אטופיק דרמטיטיס ('דלקת עור אטופית' או 'אקזמה של העור') היא מחלת עור דלקתית כרונית שמאופיינת בתגובה חריגה בעור הנגרמת על רקע שילוב של הפרעה עורית והפרעה אוטואימונית בתפקוד מערכת החיסון, לצד גורמים סביבתיים. המחלה מתבטאת בהתקפי דלקתיות בעור המתבטאים ביובש, נגעים עוריים וגרד קשה.

לצד אטופיק דרמטיטיס שהיא מחלה מערכתית (סיסטמית) בעלת סממנים אוטואימוניים, יש הסובלים מדלקת עור במגע (דרמטיטיס במגע) שמתבטאת בגירוי עורי על רקע מגע עם חומר מסוים שעשוי באופן ישיר לעורר דלקתיות.

התסמינים העוריים בשני המצבים הרפואיים הללו דומים – עור אדום מגורה, קשקשת, ולעתים עיבוי של העור ושלפוחיות, המלווים בתחושה עזה של גרד.

למתמודדים עם המחלה חשוב להכיר את הגורמים הסביבתיים השונים שעלולים להוביל לגירוי יתר של העור ולהתלקחויות. במקרים מסוימים ניתן לבצע תבחיני מטלית שמטרתם לזהות ספציפית חומרים שבשימוש במוצרי טקסטיל, קוסמטיקה וחומרי ניקוי המובילים לגירוי עורי ולהימנע מהם. אולם מאחר ומדובר בתבחינים מסורבלים יחסית, השימוש בהם בפועל אינו רווח במיוחד, וככלל מומלץ למתמודדים עם דלקת עור אטופית ודלקת עור במגע להימנע ממגע עם חומרים שעשויים לגרות את העור.

ריכזנו פעולות אשר לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס ודלקת עור במגע מומלץ שלא לעשות כדי להפחית את הסיכון לתגובה של עור מגורה והתלקחות תסמיני דרמטיטיס.

1. לא ללבוש בגדים צמר ובדים סינטטיים

בדים מסוימים – בעיקר בדים המכילים חומרים סינטטיים רבים ובדים עם מארג גס – עשויים לגרות את העור ולהוביל להתלקחות.

במחקר בינלאומי שרוכז בגרמניה ופורסם ביולי 2006 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology דיווחו מחצית (47%) מהמאובחנים באטופיק דרמטיטיס (או הוריהם)  כי הם מרגישים מוגבלים בלבוש על רקע המחלה, ואינם יכולים ללבוש את הבגדים שהיו רוצים. רוב ההורים לילדים עם אטופיק דרמטיטיס שנכללו במחקר (71%) העידו על תשומת לב יתרה בבחירת הבגדים לילדיהם.

אז איך לבחור בגדים נכונים לאנשים עם אקזמה? חשוב להכיר את סוגי הבדים שמעוררים גירוי עורי אצל המטופל. "כל מטופל מפתח רגישות יתר בעור לבדים מסוגים שונים, ולומד להכיר עם הזמן את מרקמי הבדים אליהם הוא יפתח רגישות" מסביר פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית.

"ככלל, עדיף להשתמש בבגדים מבדי כותנה עדינים ולא בדים מחומר גס כמו צמר" מוסיף פרופ' כהן "ככל שאחוז הכותנה גבוה יותר – כך הבגד איכותי יותר ופחות יעורר רגישות וגירוי בעור".

מאחר ובגדים רבים שנמכרים כיום מכילים גם רכיבים כימיים-סינטטיים, מומלץ לעיין בתווית הבגד ולבחור בדים המכילים ריכוז נמוך של חומרים סינטטיים, למשל לבחור בגרביים עם אחוז גבוה של בד כותנה ואחוזים נמוכים של חומרים כגון פוליאסטר, לייקרה (אלסטיין) וניילון.

בדי משי נחשבים לאווריריים יותר, אולם לחלק מהאנשים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ להימנע גם מהם, בעיקר במקרים של התפתחות אלרגיה לחלבון הסריצין שבמשי. בשוק ישנם בגדים המיוצרים ממשי מיוחד DermaSilk כשבתהליך הייצור הוצא חלבון הסריצין – ובדים אלו נחשבים עדינים במיוחד ומתאימים יותר לרוב המטופלים עם אטופיק דרמטיטיס.

לחלק מהמאובחנים עם אקזמה של העור מומלץ להימנע מבגדים צבעוניים מדי שמכילים חומרי צבע שעשויים אף הם לעורר תגובת גירוי במגע עם העור. סקירה מארה"ב שפורסמה באפריל 2000 בכתב העת Contact Dermatitis מעלה כי מהתופעה סובלים עד כ-6% מהאנשים עם אקזמה.

