אשכולית משתייכת לקבוצת פירות ההדר. הפרי מוכר בטעמו המתוק-חמצמץ, ויש לו מעלות רפואיות רבות. הוא עשיר בסיבים תזונתיים ונוגדי חמצון, ומוכתר על ידי חוקרים רבים כאחד מפירות ההדר הבריאים ביותר. מחקרים קושרים אשכולית לשורה ארוכה של סגולות בריאות, ובין השאר הורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם והפחתה במשקל עודף.

אשכולית היא פרי שניתן לשלב בקלות בתפריט היומי, הן באכילת אשכולית טרייה או שתיית מיץ אשכוליות בארוחת בוקר, הן בפרוסות אשכולית, והן בשילוב בסלטים שונים – סלטי פירות או סלטים מלוחים, בין היתר בשילוב עם עלים ירוקים.

לדברי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית, "אשכולית היא פרי נהדר, ויש אנשים שאוכלים אשכוליות באופן קבוע כמו תרופה. עדיף לאכול חצי אשכולית ביום מאשר לשתות מיץ אשכוליות – כדי לקבל את מיטב היתרונות הבריאותיים, כולל כמות מכובדת של סיבים תזונתיים".

בעולם מספר זני אשכולית, שכולם נחשבים לבריאים. עם זאת, מטופלים בתרופות ובהם חולים כרוניים נדרשים לבדוק האם הם רשאים לאכול אשכולית – מאחר וזו משפיעה על תפקודו של אנזים שאחראי על פירוק תרופות רבות בכבד, ואכילתה בשילוב עם תרופות אלה עשויה להוות שילוב מסוכן.

ערכים תזונתיים של אשכולית

אשכולית היא פרי מוצלח להוסיף לתפריט בריאותי מאוזן, בגלל שהיא מכילה מרכיבים בריאים רבים, לצד תכולה נמוכה של קלוריות.

קלוריות: אשכולית היא אחד הפירות הדלים ביותר בקלוריות. אשכולית לבנה-רגילה מכילה כ-33 קלוריות לכל מאה גרם ואשכולית ורודה או אדומה מעט יותר: כ-42 קלוריות למאה גרם. בחצי אשכולית בינונית כ-52 קלוריות. כך, אשכולית שלמה מגיעה לכדי כ-104 קלוריות – פחות מהקלוריות בבננה, והיא גם משביעה יותר. 

זנים של אשכולית

ישנן שלוש קבוצות מרכזיות של זני אשכולית: האשכולית הלבנה הרגילה, שלעתים מכונה גם 'אשכולית צהובה'; אשכולית ורודה; ואשכולית אדומה.

זני האשכולית שונים זה מזה במספר תכונות, ובהן עובי הקליפה וכן הטעם המריר – שתלוי ברמות נוגד החמצון נרינג'ין.

בישראל גדלים מספר זני אשכולית, ובעיקר אשכולית מזן 'מראש' (Marsh) הלבנה שמקורה במדינת פלורידה בארה"ב; אשכולית אדומה מזן 'סטאר רובי' (Star Ruby) שמקורה בטקסס וגדלה בעיקר במישור החוף ובעמק החולה; ואשכולית אדומה מזן 'ריו רד' (Rio Red) מטקסס הגדלה באזור הכינרת ובקעת הירדן. לצידן יש גם פרדסים לאשכוליות ורודות מזן 'רד בלאש' (Red Blush) שמקורו בטקסס ומזני 'רובי רד' ו'ריי רובי', בעיקר בבקעת הירדן. בגליל העליון והגולן – אשכוליות אדומות הן בשנים האחרונות זן גידול ההדרים הדומיננטי.

קטיף האשכוליות בישראל נפרס על פני החודשים ספטמבר עד מאי. פירות שנקטפים בסוף העונה בעלי דרגת מיציות גבוהה יותר ורמת חומציות נמוכה יותר.

