לנמוכה בהשוואה למדינות מערביות. השוואה בינלאומית שבוצעה בקרב מתבגרים מ-35 מדינות ופורסמה בנובמבר 2013 בכתב העת Social Science & Medicine, העלתה כי בישראל רק 14.53% דיווחו ששתו לשוכרה בחודש האחרון, בהשוואה ל-17.16% מהמתבגרים בצרפת, 20.65% בגרמניה, 22.89% בארה"ב, 25.48% בספרד ו-37.21% מהמתבגרים בבריטניה. לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות ה-OECD , בשנת 2009 צריכת האלכוהול השנתית בישראל עמדה על 2.5 ליטר לנפש, כשמתחתיה רק תורכיה (1.5 ליטר לנפש) ומעליה כל יתר מדינות הארגון, ממקסיקו (5.9 ליטר לנפש) וצרפת (12.3 ליטר לנפש).
סקר של הרשות למלחמה בסמים בישראל בקרב ישראלים בגילי 40-18 העלה בשנת 2009 שיעור של 64.3% ששתו משקה אלכוהולי כלשהו בשנה החולפת, 25% דיווחו שהשתכרו לפחות פעם בשנה החולפת ו-21% הוגדרו כ'שתיינים אפיזודיים' לאחר שדיווחו כי שתו חמש כוסות משקה או יותר תוך שעות לפחות פעם אחת בחודש החולף. עם זאת, סקר לאומי מהשנים 2004-2003 שבוצע בארץ ומצוטט בדו"ח משרד הבריאות למניעת צריכה מופרזת של אלכוהול העלה שיעור נמוך של שתיינים כבדים: 6.8% מהגברים ופחות מ-1% מהנשים שנכללו בסקר דיווחו על דפוס שתיינות כבדה המתאפיין בשתיית שלוש משקאות או יותר, שלוש פעמים בשבוע או יותר, לפחות פעם אחת בשנה החולפת.
בשנים האחרונות נקשר האלכוהול בכמויות מתונות לתועלות בריאותיות במחלות כרוניות שונות, לרבות שיפור בבריאות הלב, שיפור בבריאות העצמות וייתכן כי אף הגנה מפני התקפי טרשת נפוצה. עם זאת, קיים קונצנזוס בקהילה הרפואית כי אלכוהול בכמויות גבוהות מזיק לבריאות ופוגע במערכות רבות בגוף.