לפי מאמרים בספרות המקצועית, גם בד כותנה אינו חסין לחלוטין מסיכונים, מאחר והוא בנוי מסיבים קצרים שעשויים לייצר חיכוך על גבי עור רגיש במיוחד וכן עלול להוות כר להצטברות חיידקים ופטריות שעלולים לזהם את העור. על כן מומלץ לבחור בגדים העשויים כותנה שאינם צמודים על העור.

מאחר ואטופיק דרמטיטיס פוגעת במבנה רקמת העור – היא מעלה את הסיכון להידבקות בזיהומים עוריים ובעיקר בחיידק הסטפליקוק. בשנים האחרונות מפותחים בדים המכילים חומרים מיוחדים דוחי חיידקים כגון יוני כסף (silver ions) או אבץ (zinc), אשר עשויים להועיל להגנה על העור, אם כי יעילותם עדיין נבחנת במחקרים וישנו חשש כי השימוש בהם עלול לעורר תגובה סביבתית אחרת על העור. הפיתוחים של בדים מועילים לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס נמשכים.

2. לא לחמם את הבית באמצעות מזגן

חשוב להימנע מחימום במזגן, אשר מייבש את העור ועלול לעורר רגישות וגירוי עורי. מומלץ להשתמש במערכות חימום והסקה חלופיות ובתנורי חימום שנוטים פחות לייבש את האוויר בסביבה או לחילופין לא לחמם את הבית לטמפרטורות גבוהות מדי ולהקפיד גם על יציאה מהבית כדי להיחשף לאוויר לח יותר.

מחקר אמריקאי שפורסם ביולי 2013 בכתב העת Journal of Investigative Dermatology מצא כי בימי החורף קרים, כשילדים עם אטופיק דרמטיטיס חשופים יותר לחימום ביתי וכך לאוויר יבש עם רמות לחות נמוכות – הסיכון להתלקחות המחלה עשוי לגדול ב-11% עד 43%.

3. לא להשתמש בסבונים עם רמת חומציות גבוהה 

אטופיק דרמטיטיס ודלקת עור במגע לרוב מלוות ברגישות לחומרים אלרגניים שמצויים בסבונים ומוצרי שמפו ומרככים למיניהם, ועם הזמן על המטופל להכיר ספציפית את המוצרים שפחות מעוררים אצלו תגובה של גירוי עורי וגרד.

באופן עקרוני – מחקרים מצביעים על כך שסבונים ושמפו עם רמות חומציות PH גבוהות – נוטים יותר לעורר גירוי עורי בהשוואה למוצרים עם רמות חומציות נמוכות יותר. מחקר שנערך בדרום אפריקה ופורסם באוקטובר 2017 העלה כי מרבית הסבונים ומוצרים לניקוי הגוף מכילים רמות חומציות גבוהות במיוחד וחושפים מטופלים עם אקזמה של העור לגירוי עורי, וכי צוותים רפואיים אינם מודעים דיים לבעיה זו.

ככלל, לאנשים עם אקזמה של העור מומלץ להעדיף סבונים נוזליים על פני סבונים מוצקים. לדברי פרופ' כהן, "ככל שהסבון יותר חזק, הוא יותר מוריד מהשכבה השומנית על העור, מה שעשוי להוביל לגירוי עורי, ליובש העור ולגרד, מאחר ומבחינה כימית הוא למעשה מנטרל את השומניות. מאחר וסבונים מוצקים נחשבים לחזקים יותר, מומלץ להשתמש בסבונים נוזליים".

עם זאת, ישנן עבודות חדשות שמצביעות על רגישות אפשרית גם לסבונים נוזליים שלכאורה עדינים יותר. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת קולורדו שפורסם בחורף 2018 בכתב העת Dermatitis זיהה חומרים מעוררי אלרגיות לא רק בסבונים מוצקים, אלא גם באלה הנוזליים, כשחלק מהחומרים שעלולים לעורר גירויים (למשל החומרים 'קוקמידופרופיל בטאין' ו'אלקיל גלוקוזיד') זוהו כמעט אך ורק בסבונים נוזליים. אחד החומרים מעוררי האלרגיות בסבונים ומוצרי טיפוח שהשימוש בו גובר בשנים האחרונות באופן שמעורר דאגה בקהילה הרפואית והמדעית הוא 'מתילאיזותיאזזולינון' (Methyl-Isothiazolinone ובקיצור MI), ובארה"ב דווח לאחרונה כי הבדיקות שמאפשרות לזהות רגישות לחומר זה בעייתיות במיוחד ומפספסות עד 40% מהמקרים.

