מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעתו של אימון קוגניטיבי ביתי לא ספציפי הנמשך 6 שבועות על מדדים הנוירופסיכולוגים, רמת הדיכאון ואיכות החיים של הנבדקים.

לשם המחקר נמדדו היכולות הקוגניטיביות והמצב הרגשי של מטופלים והשוו לרמות שנצפו בקרב נבדקים בריאים שעברו מבחנים ושאלונים זהים. בחינה נוספת התבצעה לשתי הקבוצות לאחר 6 השבועות בהן ביצעו את האימון הקוגניטיבי.

התוצאות הראו שהנבדקים עם טרשת נפוצה הראו תוצאות נמוכות יותר מן הנבדקים הבריאים בבחינת היכולות הקוגניטיביות וגם במדדי הדיכאון ואיכות החיים. האימון הקוגניטיבי הראה שיפור משמעותי במספר יכולות בעיקר, בשיפור הזיכרון חזותי. בנוסף לזאת, אנשים עם טרשת נפוצה שנמצאו טרם האימון עם דיכאון ורמת איכות חיים נמוכה השתפרו  בעקבות האימון הקוגניטיבי ושיפור זה נשמר גם לאחר 6 חודשים.

תוצאות המחקר חיזקו את הידוע באשר לפגיעה הקוגניטיבית בטרשת נפוצה. ומסקנותיו הראו כי אימון קוגניטיבי, על-אף שאינו ספציפי, מוביל לשיפור משמעותי ביכולות הקשב והזיכרון של האנשים עם טרשת נפוצה ובמידה מועטה יותר גם בקרב הנבדקים הבריאים. עוד נמצא, כי שיפור זה נשמר למשך תקופה של לפחות 6 חודשים. המחקר הנוכחי חילק ערכות ידניות בהן היו תרגולים ומצוין במאמר שישנן כיום גם תוכנות/ אתרים לאימון קוגניטיבי בעזרת המחשב שמשיגות תוצאות דומות.

מתוך ה- European Neurology

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.