שינה באיכות ירודה נקשרת מזה שנים למחלות כגון השמנה, רמות גבוהות של סוכר בדם והתקפי לב, אולם מרבית העבודות מצביעות על סיכון מוגבר לתחלואה בקרב אנשים בגיל העמידה שמתפתחים הפרעות שינה, מגיל חמישים ומעלה, ובמקרים רבים סובלים הנבדקים מגורמי סיכון נוספים למחלות לב כגון יתר לחץ דם, רמות גבוהות של כולסטרול ודום נשימה בשינה או ממחלות כרוניות. כעת מצאו חוקרים מישראל כי הקשר בין איכות השינה לסוכרת ומחלות לב בקרב גברים מתפתח בגילים צעירים בהרבה – כבר בגילי 25 ומעלה, ואפילו בקרב בריאים לחלוטין.

המחקר נערך במסגרת מעקב המבוצע בצה"ל לצורך הערכת תזונה, אורח חיים ומטבוליזם (מחקר MELANY) המתמקד באוכלוסייה של גברים צעירים ובריאים- 26,023 קצינים, נגדים ועובדים בצה"ל מעל גיל 25. הנתונים נאספו במסגרת הערכות רפואיות תקופתיות המבוצעות למשרתי הקבע אחת ל-5-3 שנים. בכל הערכה נאספו נתוני תחלואה וכן מילאו הנבדקים שאלון MSQ להערכת איכות השינה וקיומן של הפרעות שינה.

במעקב לאורך 16 שנים, בין 1995 ל-2011, אובחנו בקרב האנשים ללא הפרעות שינה 445 מקרים חדשים של סוכרת, שיעור של 2.56 לכל 10,000 איש, אולם בקרב אנשים שאובחנו עם הפרעות שינה על פי השאלון היה שיעור הסוכרתיים החדשים גבוה ב-66% והגיע ל-4.26 ל-10,000 איש.

ניתוח רב משתני, המשקלל ומנטרל נתונים על עישון והיעדר פעילות גופנית, מצא כי הפרעות שינה מעלות ב-43% את הסיכון לפתח סוכרת. ניתוח נוסף העלה כי בקרב אנשים במשקל תקין לא הייתה השפעה לאיכות השינה על הסיכון לסוכרת, אולם בקרב אנשים עם עודף משקל והשמנת יתר, כפי שנאמדו במדד ההשמנה (BMI), הפרעות בשינה העלו ב-53% את הסיכון לסוכרת, וסיכון עודף זה אפילו התחזק גם בקרב אנשים עם עודף משקל שנחשבים לבריאים מבחינת הפעילות המטבולית, ואינם סובלים מגורמים המאפיינים את התסמונת המטבולית, לרבות רמות גבוהות של שומנים בדם וכולסטרול טוב (HDL) נמוך. אנשים אלה היו בסיכון גבוה ב-81% לפתח סוכרת.

שאלון הפרעות השינה שבו נעשה שימוש (MSQ) אומד הפרעות מסוגים שונים, לרבות קושי להירדם, קימה מוקדמת מדי, שימוש בכדורי שינה, הירדמות במהלך היום, עייפות בעת ההתעוררות בבוקר, נחירות, יקיצות במהלך הלילה, כאבי ראש בשעות הבוקר, עייפות מתמשכת לאורך היום ותנועות מוגברות במהלך השינה. בניתוח נמצא כי כל הפרעת שינה נוספת, כפי שאובחנה בנקודה נוספת בתוצאות השאלון, העלתה ב-5.5% נוספים את הסיכון לפתח סוכרת.

בהמשך העלה המחקר כי איכות שינה ירודה מעלה כמעט פי 2.66 את הסיכון למחלת לב כלילית המתבטאת בהיצרות בכלי הדם המספקים דם ללב שזוהתה בצנתור (אנגיוגרפיה). גם בניתוח רב משתני שנטרל השפעות של משתנים מתערבים כגון עישון, העדר פעילות גופנית ולחץ דם גבוה, נותר סיכון גבוה פי 2.38 בקרב אנשים עם הפרעות שינה לפתח מחלת לב כלילית. הסיכון למחלת לב כלילית נותר ואף גדל לסיכון גבוה פי 4.81 בקרב אנשים עם הפרעות שינה שמשקלם היה תקין. כל נקודה נוספת בשאלון הפרעות השינה העלתה ב-7.6% את הסיכון למחלת לב כלילית.

במחקר השתתפו ד"ר גלעד טוויג, ד"ר אבי שינה, פרופ' ארנון אפק, ד"ר אסטלה דרייזן, ד"ר ורית צור, ד"ר טלי צוקרמן-יפה, ד"ר דליה שכטר-עמיר, ד"ר הרצל גרשטיין וד"ר אמיר תירוש, וממצאיו פורסמו בגיליון יוני 2015 של כתב העת Acta Diabetologia.

על הכוונת: ציר ההיפותלמוס-היפופיזה

החוקרים נותנים מספר הסברים אפשריים ל קשר שזוהה במחקר בין איכות שינה ירודה לסוכרת ומחלות לב, לרבות מעמד סוציואקונומי נמוך ותזונה לקויה המהווים גורמים הקשורים הן להפרעות שינה והן לסוכרת ומחלות לב, אם כי החוקרים מבהירים כי בניגוד למדינות מערביות שבהן הנגישות לשירותי בריאות קשה יותר במעמד סוציואקונומי נמוך, בישראל קיים שוויון בנגישות לשירותים רפואיים מכורח חוק ביטוח בריאות ממלכתי; וכן פעילות לקויה של ציר ההיפותלמוס-היפופיזה במוח שנקשר הן להפרעות שינה והן לסיבוכים מטבוליים שעשויים להתבטא בסוכרת ובהצטברות שומנים והיצרות כלי דם בגוף.

ממצאי המחקר משמעותיים ביותר על רקע העלייה בממדי התחלואה בסוכרת בשנים האחרונות – בין השאר בקרב בוגרים צעירים. לטענת החוקרים, הממצאים מצביעים על הצורך לזהות אנשים עם איכות שינה ירודה כאמצעי לאיתור מוקדם של מי שנמצאים בסיכון מוגבר לסוכרת ומחלות לב, במטרה לאפיין אותם כקבוצת יעד לפעילות להפחתת גורמי סיכון – הן באמצעות שיפור איכות השינה והן בפעולות נוספות כגון הפסקת עישון ועידוד לפעילות גופנית סדירה.

מחקרים מהשנים האחרונות כבר רמזו על קשרים בין איכות פגומה של שינה לבין סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת ומחלות לב וגורמי תחלואה נוספים הקשורים במחלות אלה. בין השאר, מחקר מקנדה משנת 2009 מצא כי שינה רבה מדי או מעטה מדי מגדילה את הסיכונים לסוכרת, בהשוואה לשינה תקינה של 8-7 שעות בלילה. מחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2015 אבחן כי מחסור בשעות שינה בקרב גברים מעלה את רמות חומצות השומן החופשיות (Free Fatty Acids) בדם, ומנגנון זה הוא המוביל לעלייה בסיכון לכשל בוויסות רמות הסוכר בדם ולסוכרת. ואילו מחקר אמריקאי משנת 2010 מצא כי נחירות והפרעות שינה עשויים להוות סימנים מוקדמים להתפתחות התסמונת המטבולית, גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם.

Acta Diabetologia, DOI 10.1007/s00592-015-0779-z