ככלל, לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ להשתמש בסבונים, שמפו ומרככים שמיועדים לתינוקות אשר מכילים ריכוזים נמוכים יחסית של חומרים כימיים מעוררי אלרגיות.

מעבר לכך, מומלץ להמעיט בשימוש בסבון, לרבות הפחתה בתדירות רחצת הידיים בסבון.

4. לא לבחור בשמים העלולים לעורר תגובה עורית  

בשמים עשויים גם הם להוביל להתלקחות של דלקת עור אטופית אצל חלק מהמאובחנים, ובעיקר בשמים שמכילים חומרי ריח כימיים מעוררי אלרגיות.

ככלל, לפי הערכות, כ-1% עד 4% מהאוכלוסייה מפתחים רגישות לבשמים שונים שמתבטאים לרוב בדלקת עור אלרגית במגע. בשמים מהווים את מוצרי הקוסמטיקה המרכזיים שעשויים לסכן אנשים עם אטופיק דרמטיטיס, ולפי עבודות אחראים לכ-30% עד 45% מהתגובות העוריות למוצרים קוסמטיים.

זיהוי בשמים "בטוחים יותר" לשימוש קשה, מאחר ורוב היצרנים אינם חושפים את ההרכב המדויק של החומרים הכימיים בכל בושם מסיבות של תחרות מסחרית, ועל כן עיקר ההתאמה של בשמים נעשית בדרך של ניסוי וטעייה.

חלק מהאנשים עם אטופיק דרמטיטיס מציגים רגישות גם לבשמים טבעיים נטולי כימיקלים, כמו 'ביסבובול' (Bisabolol) הממוצה מצמח הקמומיל הגרמני והחומר 'אנתמיס נוביליס' (Anthemis Nobilis) שמופק משמן הקמומיל הרומאי שמקורו באיטליה – אם כי מאחר ובבשמים טבעיים החומרים מצוינים לרוב על אריזות המוצרים, ניתן להימנע מהם בקלות רבה יותר.

לדברי פרופ' כהן, "לא ניתן להצביע באופן גורף על חומרים בבשמים שיגרמו לתגובה עורית, וכל מטופל מציג רגישות לחומרים אחרים ולומד עם הזמן לזהות באופן אינדיבידואלי את החומרים שהוא רגיש להם".

5. לא לנקות בלי כפפות (גם לא במגבונים!)

ניקוי הבית עשוי להיות מלאכה מורכבת לאנשים עם אקזמה עורית עקב הסיכון לגירוי במגע של העור עם חומרים כימיים המצויים בחומרי ניקוי. יחד עם זאת, תופעה זו באה לידי ביטוי בעיקר בקרב מבוגרים ופחות מאפיינת ילדים. 

בקרב עובדי ניקיון ניכר סיכון גבוה יותר לדלקת עור במגע על רקע חשיפה לכימיקלים בחומרי ניקוי. סקירה בנושא שפורסמה באוקטובר 2013 בכתב העת Current Opinion in Allergy and Clinical Immunology מצביעה על סיכון גבוה לדלקת עור במגע ב-85% בקרב עובדי ניקיון ברחובות ובגנים, סיכון גבוה ב-77% בקרב עובדי ניקיון בבתי מגורים, סיכון גבוה ב-84% בקרב עובדי ניקיון בבתי ספר, וסיכון גבוה ב-87% בקרב עובדי ניקיון במגדלי משרדים.

מחקר אמריקאי שפורסם באפריל 1994 בכתב העת Experimental Dermatitis מעלה כי גם חשיפה לריכוזים נמוכים של כימיקלים בחומרי ניקוי עשויה להוביל לגירוי של קרטינוציטים (Keratinocytes) שמצויים בשכבת העור החיצונית (האפידרמיס), לרבות התרכובות ציטיל-טרימתיל-אמוניום ברומיד (CTAB) ונתרן דודציל סולפט (SLS).

ככלל, מומלץ בעת שימוש בחומרי ניקוי להשתמש בכפפות גומי. לדברי פרופ' כהן, "אם סבונים לשטיפת ידיים עשויים לעורר גירוי, הרי שסבון לשטיפת כלים חזק יותר, ולכן מומלץ לשטוף כלים עם כפפות".

חשוב לציין כי שימוש מרובה בכפפות גומי עשוי אף הוא להוביל לתגובות אלרגיות, כאשר אלרגיה למוצרי גומי שכיחה אף היא בקרב עובדי ניקיון ואף בקרב עובדי מערכת הבריאות.

