מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותאתיופים וערבים חולים יותר ומטופלים פחות

אתיופים וערבים חולים יותר ומטופלים פחות

דו"ח שחיברו ארגונים חברתיים קורא לצמצום הפערים בתחום הבריאות


שכיחות הסוכרת בקרב מקבלי קצבאות גבוהה פי 5 (צילום: אתר panthermedia)
שכיחות הסוכרת בקרב מקבלי קצבאות גבוהה פי 5 (צילום: אתר panthermedia)

 

דו"ח שפורסם היום (ב'), עליו חתומים רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, מרכז אדווה, ארגון טנא-בריאות ואגודת הגליל- האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות, מצביע על פערים בין אוכלוסיות שונות בתחלואה ובנגישות לשירותי בריאות בישראל.

 

הדו"ח מצביע על פערים בתחלואה בסוכרת לרעת אוכלוסיות מעוטות יכולת. הסוכרת שכיחה הרבה יותר בקרב עולי אתיופיה המתגוררים בארץ מעל לעשר שנים (16%), גברים ערבים (12.5%) ונשים ערביות (11.5%), בהשוואה לגברים יהודים (7.1%) ונשים יהודיות (5.3%). שכיחות הסוכרת בקרב מקבלי קצבאות קיום מהמוסד לביטוח לאומי גבוהה פי 5 מאשר בקרב מבוטחים אחרים (14.8% לעומת 3.06%).

 

בקרב העולים מאתיופיה, שכיחות הסוכרת עולה ביחס ישיר לתקופת שהותם בישראל. שיעור התחלואה בסוכרת בסמוך לעלייה לארץ עומד על 0.4% בלבד, וכעבור עשור עולה ל-16%.

 

הנתונים מצביעים גם על בעיות בנגישות לטיפול רפואי בסוכרת במגזר הערבי ובקרב עולים מאתיופיה. 

 

גם במחלות לב קיימים פערים בין גברים ערבים (8.9%) ליהודים (7.8%) -על פי נתונים מהשנים 2003-2004. הדו"ח מצביע על פערים גם בגורמי הסיכון למחלות לב: חולים ערבים נוטים להיות צעירים ומעשנים, בהשוואה ליהודים. בנוסף, בשנת 1999 שיעור התמותה ממחלות לב בקרב גברים ערבים היה גבוה ב-28.4% בהשוואה ליהודים, ובקרב נשים ערביות גבוה ב-66.5% בהשוואה ליהודיות.

 

בדיווח על דיכאון קיים פער לרעת נשים ערביות (7.9%) בהשוואה ליהודיות (4.7%), וגברים ערבים (4.5%) בהשוואה ליהודים (2.9%). אבל רק שתי מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש ממוקמות בישובים ערבים.

 

הארגונים מציעים לממשלה לאמץ תוכנית לצמצום של 25% בפערים בתחום הבריאות, תוך חמש שנים. בין היתר הם ממליצים גם על ביטול ההשתתפויות העצמיות בשירותי רפואה מונעת וברכישת תרופות ושירותים לחולים כרוניים. המלצה נוספת היא הכשרת ותמרוץ רופאים, פסיכיאטרים ועובדי מקצועות פרה-רפואיים מהמגזרים הערבי והאתיופי.

 

 

לדו"ח המלא
http://www.acri.org.il/pdf/health-gaps.pdf