ג'ף מצא כליה בפייסבוק, חברי הפייסבוק של דבורה הצילו את חיי בנה ומחקר שנערך בטוויטר הצליח לגלות מתי אנחנו הכי מאושרים. לקראת שנת 2012, רשת הבריאות החברתית "כמוני" מציגה: 10 דרכים בהן האינטרנט, בעיקר רשתות חברתיות, השפיעו על בריאותנו בשנה החולפת.

1. כליות מוצאים בפייסבוק

רשתות חברתיות פתחו בפנינו אפשרויות בלתי מוגבלות. הסיפור הבא ממחיש עד כמה: קומיקאי תרם כליה לאדם זר אחרי שראה סטטוס פייסבוק של אשתו: "מייחלת שכליה תיפול מהשמיים כדי שבעלי יפסיק לסבול. אז אם מישהו מכיר תורם חי עם סוג דם O, ב-ב-ק-ש-ה תודיעו לי". הקומיקאי בן ה- 25 ממישיגן ראה את הסטטוס וכתב לה שהוא רוצה לעזור. השניים היו אומנם זרים כמעט לחלוטין, אבל הם היו חברים בפייסבוק לאחר שנפגשו פעם במסגרת עבודתם. לאחר ההשתלה שבוצעה במרץ השנה, אמר התורם "אני מרגיש נפלא. אני רק לא יכול להרים דברים כבדים. אבל אני לא יכול להרים דברים כבדים בכל אופן".

2. גם תרומות דם מוצאים בפייסבוק

בפייסבוק פועלת קבוצה בשם "קבוצות דם" שמטרתה לסייע למשפחות הזקוקות לתרומת דם בשביל יקיריהן. המארגנים פתחו קבוצה לכל סוג דם, אליה מצטרפים כל בעלי סוג דם זה. כך נוצר בסיס תורמים שמפולח לפי סוגי דם ובהודעה אחת ניתן לגייס תורמים מתאימים.

3. החברים בפייסבוק אבחנו את המחלה

דבורה התעוררה ביום האם, והבחינה כי לבנה בן הארבע הייתה פריחה וחום. היא לקחה אותו לרופאה ובעודה ממתינה צילמה תמונה והעלתה אותה לפייסבוק עם הכיתוב "אין כמו יום ראשון בבוקר אצל רופא הילדים כדי לומר יום האם שמח". הרופאה אמרה כי מדובר בזיהום ורשמה אנטיביוטיקה, אך מצבו של הילד המשיך להתדרדר.

ביום השלישי עיניו היו נפוחות נורא. גם לחייו וסנטרו היו נפוחים בצורה לא רגילה. דבורה העלתה תמונות נוספות לרשת. תוך פחות משעה, שלושה מחברי הפייסבוק שלה יצרו קשר ואמרו כי הם חוששים שמדובר מחלת קוואסקי. שכנתה לשעבר סטפני התקשרה ואמרה: "את חייבת להגיע לבית החולים עכשיו". בנה של סטפני סבל מאותם תסמינים מספר שנים לפני כן, ואושפז בשל מחלת הקוואסקי. מחלת הקוואסקי היא מחלה נדירה שתוקפת ילדים – לרוב עד גיל 5, וגורמת לדלקתיות ונפיחות בכלי הדם. ללא טיפול, בחמישית מהמקרים נוצרת פגיעה בעורקים הכליליים שמסכנת את הלב, ואחוז קטן מהילדים מתים. מכאן חשיבות האבחנה המהירה.

בנוסף על האבחון, דבורה מספרת כי חברי הפייסבוק גם סיפקו לה תמיכה ונתנו לה להרגיש שהיא לא לבד.

4. ד"ר גוגל

כיום יש המון מידע רפואי ברשת ומספר האנשים שמחפשים מידע רפואי באינטרנט הולך ועולה. הבעיה היא שרק מעטים בודקים מאיפה מגיע המידע. כך מצאו השנה חוקרים מבית הספר לכלכלה בלונדון, שהתבססו על סקר שנערך על יותר מ- 12,000 איש במדינות שונות. הסקר מצא כי 81% מבעלי הגישה לאינטרנט משתמשים ברשת כדי לחפש עצות בנושאי בריאות. 40% השתמשו ברשת כדי לברר על ההתנסות והחוויות של מטופלים אחרים הסובלים מאותו מצב. בבריטניה למשל, הסקר מצא כי 73% מחפשים ברשת מידע רפואי ומתוכם 58% משתמשים במידע כדי לאבחן את עצמם.

