נשים רבות עם סרטן השד, בין אם הן אובחנו לאחרונה, נמצאות בשלבי טיפול או לאחר ההחלמה, רוצות לעשות שינויים באורח החיים על מנת לשפר את הפרוגנוזה ולהפחית את הסיכון לחזרה של הסרטן בעתיד. אבל העצות בנושא פעמים רבות סותרות.

כדי לסייע לנשים שחלו בסרטן השד לקבל החלטות מושכלות באשר לשינויים באורח החיים שיאפשרו לשפר את הפרוגנוזה, ובעיקר להפחית את הסיכון לחזרה של סרטן השד ומוות מהמחלה בעתיד, הרופאות ג'וליה האמר ואלן וורנר מהמרכז למדעי הבריאות סניברוק בקנדה בחנו באופן מעמיק וסיכמו את העדויות המדעיות הקיימות בנושא.

ממצאי העבודה והמלצות החוקרות, שפורסמו בפברואר 2017, בכתב העת Canadian Medical Association Journal, מבוססים על 31 עבודות שפורסמו בעשור האחרון בהן נותחו ממחקרים קודמים, וכן 36 מחקרים נוספים שפורסמו לאחר שסקירת המחקרים העדכנית ביותר בנושא פורסמה או שכללו נתונים בנושאים שלא היה עליהם מידע.

לפני שנביא תקציר של המידע הקיים ואת ההמלצות שעולות ממנו, נבהיר מספר נקודות:

איזה תפקיד יש לפעילות גופנית בשיפור הפרוגנוזה של נשים עם סרטן השד?

פעילות גופנית: השינוי המשמעותי ביותר שניתן לעשות כדי לשפר את הפרוגנוזה (צילום: Shutterstock)

ביצוע פעילות גופנית לאחר אבחנה של סרטן השד אינה דבר מובן מאליו. נשים שעברו טיפולים לסרטן השד, במיוחד אלה שטופלו בכימותרפיה או רדיותרפיה, מתקשות לרוב לחזור לפעילות גופנית. עם זאת, נראה שלפעילות גופנית השפעה משמעותית על הפרוגנוזה. למעשה, נמצא כי ההשפעה הגדולה ביותר על הסיכון לחזרה של סרטן השד או מוות מסרטן השד מתקבלת מפעילות גופנית.

ניתוח נתונים מ-22 מחקרים העלה כי לאחר אבחנה של סרטן השד, פעילות גופנית יכולה להפחית את הסיכון למוות מסרטן השד ב-41%. ההשפעה הייתה חזקה יותר בנשים שהפעילות שביצעו עמדה בהמלצות - לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בשבוע, בנשים לאחר גיל המעבר ובנשים עם עודף משקל או השמנה.

ברוב המחקרים שנבחנו, ההשפעה של פעילות גופנית על הפרוגנוזה לא הייתה קשורה לפעילות שהנשים נהגו לבצע לפני שאובחנו עם סרטן. 

ההמלצה: החוקרות מסכמות כי יש לעודד מטופלות לעסוק בפעילות גופנית בעצימות מתונה עד גבוהה במשך לפחות 30 דקות ביום - חמישה ימים בשבוע לפחות או לפחות 75 דקות בשבוע של פעילות גופנית בעצימות גבוהה, יחד עם שניים-שלושה אימוני כוח שבועיים. זאת גם ההמלצה של החברה הקנדית לסרטן והחברה האמריקאית לסרטן. חשוב לזכור גם כי ההטבות של פעילות גופנית מגיעות הרבה מעבר להשפעתה על הפרוגנוזה. 

איך משקל הגוף משפיע על הפרוגנוזה של נשים עם סרטן השד?

מומלץ לנסות למנוע עלייה במשקל במהלך הטיפולים או אחריהם, מאחר שהיא עשויה להוביל לתוצאות פחות טובות (צילום: Shutterstock)

רוב המטופלות עם סרטן השד עולות במשקל גם במהלך הטיפולים וגם אחריהם. העלייה הממוצעת במשקל היא 2.5-5 ק"ג, אך עלייה של 10 ק"ג או יותר אינה נדירה. החוקרות מציינות כי קיימות סיבות שונות לעלייה במשקל, בהן אכילה הקשורה ללחץ, ירידה בפעילות הגופנית בגלל תשישות או תופעות לוואי אחרות הקשורות לטיפול, ירידה בקצב המטבולי בעקבות הכימותרפיה ושימוש בתרופות שונות.

