אוסטאופורוזיס מהווה מצב רפואי כרוני שמאופיין בירידה בכמות ו/או בחוזק העצם תוך שינוי במבנה הפנימי שלה, כך שהעצם אינה מסוגלת לעמוד בעומס שגרתי. ברוב המקרים מאופיינת המחלה בירידה בצפיפות העצם שמעלה את הסיכון להתפתחות שברים בעצמות.

עם זאת, הגורמים המעודדים התפתחות שברים אצל אנשים עם אוסטאופורוזיס עדיין אינם ידועים לאשורם. בין השאר זיהו מחקרים שונים מגוון גורמי סיכון לשברים, לרבות העדר פעילות גופנית באופן סדיר, שתייה מופרזת של אלכוהול, השמנה ביטנית ונטילת תרופות מסוימות כמו סטרואידים, וכן עישון, היסטוריה משפחתית, תחלואת רקע כרונית, גיל מבוגר ומין – כשלנשים קיים סיכון גבוה יותר לשברים, בעיקר מעל גיל 50 – אז אחת מכל שתי נשים בסיכון לפתח שבר אוסטאופורוטי.

עתה מצאו חוקרים ישראלים כי אנשים עם אוסטאופורוזיס שפיתחו סוכרת סוג 2 מאופיינים בצפיפות עצם גבוהה יותר מאחרים, אבל למרות זאת נמצאים בסיכון משמעותי גבוה יותר להתפתחות שברים בעצמות, ככל הנראה על רקע השפעות הסוכרת על פגיעה במערכת כלי הדם בגוף.

שברים בכל הגוף

החוקרים מקופת חולים מכבי ובית החולים אלישע בחיפה, בשיתוף חוקרים מחברת התרופות מרק, ניתחו נתונים אודות 87,224 בוגרים מעל גיל 18 שאובחנו עם אוסטאופורוזיס נכון לדצמבר 2015, מתוך מאגר מבוטחי קופת חולים מכבי. מבין אלה, 15,378 (18%) אובחנו גם עם סוכרת סוג 2, ואלו היו גם נבדקים בגיל מבוגרים יותר – בגיל 74.6 שנים בממוצע לעומת 69.5 שנים בקרב אלו שלא אובחנו עם סוכרת. כמו כן, בקבוצת הסוכרתיים נמנו יותר גברים, שבכל מקרה היו מיעוט מבין האנשים עם אוסטאופורוזיס: 20.3% גברים בקבוצת הסוכרתיים בהשוואה ל-14% מקרב אלו שלא אובחנו כסוכרתיים.

ניתוח השוואתי העלה כי האנשים עם אוסטאופורוזיס שאובחנו גם עם סוכרת סוג 2 נטו יותר לפתח שברים בעצמות – ובכלל סוגי העצמות – בירך, עמוד השדרה, עצם הזרוע (הומרוס) ועצם הפורארם שמחברת בין המרפק לפרק כף היד, סיכון שהיה גבוה יותר ב-22% בקרב נשים וב-15% בקרב גברים, בהשוואה לאנשים עם אוסטאופורוזיס שלא אובחנו במקביל עם סוכרת סוג 2.

יחד עם זאת, בבחינת צפיפות העצם של הנבדקים – זו הייתה דווקא גבוהה יותר בקרב הסוכרתיים בציוני T score האומדים את צפיפות העצם הן בצוואר הירך (ציון של 1.9 לעומת 1.8 בקרב לא סוכרתיים), במפרק הירך (1.6 לעומת 1.2 בקרב לא סוכרתיים) ובחוליות עמוד השדרה המותני (1.7 לעומת 1.3 בקרב לא סוכרתיים).

בבחינת הגורמים הקשורים בסיכון מוגבר של אנשים עם אוסטאופורוזיס שאובחנו כסוכרתיים לפתח שברים בעצמות, נמצא כי הסיכון גבוה בקרב אלו שפיתחו גם סיבוכי סוכרת – ובעיקר רטינופתיה סוכרתית – פגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתית העין שמעלה את הסיכון לעיוורון, אשר אצלם היה סיכון גבוה ב-24% לפתח שברים בעצמות. כמו כן, סוכרתיים שסבלו במקביל ממחלות לב וכלי דם היו בסיכון גבוה ב-22% לפתח שברים בעצמות, וזאת לאחר נטרול משתנים מתערבים לרבות גיל, עישון, שתיית אלכוהול, נטילת סטרואידים ואבחון בדלקת מפרקים שגרונתית. גורמי סיכון נוספים לשברים בעצמות בקרב הסוכרתיים, שלא היו מובהקים סטטיסטית, כללו כאב נוירופטי ודלקת בלבלב. בניתוח הסטטיסטי, משך הזמן שחלף מאז האבחנה בסוכרת ואיזון רמות הסוכר בדם לא היוו גורמי סיכון מובהקים להתפתחות שברים.