יחד עם זאת, רק רבע מהאנשים אומרים כי הם בודקים מאיפה העצות הרפואיות ברשת מגיעות ועד כמה אמין מקור המידע. החוקרים מצאו באתרים אין ספור מצבים רפואיים אפשריים לתלונות נפוצות, שהשתנו בהתאם לאתר.

אנשים צריכים לוודא שהמידע אותו ימצאו יביא אותם למצב טוב יותר ולא יחמיר את מצבם. החוקרים ממליצים לבדוק את מקורות המידע, בין היתר באמצעות בדיקת עמוד ה"אודות" (about) ומתי המידע עודכן לאחרונה. בנוסף, יש להיות סקפטיים לגבי אתרים שמבטיחים "תרופות פלא".

5. רשת חברתית בשירות המדע

רשתות בריאות חברתיות לא מהוות רק מקור תמיכה לחולים. לאחרונה גוברת האמונה שהן יכולות לסייע במחקר על מחלות. מחקר שפורסם השנה בכתב העת PLoS ONE הראה כי רשתות חברתיות שמתמקדות בנושאי בריאות אכן יכולות להיות משאב טוב למעקב וחקר מחלות כרוניות.

גולשי הרשת החברתית TuDiabetes (סביבה דמוית פייסבוק בנושא סוכרת) הוזמנו לתרום מידע על מצב רמות ההמוגלובין A1c שלהם - מדד המשמש למדידת השליטה על הסוכרת. המידע קובץ והוצג בזמן אמת על מפות גיאוגרפיות. מתוך כ- 6500 גולשים פעילים ברשת כ-20% נרשמו לאפליקציה. החוקרים מצאו כי הרשת אכן מייצגת את המציאות - רמת ה A1C הממוצעת עליה דיווחו הגולשים הייתה 6.9% - רמה דומה לממוצע שנמצא בסקר האחרון של המרכז האמריקני למניעת ובקרת מחלות.

6. מחקר שנערך בטוויטר מגלה מתי אנו מאושרים (:

אנשים קמים שמחים בבוקר, נהיים עצובים יותר במשך היום וחוזרים למצב רוח טוב בערב. כך עלה ממחקר שעקב אחר תנודות מצב הרוח של אנשים ברחבי העולם באמצעות הרשת החברתית "טוויטר". החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Science בחנו 509 מיליון ציוצים מ – 2.4 מיליון משתמשים ב- 84 מדינות. הם חיפשו כ-1,000 מילים המצביעות על רגשות חיוביים כמו "מסכים" ו"גן עדן" ורגשות שליליים כמו "כועס" ו"פאניקה". הם כללו גם סימנים מוסכמים לרגשות כמו סמיילי.

לפי הציוצים, מצב הרוח נוטה להיות טוב יותר בשעות הבוקר המוקדמות – לא משנה באיזו מדינה מתעוררים האנשים. מצב ברוח נוטה להפוך לשלילי יותר כשהיום נמשך - עד שעות אחר הצהריים - ואז לעלות חזרה. בסביבות חצות, שוב יש שיא במצב הרוח החיובי. דפוס התנודות היומיות במצב ברוח היה דומה בימות השבוע ובסופי השבוע, מה שמראה כי הן לא נגרמות בשל עבודה.

דפוס השינויים במצב הרוח היה דומה בכל העולם, החל מהודו ועד קנדה וארצות הברית. לכן, המחקר מעלה את האפשרות שמצב הרוח שלנו מונע בחלקו מקצב ביולוגי שקיים אצל כולנו, בלי קשר לסביבה.

7. המטופלים קובעים: מהם הטיפולים היעילים ביותר?

מה באמת עוזר נגד חרדה? בלי פוליטיקה, בלי אינטרסים, מטופלים המתמודדים עם הבעיה מדווחים על הטיפולים הטובים ביותר ברשת. ברשת הבריאות החברתית CureTogether הסתמכו על דיווחים של יותר מ- 6,100 גולשים הסובלים מחרדה כדי לדרג את 25 הטיפולים היעילים ביותר. ששת הטיפולים הראשונים ברשימה הם פעילות גופנית, התרופה קסאנקס, יוגה, בילוי זמן עם בעלי חיים, מדיטציה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). באתר ניתן לבדוק, לגבי כל טיפול, עד כמה הוא פופולארי ועד כמה הוא אפקטיבי. כך למשל, יש טיפולים שאולי כדאי לשקול, שהם אומנם לא פופולאריים, אך מניסיון המטופלים עולה כי הם סייעו להם מאוד.