מספר מחקרים תצפיתיים הראו כי השמנה במהלך או לאחר הטיפול בסרטן השד קשורה לסיכון מוגבר לחזרה של המחלה ומפחיתה את סיכויי ההישרדות, וזאת ללא תלות במשקל ההתחלתי של המטופלת. יש לציין כי מחקרים תצפיתיים לא יכולים להוכיח קשר של סיבה ותוצאה, מאחר שגורמים רבים היו עלולים להשפיע על התוצאות.

לפי סקירה של 12 מחקרים על השמנה לאחר האבחון של סרטן השד, עלייה במשקל של יותר מ-10% ממשקל הגוף ההתחלתי במהלך או לאחר הטיפולים לסרטן השד עשויה להפחית מעט את סיכויי ההישרדות – ב-17%, אך העדויות בנושא אינן חזקות וייתכן שהעלייה שנצפתה בסיכון למוות מהמחלה היא מקרית. עלייה במשקל של פחות מ-10% לא נקשרה להפחתה בסיכויי ההישרדות בסקירה זו.

בנוסף, מחקרים הראו כי לנשים שהיו שמנות או עם עודף משקל בעת האבחנה תוצאות רפואיות פחות טובות בהשוואה לנשים במשקל תקין. לא ברור עדיין אם ירידה במשקל תסייע לשפרן. מחקרים מבוקרים גדולים שנערכים בימים אלה בוחנים את הנושא.

ההמלצה: נראה כי השמנה משמעותית במהלך הטיפולים לסרטן השד או אחריהם משפיעה לרעה על תוצאות המחלה ולכן מומלץ לנסות למנוע עלייה במשקל. החוקרות מציינות כי יש סיבות נוספות המצדיקות הימנעות מעלייה - אפילו מתונה - במשקל, לרבות ההשפעות השליליות שלה על מצב הרוח ודימוי הגוף. הן מציינות כי המפתח לכך הוא שוב – פעילות גופנית. נמצא כי נשים שמשתתפות בתוכנית פעילות אירובית בעודן עוברות טיפול כימותרפיה באופן כללי לא עולות במשקל, בעוד שאלה שלא מתעמלות עולות בממוצע 3.2 ק"ג.

באשר לירידה במשקל בנשים עם עודף משקל או השמנה בעת האבחנה, אין מספיק מידע ממחקרים כדי לקבוע אם ירידה במשקל תוביל לשיפור בפרוגנוזה.

האם שינוי בתזונה יכול לשפר את התוצאות?

 קיימות מספיק עדויות לכך שלחולות סרטן שד אין צורך להימנע ממוצרי סויה (צילום: Shutterstock)

החוקרות לא מצאו עדויות חזקות על תזונה כלשהי שמפחיתה את הסיכון להישנות של סרטן השד או מוות מסרטן השד בעתיד. תזונה מערבית (המאופיינת בצריכה גבוהה של דגנים מעובדים ובשר אדום) ותזונה בריאה יותר הובילו לתוצאות דומות של הישנות סרטן השד. לא נמצאה סיבה מדעית לנשים שאובחנו עם סרטן השד להימנע ממזון או רכיב תזונתי כלשהו כדי לשפר את הפרוגנוזה, פרט אולי לשומנים רווים.

שומן

מספר מחקרים תצפיתיים העלו את האפשרות כי צריכה גבוהה של שומנים רווים ומוצרי חלב עשירים בשומן עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר למוות מסרטן השד. מחקר אחד שכלל 1,893 נשים הראה כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב עתירי שומן (יותר ממנה ביום) נקשרה לסיכון גבוה ב-49% למוות מהמחלה בהשוואה לצריכה של פחות מחצי מנה ביום. עם זאת, מדובר כאמור במחקרים תצפיתיים שתוצאותיהם עשויות לנבוע, לפחות בחלקן, מגורמים אחרים כמו אספקטים שונים של אורח החיים בנבדקות.

במחקר מבוקר במסגרתו יותר מ-2,400 נשים בגיל המעבר עם סרטן השד חולקו באופן רנדומלי לקבוצה בה נערכה התערבות תזונתית בת חמש שנים שמטרתה להפחית את צריכת השומנים ב-15% וקבוצת ביקורת, שיעור ההישנות של המחלה היה נמוך ב-24% בנשים שהפחיתו צריכת שומנים. עם זאת, לא ניתן לקבוע אם ההבדל נבע מההפחתה בצריכת השומנים או מהירידה במשקל שלוותה אליה.

נדרשים מחקרים מבוקרים נוספים כדי לקבוע אם הפחתה בצריכת השומנים הרווים, ובייחוד ממוצרי חלב, מפחיתה את הסיכון למוות מסרטן השד. 