לצד זנים אלה, בשנים האחרונות החל שיווקו המסחרי של זן אשכוליות "עליזה" – זן מיוחד של פרי הדר שהוא למעשה אינו אשכולית, אלא הכלאה בין פומלה למנדרינה שהיא דמוית אשכולית, והיא נטולת 'פורנוקומרינים' – כלומר שניתנת לאכילה על ידי חולים כרוניים והמטופלים בתרופות שמפורקות באמצעות האנזים CYP3A4 בגוף. זן זה נטול גרעינים ומתוק בטעמו. הזן נקרא על שמה של עליזה ורדי, חוקרת במכון וולקני (מינהל המחקר החקלאי) אשר הייתה משנות ה-70 מובילת פרויקט השבחת ההדרים במכון, שמהווה את אחת הסיבות לכך שישראל מהווה כיום מעצמת ייצוא של פירות הדר.

זן הדרים נוסף שפותח במכון וולקני ישראל הוא 'זן עינת' – הכלאה בין פומלה לבנה ואשכולית אדומה. גם זן זה נטול גרעינים ומתוק בטעמו.

מעבר לאשכולית הקלאסית – בישראל נפוצים בשווקים גם פומליות ובשמן המקצועי "סוויטי" – הכלאה בין אשכולית לבנה ופומלה, הדומה בחיצוניות לאשכולית אך טעמה מתוק יותר – בדומה לזה של פומלה. ישראל היא המדינה החלוצה בגידול פומלית, שבשנים האחרונות הפכה לפרי פופולארי במזרח הרחוק.

כמה אשכוליות כדאי לאכול?

אשכולית משתייכת לקבוצת פירות ההדר, ולקבוצה הגדולה של פירות וירקות שכיום מומלץ על פי עקרונות התזונה הבריאה להרבות בהם וכן לגוון בהם – כדי לאפשר לגוף חשיפה למגוון ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.

אשכולית שלמה כאמור מכילה כמות ויטמין C המספיקה לתצרוכת היומית המומלצת – ולכן יש מומחים שממליצים להרבות באכילת אשכוליות או שתיית מיץ אשכולית, בעיקר בימי החורף, אפילו על בסיס יומיומי.

בישראל לא נעשה סקר עדכני לבחינת היקף צריכת האשכוליות. לפי סקר הוצאת משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2019, משק בית בישראל מוציא בממוצע 230 ש"ח בשנה על רכישת פירות הדר. ההוצאה השנתית על אשכוליות נאמדת ב-6 ש"ח בלבד, ונמוכה משמעותית מההוצאה על תפוזים, קלמנטינות ומנדרינות ולימונים.

מומחים מעריכים כי צריכת אשכוליות בעולם ירדה בין השנים 2008 ל-2012, בעיקר בעקבות מחקרים שפורסמו בספרות הרפואית וצוטטו בתקשורת הפופולארית, אשר התריעו מפני אכילת אשכולית ושתיית מיץ אשכוליות לנוטלי התרופות להורדת כולסטרול מקבוצת הסטטינים – תרופות שנחשבות פופולאריות במיוחד בגיל המבוגר.

יתרונות בריאותיים של האשכולית

לאשכולית יתרונות בריאותיים רבים המגובים במחקרים שהופיעו בספרות הרפואית, אם כי ברוב המקרים מדובר במחקרים מוגבלים במספר הנבדקים.

מניעת זיהומים וחיזוק המערכת החיסונית

כאחד הפירות העשירים ביותר בוויטמין C – אשכולית נקשרת לשיפור בתפקוד המערכת החיסונית. ויטמין C מהווה נוגד חמצון שתורם להגנה על תאי גוף מפני מחוללי זיהומים – חיידקיים ונגיפיים.

גם ויטמין A המצוי באשכולית בכמויות בלתי מבוטלות נקשר לחיזוק המערכת החיסונית במלחמתה בזיהומים פולשניים בגוף, וכן מרכיבים תזונתיים נוספים בפרי, ובהם סוגים של ויטמיני B, אבץ, נחושת וברזל.

מספר עבודות מצומצמות הצביעו על קשר זה. מחקר מדרום קוריאה, שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Antibiotics, מצא כי תמצית מזרעי אשכולית מועילה כנגד זיהומים חיידקיים שפיתחו עמידות לתרופות מסוימות.

