דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
איך מאמנים את המוח לסלוח?
מאמר חדש מצביע על גמישות בתהליכים מוחיים שמשפיעים על רגשות חברתיים ועל היכולת לשלוט בהם באמצעות אימון מוחי
רגשות חברתיים כמו סליחה, אמפתיה וחמלה, מאפשרים לבני האדם לייצר אינטראקציה חברתית עם אחרים. למרות חשיבותם של רגשות מסוג זה, רק בשנים האחרונות הצליחו מדענים להוכיח קשר בינם לבין תהליכים מוחיים ספציפיים, ולהראות כי תהליכים אלו עשויים להיות גמישים, כמו הרגשות החברתיים שעשויים כידוע לכולנו להשתנות מקצה לקצה.
סקירת מחקרים חדשה מצביעה על האפשרות לאמן את המוח להתגמש בתהליכים שמפעילים רגשות חברתיים, במטרה לקדם רגשות חיוביים של סליחה וחמלה, ולמנוע התפתחותם של רגשות שליליים כמו כעס.
הסקירה פורסמה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'נבה בשוויץ, שמבצעים בשנים האחרונות מחקרים אודות רגשות חברתיים ופעילות מוחית נלווית. החוקרים זיהו שני מסלולים שונים בהם באים לידי ביטוי רגשות חברתיים במוח: במסלול ראשון, רגשות חברתיים שליליים קשורים בהפעלה של אזורי האינסולה ו'פיתול החגורה הקדמי' (anterior cingulate cortex), אזור ששייך למערכת הלימבית של המוח שנקשר בעיבוד מידע שמתקבל מהתלמוס, והוכח במחקרים ככזה שמעבד תחושות של איום וכן הימנעות חברתית. לעומת זאת, במסלול שני, רגשות של סליחה וחמלה קשורים בהפעלה של אזור הקרוי סטריאטום (striatum) המהווה חלק מגרעיני הבסיס שמתחת למעטפת המוח וכן קליפת המוח האורביטופרונטאלית (medial orbitofrontal cortex ) שמהווה אזור בבחלקה הקדמי של האונה המצחית במעטפת המוח. אזורים אלו נקשרו במחקרים לפעילות של גמול (reward) ולפעילות של יצירת קשרים חברתיים.
מחקרים התנהגותיים שנבחנים בסקירה העלו כי תגובה התנהגותית לאדם אחר שנמצא במצוקה עשויה לעורר פעולה של שני המסלולים המתוארים: בתגובה למצוקה של אדם אחר עלולה להתפתח 'מצוקה אמפתית' (empathic distress) שבאה לידי ביטוי בהזדהות עם האדם במצוקה, ומעוררת רגשות חברתיים שליליים והתנהגות אגרסיבית וכזו הקשורה בהימנעות חברתית, כפי שתואר במסלול הראשון. לעומת זאת, תגובה למצוקה של אדם אחר עלולה לחילופין להוביל לאמפתיה ולתחושות של סליחה וחמלה כלפי אחר, ומעודדת רצון לעזור לאחר, התנהגות המעודדת יצירת קשרים חברתיים, כפי שתואר במסלול השני. עבודות שנכללות בסקירה מצביעות על מספר מקצועות שבהן פעילות מוחית מפותחת בהתאם למסלול זה, לרבות בקרב עובדים בארגוני צדקה וצוותים רפואיים.
אימוני חמלה
עבודות מהשנים האחרונות של צוות החוקרים שביצע את הסקירה ושל חוקרים נוספים הראו כי ניתן לאמן את המוח באופן ייעודי, כדי לחזק את המסלול השני, באופן שיעודד בתגובה לאחר במצוקה את המסלול הבונה, שמאפשר תגובות של סליחה וחמלה ומוביל לבניית קשרים חברתיים, כמו גם למנוע את הפעלת המסלול הראשון שעלול להוביל לרשות חברתיים שליליים של הימנעות ואגרסיביות.
לצורך אימון המכונה 'אימון חמלה' (compassion training) מצביעים החוקרים על שיטות שונות של מדיטציה, לרבות מדיטציית אהבה חומלת (loving kindness meditation) שבמהלכה המתרגל תחילה מכיל את עצמו ובהמשך את חברים ומכרים עד שמייצר רגשות של אהבה וקבלה כלפי כל היצורים ביקום.
בהמשך פיתחו החוקרים משחק מחשב חברתי (Zurich Prosocial Game), שבמהלכו שני שחקנים מחפשים במקביל אוצרות במבוך, כשהם ונתקלים במכשולים שונים. באמצעות המחשב בחנו החוקרים את יעילות אימוני החמלה בשינוי רגשות חברתיים, והראו כי ככל שאימונים אלה היו יותר אינטנסיביים, כך גדלה יכולתם של משתתפים במשחק המחשב לסייע למשתתף הנוסף שלצדם לעבור את המכשולים.
בהמשך בחנו החוקרים את הפעילות המוחית של נבדקים באמצעות מכשיר FMRI (מכשיר MRI פונקציונאלי) במהלך משימת וידאו, כדי לראות האם תהליכים מוחיים אכן עשויים להשתנות באופן גמיש בתגובה לאדם אחר סובל ובתגובה לאימוני חמלה. במהלך המשימה הוקרנו לנבדקים סרטונים שחלקם מראים אנשים במצוקה, למשל אישה בוכה, וחלקם מציגים פעילות יומיומית שגרתית, לדוגמא אישה מדברת. במקביל נמדדו תהליכים מוחיים, וכן נשאלו הנבדקים מהי מידת האמפתיה שחשו בתגובה לכל סרטון.
כשנבדקו אנשים שעברו אימוני מחלה, כפי שתואר, נמצא כי אימונים אפילו לימים ספורים העלו את הפעילות המוחית במסלול השני, שתואר כזה שקשור ברגשות חברתיים חיוביים. מעבר לאלו, נמצא כי אימוני חמלה גם משפרים רגשות חיוביים שאינם חברתיים בהכרח, לרבות הרגשה חיובית כללית. מחקר נוסף שמובא בסקירה העלה כי אימוני חמלה מאפשרים לשנות לא רק ברמה הכללית את מערך הרגשות החברתיים, אלא גם את התגובה הרגשית-חברתית כלפי אירוע שנחווה תחילה באופן של 'מצוקה אמפתית' ועורר רגשות שליליים שבא לידי ביטוי במסלול המוחי הראשון, באופן שיוביל לשינוי ולהפעלת רגשות חיוביים שבאים לידי ביטוי במסלול השני.
המאמר פורסם בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת Social Neuroscience.
למרות שהקשר בין רגשות, פעילות מוחית וקבלת החלטות עדיין לא מובן לאשורו, החוקרים מבהירים כי סדרת המחקרים המתוארת בסקירה מצביעה על תכונת גמישות מוחית בכל הקשור בעיבוד רגשות חברתיים ועל היכולת לאמן את המוח להעצמה של רגשות מסוימים, כמו סליחה ומחילה.
החוקרים קוראים להוסיף ולחקור את הנושא וכן את פעילותם של מוליכים עצביים במוח שעשויים להיות משמעותיים בהתהוותם של רגשות חברתיים בדומה למבנים המוחיים שתוארו עד כה, לרבות המוליך אוקסטוצין המוכר גם בשם "הורמון ההתחבקות", שכבר נקשר בעבודות בעבר לתהליכים חברתיים שונים. במחקר מקנדה שפורסם ביוני 2013 נמצא כי אוקסיטוצין מסייע לשמר אמון בין אנשים לאחר אירוע מלחיץ.