סויה

מטופלות רבות נמנעות ממוצרי סויה, מאחר שסויה מכילה אסטרוגן צמחי. עם זאת, במחקרים קליניים מוצרי סויה לא נקשרו לעלייה בסיכון לחזרה של סרטן השד ונראה כי אין בסיס מדעי לחשש.

למעשה, החוקרות מצאו כי סויה אף עשויה להפחית את הסיכון להישנות של הסרטן ואת הסיכון למוות מהמחלה בנשים לאחר גיל המעבר, אם כי העדויות לכך חלשות.

ההמלצה: החוקרות מסכמות כי למרות שנדרשים מחקרים התערבותיים כדי לבחון אם צריכת סויה אכן עשויה להפחית את הסיכון לחזרה של הסרטן, קיימות מספיק עדויות להסיק לפחות שאין צורך להימנע ממוצרי סויה.

כיצד תשפיע גמילה מעישון על תוצאות הסרטן?

קיימות סיבות רבות בגללן מומלץ להיגמל מעישון (צילום: Shutterstock)

מחקר תצפיתיים מהעת האחרונה הראו שלנשים עם סרטן השד להן היסטוריה משמעותית של עישון, סיכון מוגבר למוות מסרטן השד בהשוואה לנשים שמעולם לא עישנו.

בהתבסס על מחקר תצפיתי גדול שכלל יותר מ-20,000 נשים עם סרטן השד, לאלו שהמשיכו לעשן לאחר שאובחנו הייתה סבירות גבוהה יותר ב-72% למות מסרטן השד בהשוואה לנשים שלא עישנו מעולם. ממצא זה אושש גם במחקרים נוספים.

עם זאת, מהמחקרים הקיימים עדיין לא ניתן לקבוע בוודאות שגמילה מעישון לאחר אבחון של סרטן השד משפיעה על הסיכון להישנות.

ההמלצה: למרות שלא ניתן לומר עדיין כי גמילה מעישון לאחר האבחנה תפחית את הסיכון להישנות הסרטן, קיימות סיבות רבות בגללן מומלץ להיגמל מעישון, החל מהסיכון המוגבר לפקקת ורידים בקרב המטופלות בטמוקסיפן ועד הסיכון המוגבר למוות בכלל וייתכן גם שלמוות מסרטן השד באופן ספציפי. לכן, חשוב לעודד מטופלות לגמילה מעישון.

האם הפחתה בצריכת אלכוהול תיטיב עם הפרוגנוזה?

צריכה גבוהה של אלכוהול נקשרה לסיכון מוגבר לפתח סרטן שד ראשוני (צילום: Shutterstock)

בעוד שהפחתה של צריכת אלכוהול ללא יותר ממשקה ביום מפחיתה את הסיכון לאבחנה של סרטן השד מלכתחילה, לא ניתן לקבוע על סמך העדויות הקיימות כיום אם צריכת אלכוהול משפיעה על התוצאות של סרטן השד שכבר התפתח.

מחקרים בנושא צריכת אלכוהול לאחר אבחנה של סרטן השד לא מצאו קשר עקבי בין אלכוהול להישנות המחלה. באשר לסיכון למוות מסרטן השד, בניתוח נתונים מ-14 מחקרים נמצא כי באופן כללי צריכת אלכוהול לאחר האבחנה לא נקשרה לסיכון מוגבר למוות מסרטן השד. בניתוח מעמיק יותר נמצא כי צריכה גבוהה של אלכוהול (יותר מ-20 גרם ליום) נקשרה לסיכון מוגבר למוות מסרטן השד בנשים לפני גיל המעבר.

ההמלצה: למרות שהעדויות כיום אינן חד משמעיות באשר להשפעה של אלכוהול על הסיכון למוות מסרטן השד או לחזרה של הגידול, כדאי להגביל את צריכת האלכוהול למשקה אחד ביום או פחות, מאחר שצריכה גבוהה של אלכוהול נקשרה לסיכון מוגבר לפתח סרטן שד ראשוני ולכן הגבלה בצריכת האלכוהול תפחית את הסיכון לגידול חדש (ראשוני) בשד.

האם תוספי ויטמינים יכולים לסייע לנשים שאובחנו עם סרטן השד?