בספטמבר 2020 דיווחו חוקרים מברזיל בכתב העת Frontiers in Immunology כי נוגד החמצון נרינג'ין המצוי באשכולית עשוי להשפיע על ירידה בדלקתיות ולהשתתף במאבק העולמי בנגיף הקורונה.

הורדה במשקל

כמות נמוכה של קלוריות הופכת את האשכולית למאכל אטרקטיבי להורדה במשקל, ואכן בעשורים האחרונים כיכבו 'דיאטות אשכולית' שהפכו לפופולאריות ביותר בקרב אנשים עם משקל עודף.

בעוד שלא מומלץ כיום להיענות לדיאטות להורדה במשקל שאינם מגוונות ומתבססות על מזון אחד בלבד, כמו 'דיאטת אשכולית' – הרי שישנם מחקרים מצומצמים שמצביעים על יעילותה של האשכולית בהורדה במשקל.

כך, למשל, מחקר אמריקאי שפורסם באביב 2006 בכתב העת Journal of Medicinal Food מצא במחקר שעקב אחר 91 אנשים עם השמנת יתר במשך שלושה חודשים, כי אכילה של חצי אשכולית טרייה ביום הייתה מלווה בירידה של 1.6 ק"ג במשקל; שתיית מיץ אשכולית טבעי מדי יום לוותה בירידה של 1.5 ק"ג במשקל; נטילת קפסולות המכילות תמצית אשכולית הניבו ירידה של 1.1 ק"ג; ואילו קפסולות של תרופת דמה הובילו לירידה של 0.3 ק"ג בלבד. החוקרים מבהירים כי המנגנון שמניע ירידה במשקל באכילת אשכולית אינו ברור, אך הם ממליצים על שילוב אשכולית בדיאטות שמכוונות להורדה במשקל.

מחקר נוסף זיהה כי נבדקים שאכלו אשכולית מדי יום עם אחת הארוחות חוו ירידה במשקל שהתבטאה גם בירידה בהשמנה הביטנית. במחקר האמריקאי שפורסם ביולי 2012 בכתב העת Metabolism, שבחן 74 בוגרים עם עודף משקל, נמצא כי לאחר שלושה שבועות של תזונה עשירה בפירות וירקות, מי שהקפידו בששת השבועות שלאחר מכן על אכילת חצי אשכולית אדומה בכל ארוחה, שלוש פעמים בכל יום, חוו ירידה של 2.45 ס"מ בהיקף המותניים שמעידה על ירידה בשומן הביטני, לצד ירידה בלחץ הדם הסיסטולי.

יש לציין שהממצאים בנושא אינם חד משמעיים. במחקר אמריקאי שבחן את ההשפעות של צריכה קבועה של אשכולית או מיץ אשכוליות על הורדה במשקל בקרב 85 אנשים עם השמנת יתר, שממצאיו פורסמו בפברואר 2011 בכתב העת Nutrition & Metabolism, לא נמצא שאלו השפיעו על ירידה במשקל בהשוואה לשתיית מים שנבחנה בקבוצת הביקורת. עם זאת, אשכולית סייעה בשיפור פרופיל השומנים של הנבדקים.

אחת ההנחות כי אשכולית מעודדת ירידה במשקל על רקע תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים שמובילה לתחושת מלאות, וכן כמות גבוהה של נוזלים (מים) שמהווים גורם נוסף שנקשר לירידה במשקל.

ההנחה כיום כי אשכוליות אינן מעודדות ירידה במשקל כשלעצמן, אלא בעיקר בשילוב עם תזונה בריאה ומאוזנת שעשירה ברכיבי מזון בריאים.

מניעת סוכרת

אשכולית נקשרה בעבודות למניעת תנגודת לאינסולין והורדת הסיכון לסוכרת סוג 2 – אחת המחלות המטבוליות השכיחות בימינו במדינות המערב.

במחקר האמריקאי, שפורסם באביב 2006 בכתב העת Journal of Medicinal Food, נמצא כי צריכת אשכוליות טריות מדי יום לפני ארוחות משפיעה על ירידה ברמות האינסולין לשעתיים וירידה בעוצמת התנגודת לאינסולין.