במחקר השתתפו ד"ר ענבל גולדשטיין, ד"ר אליסון מרטין נגוין, ד"ר אן דה פאפ, פרופ' צופיה איש שלום, ד"ר יולי מ. צ'נדלר, פרופ' גבריאל חודיק ופרופ' ורדה שליו, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2018 של כתב העת Archives of Osteoporosis.

מוגבלות בדיקת צפיפות עצם

ממצאי המחקר מעלים כי פגיעות בכלי הדם הקטנים והגדולים שנגרמות על רקע הסוכרת, שבאות לידי ביטוי בפגיעה ברשתית מחד (כלי דם קטנים) ובפגיעות בלב ושבץ מוחי (כלי דם גדולים) הם ככל הנראה אלו שמגדילים את הסיכון של אנשים עם אוסטאופורוזיס שאובחנו כסוכרתיים לפתח שברים בעצמות וזאת חרף צפיפות עצם גבוהה יותר מאשר אלו עם אוסטאופורוזיס שאינם חולי סוכרת.

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות. החוקרים מציינים כי קיימת כיום בקהילה הרפואית ביקורת על מוגבלותן של בדיקות צפיפות עצם בחיזוי הסיכון לשברים, וכי על פי הממצאים "יש לקחת בחשבון גורמי סיכון נוספים לנפילות ושברים", כמו אבחון מקביל בסוכרת – כפי שזוהה במחקר הנוכחי.

בשנים האחרונות על רקע ממצאי עבודות נוספות שבהן זוהה כי למרבית המטופלים שחוו שברים אוסטאופורוטיים אופייניים הייתה צפיפות עצם גבוהה מזו שמוגדרת כאוסטאופורוטית, אימץ ארגון הבריאות העולמי (WHO)  מדד להערכת סיכון שברים בשם FRAXשפותח על ידי ועדת היגוי של האגודה הבינלאומית לאוסטאופורוזיס (IOF), שניתן לחישוב בכל מדינה בהתאם לנתוני השברים ונתוני תמותה. המדד מיושם גם בישראל החל מסוף שנת 2014, ובין גורמי הסיכון לשברים שנכללים במדד הישראלי כלולים גיל מבוגר, מין (נשים בסיכון גבוה מגברים), משקל וגובה, עישון, נטילת סטרואידים, אבחון בדלקת מפרקים שגרונתית ושתיית אלכוהול. בנוסף עבודות מהשנים אחרונות זיהו גורמי סיכון נוספים שאינם כלולים במדד וחלקם ברי תיקון על ידי שינוי באורח החיים, לרבות תזונה, העדר פעילות גופנית ואורח חיים יושבני, מוגבלות בתנועה, ניתוחים וכן מחלות כרוניות נוספות מעבר לדלקת מפרקים, ובכללן מחלות כבד וכליה, פעילות יתר של בלוטת התריס שאינה זוכה לטיפול מתאים, פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (פראתירואיד), אל וסת, מחלת צליאק, מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס, זאבת, סוגים מסוימים של סרטן – ובעיקר מיאלומה נפוצה המלווה בפירוק רקמת עצם, הפרעות אכילה ודיכאון, ואף סוכרת – כפי שמזהה המחקר הנוכחי.

החוקרים קוראים לבצע מחקרים נוספים כדי לחדד את ההבנה על הקשר בין אוסטאופורוזיס וסוכרת, לרבות בחינה של הטיפולים המומלצים לאנשים שאובחנים עם שתי המחלות הכרוניות במקביל – כדי להפחית אצלם באופן היעיל ביותר את הסיכון לשברים.

מחלות במגמת עלייה

בשנים האחרונות הן סוכרת והן אוסטאופורוזיס מוגדרות כסיבוכים רפואיים שנמצאים בעלייה על רקע אימוץ אורח החיים שמאפיין מדינות מערביות. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, בעולם חיים כיום 382 מיליון חולי סוכרת, ועד שנת 2035 יאמיר מספרם ל-592 מיליון, כשאחד מכל עשרה תושבים בעולם יתמודד עם המחלה שמאופיינת ברמות גבוהות מדי של סוכר בדם. ואילו גם אוסטאופורוזיס מהווה בעיה נרחבת, ולפי הערכות חיים בעולם מעל ל-200 מיליון אנשים עם אוסטאופורוזיס, ומספרם ממשיך לעלות על רקע מגמת הזדקנות האוכלוסייה.

מחקר נרחב שבוצע בישראל על ידי ענבל גולדשטיין ואח' המבוסס על נתוני רשם האוסטאופורוזיס במכבי, שכלל 141,320 נשים בגילי 50 עד 90 ופורסם בינואר 2018 בכתב העת American Journal of Epidemiology, העלה כי 13.5% מהנשים סבלו משברים אוסטאופורוטיים ו-2.9% משבר בצוואר הירך במשך 10 שנות מעקב.

Archives of Osteoporosis, doi: 10.1007/s11657-018-0432-x