ניטור רמות של ויטמין D במטופלות ומתן תוסף עשוי להיות צעד נבון. באשר לוויטמין C, נדרשים מחקרים נוספים (צילום: Shutterstock)

ויטמינים נוגדי חמצון: C ו-E

למטופלות פעמים רבות נאמר להימנע מנטילת תוספי תזונה של ויטמינים נוגדי חמצון כמו C ו-E במהלך טיפולי כימותרפיה והקרנות, בשל חששות שתוספים אלה עלולים לפגוע בהשפעות הטיפול המתווכות, לפחות בחלקן, על ידי היווצרות של רדיקליים חופשיים – נגדם פועלים נוגדי החמצון.

עם זאת, ניתוח נתונים מ-10 מחקרים תצפיתיים שבחנו צריכת ויטמין C בתזונה או בתוספים לאחר אבחנה של סרטן השד (פחות מ-400 מ"ג ליום ברוב המחקרים ולא יותר מ-1,000 מ"ג) חשף הפחתה של 15% בסיכון למוות מסרטן השד בקבוצת התוספים וירידה של 22% בסיכון למוות עם עלייה של 100 מ"ג ביום בצריכת ויטמין C ממקורות תזונתיים.

מהעדויות הקיימות נראה כי עלייה מתונה בצריכה של ויטמין C בתזונה או באמצעות תוסף תזונה עשויה להפחית את הסיכון למוות מסרטן השד. עם זאת, נדרשים מחקרים מבוקרים כדי לאושש זאת. במחקרים מסוג זה נשים עם סרטן יתבקשו להעלות את הצריכה של ויטמין C בתזונה או ליטול תוסף ויטמין C בעוד שנשים עם סרטן שד בעלות מאפיינים דומים לא ישנו את צריכת הוויטמין ויהוו קבוצת ביקורת.

באשר לוויטמין E, רוב המחקרים לא מצאו קשר בין צריכת תוספים להפחתה בסיכון להישנות של סרטן השד או מוות מסרטן השד.

ויטמין D

רמות נמוכות של ויטמין D עשויות להיות קשורות לסיכון מוגבר למוות מסרטן השד. ניתוח נתונים משישה מחקרים העלה כי רמות גבוהות יותר של ויטמין D נקשרו לסיכון נמוך ב-42% למוות מסרטן השד. בניתוח נתונים אחר מחמישה מחקרים נמצא כי רמות גבוהות יותר של ויטמין D בדם בעת האבחנה נקשרו לסיכון מופחת למוות מסרטן השד, כאשר למטופלות ברבעון העליון ברמות הוויטמין היה סיכון נמוך בכמחצית (44%) למות מסרטן השד, בהשוואה למטופלות ברבעון התחתון.

שני מחקרים אחרים העלו כי צריכה גבוהה יותר של ויטמין D נקשרה לסיכון מופחת להישנות המחלה בקרב נשים לפני גיל המעבר ומטופלות עם גידולים חיוביים לאסטרוגן.

יתרה מכך, במחקר שנערך בקרב חולות עם גידול חיובי לחלבון HER2 נצפה שיפור משמעותי בהחלמה (הישרדות ללא מחלה) בקרב נשים שקיבלו את התרופה הרצפטין יחד עם תוסף ויטמין D בהשוואה למטופלות שקיבלו גם הן הרצפטין, אך ללא תוסף ויטמין D.

מולטי-ויטמינים

ניתוח נתונים מארבעה מחקרים על נטילת תוספי מולטי-ויטמין לאחר אבחנה של סרטן השד לא העלה כל קשר בין מולטי-ויטמינים לסיכון להישנות המחלה או מוות מהמחלה. עם זאת, בתת קבוצה של מטופלות עם גידול שלילי לאסטרוגן היה סיכון נמוך ב-25% להישנות המחלה עם תוספי מולטי-ויטמינים לאחר האבחנה.

ההמלצה: למרות שנדרשים מחקרים מבוקרים נוספים כדי לאושש את ההשפעה של נטילת תוסף ויטמין D על ההישרדות במטופלות עם סרטן השד, החוקרות מציינות כי קיימות סיבות אחרות לכך שכדאי לשמור על רמות אופטימאליות של ויטמין D במטופלות, לרבות שמירה על בריאות העצם שיכולה להיפגע בעקבות הטיפולים. לדבריהן, ניטור הרמות של ויטמין D בדם בקרב נשים שמטופלות עם סרטן השד ומתן תוסף במידת הצורך - עם מטרה של שמירה על ריכוז ויטמין D בטווח התקין: 30-80 ננו-גרמים למ"ל (75 -200 ננו-מולים לליטר) - עשוי להיות צעד נבון.

Canadian Medical Association Journal, online February 21, 2017

עדכון אחרון: פברואר 2017