ההערכה כי רכיבים תזונתיים שמצויים באשכולית מסייעים לשלוט על רמות האינסולין בגוף, ובכך מגבירים את רגישות תאי הגוף לאינסולין, ומונעים עלייה ברמות הסוכר בדם. הראיות גם משיקות לעבודות שמצאו כי צריכת פירות משפרת בכללותה את איזון רמות הסוכר בדם. ישנה הערכה כי סיבים תזונתיים באשכולית תורמים לה תכונות שמסייעות לירידה בתנגודת לאינסולין ואיזון רמות הסוכר בדם, אם כי השפעה זו נצפית גם במחקרים שבוחנים מיץ אשכוליות, ולכן ככל הנראה נובעת גם ממרכיבים נוספים זולת הסיבים – אשר נעלמים ברובם כשהפרי הופך למיץ.

חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית בשיתוף חוקרים אמריקאים מבית החולים הכללי מסצו'סטס (MGH) דיווחו בשנת 2010 על מחקר שזיהה כי נוגד החמצון נרינג'ין המצוי באשכולית ומופק מטעמה המר – מפעיל חלבונים זעירים 'קולני גרעין' בכבד ומעודד בכבד פירוק חומצות שומן ועלייה ברגישות להורמון האינסולין. לפי עבודה זו, נרינג'נין מדמה את פעולתן של שתי תרופות במשולב: 'פנופיבראט' שמורידה את רמת השומנים בדם, ו'רוזגליטזון' שמעלה את הרגישות לאינסולין.

מחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם באוגוסט 2013 בכתב העת BMJ ובחן את ההשפעות של פירות על הסיכון לסוכרת סוג 2, מצא כי ככלל תזונה עשירה בפירות מורידה את הסיכון למחלה, ובאופן ספציפי נמצא כי כל שלוש מנות אשכולית בשבוע מפחיתות בממוצע ב-3% את הסיכון לסוכרת סוג 2, ירידה שהיא אמנם פחות משמעותית מזו שתועדה ביחס לבננות, תפוחים ואוכמניות, אך משמעותית יותר מזו שיוחסה לאפרסקים, שזיפים ומשמשים.

מניעת מחלות לב וכלי דם

למרות שאשכולית משבשת את הספיגה של סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול), עבודות מצאו כי אכילת אשכולית בקביעות תורמת לשיפור בריאות הלב, ומלווה בירידה ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם – אם כי לא בהיקפים שמשתווים לאלו שמתועדים בנטילת סטטינים. אשכולית גם נקשרת לירידה בגורם סיכון קלאסי נוסף למחלות לב – יתר לחץ דם.

מחקרים קושרים בין ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון המצויים באשכולית לבין השפעות מיטיבות על בריאות הלב וכלי הדם. מבין מרכיבי האשכולית – שיפור בבריאות הלב עשוי להיות מוסבר בין השאר בתכולה גבוהה של מינרל האשלגן, כשהפרי מספק בממוצע כ-5% מתכולת המינרל היומית המומלצת. גם סיבים תזונתיים המצויים באשכולית תורמים לירידה בכולסטרול ובלחץ הדם ובסיכון למחלות לב ושבץ מוחי.

באחד המחקרים שבחן את הנושא מארה"ב, שממצאיו פורסמו ביולי 2012, נמצא כי בוגרים עם עודף משקל שאכלו אשכוליות בקביעות שלוש פעמים ביום עם הארוחות למשך שישה שבועות חוו ירידה משמעותית בלחץ הדם והורדה ברמות הכולסטרול הרע LDL. כעבור שש שעות של דיאטה, אכילת אשכולית בתדירות גבוהה מדי יום הובילה לירידה של 18.7 מ"ג/ד"צ בערכי הכולסטרול הרע, בהשוואה לירידה של 8.5 מ"ג/ד"צ בקבוצת ביקורת.

