אנורקסיה מוגדרת כחיפוש מתמיד אחר הרזון. המאפיין העיקרי באנורקסיה נרבוזה הוא הרעבה עצמית וולונטרית, לעתים עד למצב של תת תזונה חמור.

אנשים אשר הסובלים מאנורקסיה חווים פחד וחרדה מפני השמנה. הם אוכלים מעט גם כאשר הם חשים תחושת רעב חזקה. הם עומדים על כך שהם צריכים להוריד ממשקלם למרות מצבם הגופני הירוד.

אנשים המרעיבים את עצמם מאמינים במיתוס. הם משוכנעים שהם יהיו מאושרים ומוצלחים אם רק יוכלו להשיג מראה גוף מושלם המוגדר בתרבות ובחברה שלנו כגוף רזה. לרוע המזל רזון לא מבטיח את האושר. ככל שהם מאבדים יותר ויותר ממשקלם מצבם הבריאותי מתדרדר וכתוצאה מכך הם חשים סבל נפשי רב ודיכאון. במקום לזהות את המלכודת לתוכה הם נכנסו הם ממשיכים בעקשנות לחיות בפנטזיה בה הם יכולים לשלוט בגופם וגם בחייהם.

כ-90 אחוז מהסובלים מאנורקסיה הן נשים. לפי הערכות רשמיות שכיחותה של אנורקסיה נרבוזה נעה בין חצי אחוז לאחוז בקרב נערות ומתבגרות, אך נראה כי בפועל שכיחותה גבוהה הרבה יותר והיא ממשיכה לעלות בשנים האחרונות. בנות שאפתניות והישגיות בין גיל 12 ל-25 חשופות במיוחד להפרעה. עם זאת, כיום במדינות מתקדמות שכיחות ההפרעה עולה גם בקרב נערים וגברים וגם בנשים בטווח גילאים רחב יותר, לעיתים כבר בגילאים מוקדמים מאוד.

הגורמים לאנורקסיה

גורמים רבים תורמים להתפתחות אנורקסיה בהם בעיות רגשיות ופסיכולוגיות, תפקוד לקוי במערכת המשפחתית והשפעות של החברה והתקשורת. בנוסף, מספר מחקרים מצביעים על כך שלאנשים מסוימים נתונים פיזיולוגיים או גנטיים החושפים אותם לסיכון מוגבר לפתח הפרעות אכילה. 

מאפיינים של אנורקסיה 

הסובלות מאנורקסיה תופסות את ממדי גופן באופן מעוות. הן תמיד תתייחס לעצמן כ"שמנות" גם אם הן מצויות בתת-משקל. לא משנה מה תעשו או תגידו - הן לא ישנו את תפיסתן. 

למרות ההרעבה העצמית, פעמים רבות הסובלות מאנורקסיה מתעסקות הרבה באוכל, בבישול, בקניית מצרכים ובהתעניינות באיסוף מידע תזונתי. הן יכולות לבשל ארוחות טעימות לאחרים ולא לאכול דבר, לאסוף מתכונים וללמוד בעל פה טבלאות קלוריות וערך תזונתי של אוכל. במקביל, פעמים רבות הן מבצעות פעילות גופנית באופן כפייתי.

כשהסביבה תביע התנגדות ותלחץ, הסובלת מהפרעות אכילה תנסה להסתיר את ההפרעה. היא תשקר, תחביא אוכל שהיא טוענת שאכלה, תיתן לכלב מתחת לשולחן או תזרוק אותו בכל הזדמנות.

רבות מהאנורקטיות הן פרפקציוניסטית בכל תחומי חייהן. כשאלה מגיעות להישג מושלם, הן לא שמחות, אלא חוששות לעתיד. כמו כן, הן מאופיינות בחשיבה במונחים של שחור ולבן.

עוד על המאפיינים שיעזרו לזהות אנורקטיות

אבחנה של אנורקסיה

אנורקסיה היא רק אחת מבין מגוון הפרעות אכילה קיימות. ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקני המעודכן לשנת 2013 (DSM 5) מספק קריטריונים ברורים לאבחון אנורקסיה:

א. צמצום בצריכת האנרגיה (מזון) ביחס לנדרש/לרצוי אשר גורם לתת משקל משמעותי ביחס לגיל, מין, ומצב בריאותי פיזי. תת משקל משמעותי מוגדר כמשקל שהוא פחות מהמינימום הנורמלי (או אצל ילדים פחות מהמינימום המצופה).

ב. פחד אינטנסיבי מעלייה במשקל או מלהיות שמנה או התנהגות עקבית אשר מחבלת בעלייה במשקל - כל אלה למרות משקל נמוך באופן משמעותי.

ג. הפרעה באופן בו האדם חווה את משקלו ואת מראה גופו. השפעה מופרזת של משקל הגוף או המראה על ההערכה העצמית, או חוסר הכרה מתמשך בחומרה של תת המשקל.

סוגים של אנורקסיה

ישנם שני סוגים שונים של אנורקסיה:

אנורקסיה מהסוג המצמצם - אבחנה זאת ניתנת אם בשלושת החודשים האחרונים לא היו התקפי אכילה חוזרים ונשנים או התנהגויות היטהרות (כמו הקאות, משלשלים, חוקנים ומשתנים). תת סוג זה מתאר מצב בו הירידה במשקל מושגת באופן עיקרי על-ידי דיאטות, צום ו/או פעילות גופנית מופרזת.

אנורקסיה עם בולמוסים/היטהרות - אבחנה זאת ניתנת אם בשלושת החודשים האחרונים היו לאדם בולמוסי אכילה או התנהגויות היטהרות חוזרות ונשנות.

דרגת החומרה של אנורקסיה מוגדרת לפי מדד ה-BMI:

מצב קל 17 ≤ BMI

מצב בינוני 16-16.99

מצב חמור 15-15.99

מצב קיצוני 15 > BMI

איך אנורקסיה משפיעה על הגוף?

הסימפטומים הפיזיים של אנורקסיה נרבוזה הם כמעט תמיד תוצאה של תת-תזונה. האנורקסיה פוגעת בגוף בדרכים רבות. היא עלולה לגרום לעצמות שבריריות, לאיבוד שריר שיוביל למראה שלדי, לפגיעה בלב שעלולה להוביל להתקף לב ומוות, להפסקת הווסת והביוץ, לזיהומים כמו דלקות ריאה, לפגיעה בעור שתבוא לידי ביטוי ברפיון העור, קמטים, יובש ושינוי גוון, לדלדול שיער ראש וצמיחת שיער במקומות אחרים בגוף, לבעיות במערכת העיכול, להתייבשות חמורה הפוגעת במערכות הגוף ועוד.

20-30% מהאנורקטיים אינם מגיבים לטיפול. שיעורי התמותה כיום בקרב הסובלים מאנורקסיה עומדים על 5%. סיבות המוות בקרב הסובלים מאנורקסיה כוללות: תת תזונה, התייבשות, התקפי לב, נזק כלייתי, נזק לכבד, קריסת מערכות עקב חולשה של הגוף והתאבדות בעקבות דיכאון עמוק.

* מיכל אפק היא פסיכולוגית קלינית במרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר ומנהלת קהילת הפרעות אכילה באתר "כמוני"