8. eBay של מידע מדעי

מחקר מדעי הוא תהליך יקר ומורכב הדורש פעמים רבות משאבים ותשתיות. לכן, לרוב רק גופים גדולים ומבוססים יכולים לבצע מחקרים, ומדענים רבים לא יכולים לבחון את השערותיהם. לאחרונה הוקם אתר חדש בו כל אחד יכול למצוא מישהו שיבצע בשבילו מחקר תמורת תשלום. האתר Science Exchange  מאפשר את חיבור החוקרים עם מקורות מחקר שאינם מנוצלים ומקורות מחקר זולים וכך לעקוף את מערכת מימון המחקרים המגושמת והיקרה. אפשר לתאר את האתר כ - eBay, רק של מידע מדעי. כל אחד יכול להעלות בקשה לביצוע מחקר, ובצורת מכרז נותני השירותים המדעיים מתחרים בהצעות לביצוע.

9.  ''דיכאון פייסבוק''

ילדים ובני נוער שמבלים זמן רב ברשתות החברתיות עלולים להיות בסיכון לתופעה חדשה: דיכאון פייסבוק. נייר עמדה שפורסם השנה על-ידי האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים מנחה את הרופאים לייעץ להורים לשוחח עם ילדיהם על השימוש ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר ועל נושאים ספציפיים איתם ילדים מתמודדים היום ברשת, כמו בריונות וירטואלית ושליחת מסרים מיניים.

בדו"ח הוסבר כי למרות היתרונות ברשתות החברתיות, קיימים גם חסרונות רבים. אחת הבעיות היא שילדים הסובלים מבידוד חברתי מחפשים קשרים באינטרנט, ובמידה והם נתקלים בדחייה או כשלון זה מקצין את תחושותיהם. בנוסף, בני נוער פגיעים יותר ללחץ חברתי ובאופן טבעי הם אימפולסיביים יותר, מה שעלול לגרום למצבים בעיתיים. לדוגמא, הם יכולים למהר להגיב על עדכון סטאטוס או תמונה שהעלה חבר בפייסבוק, בלי לחשוב על מה שהם כותבים. המומחים הזכירו כי היו מספר התאבדויות של ילדים שסבלו מהטרדות בפייסבוק. בנוסף, הילדים עלולים למצוא עצמם באתרים ובמצבים שלא מתאימים לגילם. החשיפה לתוכן לא ראוי עלולה להשפיע בין היתר על דימוי הגוף.

הרופאים הונחו לייעץ להורים להכיר את הטכנולוגיות שילדיהם משתמשים בהן. לדוגמא, ההורה יכול לפתוח פרופיל בפייסבוק ולהציע חברות לילד. מומלץ גם למקם את המחשב במקום מרכזי בבית, אז ניתן מידי פעם להבחין באתרים בהם גולש הילד ולבדוק כמה זמן הוא מבלה ברשת. לבסוף, הורים צריכים לחנך את הילדים לגבי האופן שבו אתרים יכולים לצבור מידע אישי על הגולשים, מה שעלול להעמידם בסיכון.
 

10. פייסבוק יכול להעלות הערכה עצמית

לא כל המחקרים על פייסבוק הצביעו על תופעות שליליות. כך למשל, השנה חוקרים מאוניברסיטת קורנל מצאו כי הפייסבוק משפיע לטובה על ההערכה העצמית. בניגוד להתבוננות במראה, שמזכירה לנו מי אנחנו באמת - מה שעלול להשפיע באופן שלילי אם הדמות שמשתקפת לא תואמת את האידיאל שלנו, פייסבוק יכול לשקף לנו גרסא חיובית של עצמנו. כאשר אנו מעדכנים את הפרופיל אנחנו יכולים לסנן החוצה כל דבר שעלול להיתפס כרע או לא מחמיא. גורם נוסף שיכול להעלות את תחושת הערך העצמי, הן התגובות מהחברים שמופיעות על הפרופילים לעיני כל, תגובות הנוטות להיות חיוביות.