גם מחקר מקנדה שפורסם עוד בשנת 2009 מצא כי נגד החמצון נרינג'ין המצוי באשכולית, שנקשר בטעמה המר – משפיע על איזון ברמות השומנים בדם בעכברים.

חוקרים ישראלים מבית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית דיווחו במארס 2006 בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry, כי בבדיקה של 57 נבדקים עם טרשת עורקים – אכילה קבועה של אשכוליות מפחיתה את רמת השומנים בדם, כאשר כעבור חודש של אכילת אשכולית ליום נצפתה ירידה של 17.2% ברמות הטריגליצרידים לאחר אכילת אשכוליות אדומות וירידה של 5.6% בערכי הטריגליצרידים לאחר אכילת אשכוליות לבנות. גם במחקר זה תועדו ירידות מרשימות גם ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם כעבור חודש – ירידה של 20.3% לאחר אכילת אשכוליות אדומות ו-10.7% לאחר אכילת אשכוליות לבנות. החוקרים מסכמים כי לאשכוליות אדומות באכילה קבועה יתרונות ברורים בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם – יותר מאשכוליות לבנות.

במחקר מצרפת שפורסם ביולי 2015 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition הודגם בקרב נשים לאחר גיל המעבר בגילי 65-50 כי שתייה קבועה של 340 מ"ג מיץ אשכולית ליום לשישה חודשים, מובילה לשיפור בחוזק כלי הדם שמצביע על תפקוד קרדיו וסקולארי תקין יותר, בהשוואה לשתיית משקאות אחרים שמכילים מרכיבים דומים לאשכולית, אך ללא נוגדי החמצון הייחודיים לפרי.

מניעת התייבשות

בגלל שאשכולית מכילה מים בשיעור גבוה מהפרי – היא מהווה פתרון מושלם למניעת התייבשות. מים מהווים למעשה רוב המשקל של האשכולית – כ-88% מסך משקל הפרי. חצי אשכולית במידה רגילה מכילה בממוצע 115 מ"ל מים.

מניעת דלקתיות

מספר מחקרים קושרים בין נוגדי חמצון וטרפנים שמצויים באשכולית לבין תכונות נוגדות דלקתיות. אשכולית מומלצת על ידי חוקרים מסוימים כפרי שעשוי לדכא פעילות שמאפיינת מספר מחלות כרוניות שמתבטאות בדלקתיות מוגברת.

כך, לדוגמה, חוקרים מפורטוגל דיווחו בדצמבר 2019 בכתב העת Journal of Functional Foods, כי מיץ אשכוליות שאינו מעובד מסייע בדיכוי חלבונים מעוררי דלקתיות בגוף, ועשוי להיות בעל השפעה מיטיבה לאנשים שמאובחנים עם מחלת מעי דלקתית מסוג קוליטיס כיבית.

מחקר מערב הסעודית שפורסם בפברואר 2023 בכתב העת Nutrients, מדגים בחולדות כי מתן מיץ אשכוליות מסייע בהפחתת חלבונים דלקתיים במודל של חיות עם מחלת מפרקים דלקתית, ובכלל זה את רמות החלבונים CRP, אינטרלוקין 1 בטא, PGE2 ו-MMP-1. חוקרים מאירן דיווחו בשנת 2021 כי מיץ אשכוליות מפחית את החלבון הדלקתי 'אינטרלוקין 18' בחולדות שגודלו במודל של כבד שומני.

שיפור בבריאות העור

מרכיבים תזונתיים באשכולית תורמים גם בהיבט של בריאות העור. בין השאר – ויטמין C המצוי באשכולית בכמות נדיבה הוכח כנוגד חמצון שמונע תהליכי דלקתיות והזדקנות של העור ומגן מפני נזקים עוריים מהשמש.

מחקרים מצאו כי תזונה עשירה בוויטמין C, שעשויה להתבסס על אשכוליות – מסייעת לעכב תהליכים עוריים פתולוגים כמו אובדן צבע עור, 'היפר פיגמנטציה' של העור והזדקנות של העור. ויטמין C גם מעודד את הגוף לייצור של חלבון הקולגן, מהחלבונים החשובים בגוף האדם, אשר אחראי ללחות העור ומניעת קמטים.

