מחקר חדש שפורסם ב - Eating Disorders (גיליון 18 משנת 2010) ביקש לעקוב לאורך זמן ממושך אחר הקשר בין ארוחות ערב משפחתיות לשכיחות של סימפטומים של הפרעות אכילה.

במחקר השתתפו 7535 נשים ו – 5913 גברים, בגילאי 9-14 בשנת 1996. השאלה שעמדה במרכז המחקר היתה: באיזה תדירות אתה יושב לאכול ארוחת ערב עם בני משפחה נוספים? מול זה העריכו גם את קיומם של התנהגויות אכילה בעייתיות כגון הקאות, בולמוסים ודיאטות.

את הנתונים עיבדו בשיטות סטטיסטיות בכדי להעריך את הקשר בין כמות הפעמים שהנבדק אכל ארוחת ערב משפחתית בשנה שחלפה לבין שכיחות קיומם של סימפטומים כגון הקאות, בולמוסים ודיאטות.

הממצאים הראו שנשים אשר אכלו ארוחות ערב משפחתית לפחות רב הימים בשנה האחרונה סבלו פחות מהסימפטומים בשנה שלאחר מכן בהשוואה לאלה אשר אכלו ארוחת ערב משפחתית לעיתים רחוקות או בכלל לא. מגמה דומה נמצאה אצל הגברים.

דרך אחת בה ניתן לשער שארוחת ערב עוזרת למנוע הפרעות אכילה היא שמנהג כזה מעודד צריכה קבועה של ארוחות ואוכל ובכך נמנעת אכילה לא בריאה ובולמוסים.

השערה נוספת היא שארוחת ערב משפחתית משפרת את איכות הקשר בין ההורה לילד, במיוחד את התקשורת בניהם, וזה תורם להפחתה בהתנהגויות אכילה בעייתיות.

המחקר הנוכחי מאשר ומחזק מחקרים קודמים אשר מצאו קשר הפוך בין ארוחות ערב משפחתיות לבין הפרעות אכילה בקרב נערות מתבגרות.

הדגש החשוב של המחקר הוא שמתבגרים צעירים אשר אוכלים ארוחות ערב משפחתיות הינם לעיתים קרובות בעלי סיכוי נמוך יותר לפתח הפרעות אכילה.

בהתבסס על הממצאים של המחקר עולה כי מומחים בתחום הבריאות ואנשים אשר עובדים עם משפחות בקהילה צריכים לתמוך במאמץ של בני המשפחה לאכול יחד כאמצעי מניעה להפרעות אכילה. העזרה רצוי שתכלול בין היתר גם עזרה בתכנון לוחות הזמנים והדגשה שכל בני המשפחה צריכים לתכנן את פעילויותיהם ככה שלא יהיו בקונפליקט עם ארוחות הערב המשפחתיות.

ערכה ותרגמה : מיכל אפק