חוקרים מבית הספר לרפואה בטכניון, המרכז הרפואי רמב"ם ואוניברסיטת חיפה מצאו כי דפוס אישיות המתאפיין בזהירות יתר והימנעות מנזקים קשור להפחתה ביכולתו הטבעית של הגוף לשיכוך כאבים (endogenous analgesia) ולשליטה וויסות עצמי של תחושות כאב.

שיכוך עצמי של כאבים הוא תהליך ביולוגי של הפחתת עוצמת הכאב המתרחש בעיקר הודות לפעילותם של מוליכים עצביים במוח. החוקרים בחנו את הגורמים הנפשיים האישיותיים המשפיעים על התגובה לכאב ושיכוך כאבים עצמי, נושא המצוי עדיין במחלוקת בקהילה הרפואית.

לפי התיאוריה הפסיכו-ביולוגית קיימות שלוש תכונות המיוחסות לאישיות האדם: דפוס של הימנעות מנזקים (Harm Avoidance) המאופיין בנטייה להתרחק מסכנות ולהימנע באופן פסיבי מחידושים - הקשור במחקרים לפעילות הכימית של המוליך העצבי 'סרוטונין' במוח; חיפוש חידושים (Novelty Seeking) המתאפיין בנטייה להגיב בהתרגשות גדולה לגירויים חדשים, באופן המוביל את האישיות לחפש באופן תדיר תגמולים (rewards) ולהימנע מעונשים - דפוס שנקשר בעבודות לפעילותו של המוליך 'דופמין' במוח; ותלות בתגמול (Reward Dependence) המאופיין בתגובה עוצמתית לתגמולים ולצורך לשמר התנהגות שנקשרה בעבר לתגמול כלשהו - הקשור במחקרים קודמים לפעילותו של המוליך 'נוראפינפרין' במוח.

במחקר השתתפו 28 נבדקים בריאים (14 גברים, 14 נשים) בגיל 51 בממוצע שאינם סובלים מכאב כרוני או מחלה פסיכיאטרית כלשהי, ואינם משתמשים בקביעות במשככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות. הנבדקים נתבקשו למלא שאלונים לדפוסי אישיות ותחושת כאב ובהמשך עברו שני מבחנים פיזיולוגיים של תגובה לגירוי מכאיב בהכנסת יד למים חמים ומגע עם גוף חם.

המחקר העלה קשר סטטיסטי בין דפוס אישיות שהתאפיין בעיקר בהימנעות מנזקים (Harm Avoidance) לבין ירידה ביכולת העצמית לשיכוך כאב בשני הניסויים לתחושת הכאב - הן במים חמים והן במגע עם גוף חם. במקביל לא נמצא קשר מובהק דומה לדפוסי אישיות האחרים שנבדקו, וכן לא נמצא קשר בין רמות החרדה של הנבדק לבין העוצמה בה הוא חווה כאב.

דפוס אישיות המתאפיין בזהירות יתר והימנעות מנזקים קשור להפחתה ביכולתו הטבעית של הגוף לשיכוך כאב (צילום: Shutterstock)

הקשר שזוהה מוסבר על ידי החוקרים באפשרות כי שני התהליכים - הן דפוס של הימנעות מנזקים והן שיכוך עצמי של כאב - מערבים מסלולים דומים של המוליכים העצביים במוח ובייחוד 'סרוטונין', וכן כי הם מעובדים באותם מבנים מוחיים, לרבות אמיגדלה, מעטפת המוח הקדמית המדיאלית (medial prefrontal cortex), המעטפת הפרה מוטורית (premotor cortex) והתלמוס.

עוד מצא המחקר כי תגובת הנבדקים לכאב הייתה עוצמתית יותר בתגובה למים חמים מאשר למגע עם גוף חם, ממצא המצביע על האפשרות כי גירוי הקשור במים מוביל לתגובה מוחית נרחבת יותר לגירוי מכאיב. 

החוקרים מבהירים כי מהממצאים עולה אפשרות להעריך מראש את יכולות ההתמודדות של אנשים עם כאב באמצעות בחינה של תכונות אישיותם, ובייחוד עוצמת רמת ההימנעות מנזקים. 

במחקר השתתפו הדוקטורנית הדס נחמן-אברבוך מהמעבדה לנוירופיזיולוגיה בפקולטה לרפואה של הטכניון, פרופ' דוד ירניצקי - מנהל המחלקה הנוירולוגית ברמב"ם, ד"ר אליוט שפרכר מהפקולטה לרפואה בטכניון, ד"ר ילנה גרנובסקי מהמחלקה הנוירולוגית ברמב"ם ופרופ' מיכל גרנות מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה, והוא התפרסם באוקוטבר 2014 בכתב העת Pain Practice.

מחקרים בעבר כבר זיהו קשר בין דפוסי אישיות לפגיעות פיזית, ובאופן ספציפי בין תחושות עוצמתיות יותר של כאב לבין מצבים נפשיים מעורערים, כגון דיכאון וחרדה. מחקר מגרמניה שהתפרסם ביוני 2009 מצא כי דיכאון וחרדה מהווים גורם סיכון מקדים משמעותי לכאבי צוואר, כאבים שכיחים מהם צפויים לסבול עד שני שליש מהאוכלוסייה לאורך החיים.

לקשר בין כאבים למצוקות נפשיות גם היבט טיפולי, ועבודות בעבר הראו כי משככי כאבים יכולים לסייע גם בטיפול בדיכאון. לאחרונה התפרסם מאמר מדנמרק שניתח נתונים מ-14 מחקרים ומצא יעילות למשככי כאבים נוגדי דלקת בשיפור תסמיני דיכאון. הממצאים בנושא אינם חד משמעיים, וקיימות עבודות שהגיעו לממצאים הפוכים, המצביעים מצדם גם כן על קשר בין המנגנונים הקשורים בדיכאון ובכאב. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק מאפריל 2011 הראה כי טיפול נגד כאבים באספירין, השייך לקבוצת משככי הכאבים הפופולאריים NSAID הנמכרים כיום ללא מרשם רופא ואף ללא צורך בפיקוח רוקח, עלול לפגוע בפעילות תרופות נגד דיכאון.

Pain Practice, 29 OCT 2014, DOI: 10.1111/papr.12256