מרכיבים נוספים באשכולית זוהו בתרומתם לבריאות העור, כולל חומצה ציטרית, חומצה מאלית, חומצה טרטרית וקבוצת חומצות 'אלפא הידרוקסיות' (AHAs).

לכן בשווקים נמכרים תכשירים רבים לטיפוח העור שמכילים תמציות אשכולית.

הסכנות הטמונות באשכולית

לצד המעלות הרפואיות של האשכולית, הפרי שנראה חביב אינו מומלץ לכל אדם.

שילובים בעייתיים עם תרופות

בעיקר מומלץ להימנע מאכילת אשכולית במהלך טיפול בתרופות שונות על רקע שילובים תרופתיים שעשויים להיות מסוכנים. הסיבה לכך היא שאשכולית מכילה 'פורנוקומרינים' שמשפיעים בגוף על דיכוי האנזים P450 – אנזים המצוי בכבד שמשתתף בתהליכי פירוק של תרופות רבות.

 אכילת אשכולית בשילוב עם נטילת תרופות המפורקות על ידי האנזים מעכבת או מונעת את פירוקן ומובילה למעשה למינון יתר ברמות התרופות בדם ולעלייה בסיכון להתפתחות תופעות לוואי וסיבוכים, כמו גם בסיכון לפגיעה ביעילות הטיפול התרופתי. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) מתריע כיום באופן רשמי מפני נטילה משולבת של תרופות מסוימות ואשכולית – מחשש להצטברות מינון יתר תרופתי וריבוי תופעות לוואי וסיבוכים.

בין התרופות העיקריות שנקשרו לשילובים מסוכנים עם אשכולית נכללות תרופות שמדכאות את המערכת החיסונית – כמו התרופות האימונוסופרסנטיות שניתנות למושתלי איברים ותרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן; בנזודיאזפינים המשמשים נגד הפרעות חרדה והפרעות שינה; רבות מהתרופות להורדת לחץ דם מקבוצת 'חוסמי תעלות סידן' המשמשות גם לטיפול במחלות לב שונות; התרופה אינדינאביר המשמשת לטיפול בנשאי HIV, התרופה קרמבזפין המשמשת בין השאר לטיפול באפילפסיה, בתסמונת העצב המשולש ובהפרעה פסיכיאטרית דו קוטבית; וכאמור חלק מהסטטינים המשמשים להורדת כולסטרול רע בדם. אכילת אשכולית בשילוב תרופות אלה צריכה להיעשות רק לאחר היוועצות עם הרופא המטפל.

בשנת 2012 התריעו חוקרים מקנדה כי מספר התרופות שעשויות לעורר סיבוכים בשילוב עם אשכוליות גדל ברבות השנים, וציינו כי ידוע כבר על יותר מ-85 תרופות שעלולות להתנגש עם אשכוליות, 43 מתוכן עלולות להוביל לתופעות לוואי חמורות, כשהאינטראקציה עלולה להתרחש גם אם האשכולית נאכלת שעות רבות לפני נטילת התרופה. לכלל התרופות שספיגתן בגוף מושפעת מצריכת אשכולית מספר תכונות משותפות: כולן ניטלות דרך הפה, בעלות זמינות ביולוגית נמוכה עד מתונה (פחות מ-70% מהתרופה נספגת בגוף) והן מפורקות על ידי משפחת האנזימים CYP3A4.

חוקרים ישראלים דיווחו באוגוסט 2019 בכתב העת Heart Rythm כי שתיית מיץ אשכולית עשויה גם לשבש קריאה של בדיקות אק"ג לפעילות החשמלית של הלב.

עוד על שילובים בעייתיים בין אשכולית לתרופות

שחיקת שיניים

חשיפה לאשכולית בכמות גבוהה עשויה להוביל לשחיקת שיניים – תהליך הדרגתי שמלווה בהמסה של האמייל המגן על השן באופן בלתי הפיך על ידי חומצות שמרככות את האמייל. באשכולית – המרכיב שמסכן בשחיקת שיניים הוא בעיקר 'חומצה ציטרית', המצויה גם בפירות הדר אחרים.