בין הכימיקלים השכיחים בחומרי ניקוי שעשויים לעורר גירוי עורי ומומלץ להימנע ממגע ישיר של העור עמם נכללים אמוניה – המצויה בחומרים לניקוי הרצפה והחלונות ומחטאי זיהומים;  'אלקיל אמוניום כלוריד' המצוי במסירי עובש; 'אמוניום הידרוקסיד' המצוי במסירי כתמים; 'חומצה הידרוכלורית' המצויה בחומרים לפתיחת סתימות ביוב; 'חומצה היפוכלורית' המצויה במוצרי ניקוי לשירותים; 'נתרן הידרוקסידי' ו'אשלגן הידרוקסידי' המצויים במסירי שומנים לרבות חומרים לניקוי תנורים; 'תזקיקי פטרוליום' המשמשים למירוק רהיטים ולווקס לרכב; פנול המצוי במוצרי ניקוי ופוליש רבים; 'נתרן ביסולפט' המצוי בחומרי ניקוי לשירותים; ו'סודיום היפולכלוריד' המצוי במסירי כתמים.

מוצרי ניקוי "ירוקים" שמכילים חומרים טבעיים שאינם כימיקליים עשויים אף הם לעורר גירוי עורי, אך ככלל נחשבים עדינים יותר לעור וכן ידידותיים לסביבה.

גם חומרי ניקוי מסורתיים כמו סודה לשתייה מפחיתים את הסיכון לתגובה עורית בהשוואה לחומרי הניקוי החדישים עתירי הכימיקלים.

במקרה של מגע עור רגיש עם חומר ניקוי כימי – יש לשטוף במים פושרים עם סבון עדין כדי להסיר את חומר הניקוי ולהפחית את הסיכון לגירוי.

במגע עם כימיקלים, כמו במגע עם חומרים אחרים – כל מטופל עם אקזמה עשוי להגיב באופן שונה. מסיבה זו – גם שחייה בבריכה המכילה כלור לחיטוי המים עשויה לגרות את העור למטופל אחד ולהיות בטוחה לאחר, וכך גם כניסה לאמבטיית מלח.

אחד מחומרי הניקוי שעשויים להוביל לגירוי העור הם המגבונים לניקוי שהשימוש בהם רווח לאחרונה. לדברי פרופ' כהן, "מגבונים עשויים להכיל כימיקלים חזקים – גם חומרי ניקוי וגם חומרי בישום, וגם מגבונים 'ידידותיים לסביבה' עשויים לעורר גירוי של העור. התקינה בייצוא מגבונים אינה מספקת בכל הקשור לאטופיק דרמטיטיס. במצבים שבהם מגבונים מובילים לגירוי עורי, יש לשים לכך לב ולהימנע משימוש".

בהקשר זה, יש לציין כי לפי מחקרים, מגבונים המשמשים לניקוי תינוקות ברוב המקרים בטוחים לשימוש ואינם מעוררים התלקחויות של אקזמה בקרב התינוקות.

6. לא להיחשף למצבורי אבק

לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס ודלקת עור במגע מומלץ גם להימנע ממצבורי אבק. חוקרים ישראלים מהמחלקה לפרזיטולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה דיווחו בפברואר 2004 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology כי קרדית אבק הבית עשויה להצטבר גם על בגדים וסדינים וכך להגיע לעורם של אנשים עם אטופיק דרמטיטיס ולעורר גירוי בשכבת האפידרמיס החיצונית של העור המתבטא בגרד. במאי 1996 דיווחו חוקרים מהולנד באותו כתב העת כי בקרב תשעה מבין 20 אנשים עם אטופיק דרמטיטיס זוהו תסמינים עוריים על רקע חשיפה לקרדית אבק, שפרצו 1.5 עד 17 שעות לאחר החשיפה, כשבקרב שלושה מהנבדקים תסמינים אלה התבטאו בהתפתחות נגעים כתוצאה מגרד. עוד נמצא במחקר כי נבדקים שפיתחו רגישות עורית לאבק היו מאובחנים במקביל עם אסתמה והציגו רמות גבוהות של נוגדנים מסוגIgE  בדם.

לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס יש גם סיכון מוגבר לפתח אלרגיה לקרדיט אבק הבית שמלווה בתסמינים נשימתיים – וזאת על רקע תופעה המכונה ברפואה 'הצעדה האטופית', כאשר לפי ההנחה הרווחת כיום, מבנה העור הרגיש באטופיק דרמטיטיס, שלעתים אף מלווה בעור סדוק, מגדיל את הסיכון של אלרגנים שונים לחדור את שכבת העור הפגועה, להשפיע על תאי המערכת החיסונית ולחולל אלרגיות.

למאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס שסובלים מרגישות מוגברת לאבק – מומלץ אם כן לדאוג לניקוי קבוע של מצבורי אבק בבית ולהימנע משהייה ממושכת במקומות מרובי אבק למשל ספריות וחנויות למוצרי וינטג' ועתיקות.

*פרופ' ארנון כהן הוא מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: מארס 2021