שחיקת שיניים מובילה לשיניים צהובות ועם הזמן לשברים בשיניים. ניתן לצמצם את הנזק על ידי אכילת פירות הדר ושתיית מיצי פירות תוך צמצום המגע עם השיניים; צחצוח שיניים עם מקדם שחיקה נמוך; ושטיפות פה במים; וכן שטיפה בנוזלים המכילים פלואוריד.

אכילת גבינות בשילוב עם אשכולית מנטרלת את רמת החומציות של הפה, ומגבירה את ייצור הרוק ובכך מסייעת אף היא למניעת התופעה.

אבנים בכליות

קיים צבר של מחקרים שמצביעים על השפעות משתנות של פירות הדר על אבנים בכליות ובדרכי השתן.

סקירה מצרפת, שפורסמה בנובמבר 2021 בכתב העת Nutrients, מציגה עדויות ולפיהן צריכת אשכוליות ותפוזים מלווה בעלייה ברמות האוקסלט בדגימות שתן, אך בעוד שתפוזים מונעים הצטברות של אבנים בכליות – נקשרים לסידן העודף ומפנים אותו מהגוף, אשכוליות ככל הנראה מעלות את הסיכון להצטברות אבנים בדרכי השתן.

מספר מחקרים אפידמיולוגיים מתארים את התופעה. כך, במחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שפורסם בפברואר 1996 בכתב העת American Journal of Epidemiology, נמצא כי שתייה של כוס המכילה 240 מ"ל מיץ אשכוליות מדי יום מעלה ב-37% את הסיכון להצטברות אבנים בכליות ובדרכי השתן. מחקר מאיטליה שפורסם באוגוסט 2013 בכתב העת CJASN של החברה האמריקאית לנפרולוגיה, מצא כי לאחר תקנון למשתנים מתערבים, אכילה יומיומית של אשכוליות מעלה ב-15% את הסיכון לאבנים בכליות.

סרטן 

בשנת 2007 טלטל את העולם הרפואי מחקר שקשר בין אכילת אשכולית לעלייה בסיכון להתפתחות סרטן השד אצל נשים לאחר גיל המעבר. המחקר האמריקאי, שפורסם באוגוסט 2007 בכתב העת British Journal of Cancer וכלל מעל ל-50,000 נשים לאחר גיל המעבר, מצא כי אכילה של לפחות רבע אשכוליות ליום מלווה בעלייה של 30% בסיכון להתפתחות סרטן השד. ההנחה כי מדובר בהשפעה משולבת של סוגים שונים של סיבים תזונתיים המצויים באשכולית – סיבים אשר נקשרים גם בתועלות רפואיות שונות, אך ייתכן ומשפיעים גם לרעה – בין השאר בעלייה בסיכון לסרטן שד הורמונאלי. מספר עבודות מזהות קשר בין צריכת אשכוליות לשינויים ברמות הורמוני המין הנשיים, ובעיקר אסטרוגן.

יחד עם זאת, ממצאים אלה נשללו המשך. מחקר שניתח ממצאים ממחקר האחיות – מעקב מעקב אמריקאי נרחב, אשר הופיע בינואר 2008 בכתב העת British Journal of Cancer לא מצא כל קשר בין צריכת אשכולית לסרטן השד. ומחקר נרחב שבוצע באירופה בקרב 114,5-4 נבדקות וממצאיו פורסמו בפברואר 2009 בכתב העת Cancer Causes & Control, לא מצא גם הוא קשר בין צריכת אשכולית בקביעות לסיכון מוגבר לסרטן השד.

למרות זאת, כיום מקובל להמליץ לחולות שאובחנו עם סרטן השד להימנע מאשכולית – הן על רקע ההשפעות שעשויות להיות לפרי בשילוב עם התרופות שניתנות לחולות והן על רקע החשש שעדיין קיים להשפעה כלשהי של הפרי על הסיכון למחלה.

מריאנה אורבך היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פ"ת בשירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: מארס 2023