דלקת מפרקים מסוג nr-axSpA - המתורגמת כדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות (non-radiographic axial SpondyloArthritis) - היא למעשה דלקת שבדומה לדלקת חוליות מקשחת (AS) מתפתחת במפרקי העצה והכסל ובחוליות עמוד השדרה, אך היא אינה מלווה בממצאים בבדיקות הדמיה רדיוגרפיות כגון בדיקות רנטגן - לכן תהליך אבחון המחלה נחשב למורכב יחסית. 

כמו כל דלקות המפרקים, גם דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות יכולה להתפתח שנים ללא אבחנה ברורה של המטופל, והסיכויים לעיכוב באבחנה גדולים יותר מאשר באבחנה של דלקת חוליות מקשחת על רקע העדר הממצאים בבדיקות הדמיה רדיוגרפיות.

העיכובים עלולים לפגוע באיכות חייהם של החולים, שרובם צעירים - מרביתם גברים עד גיל 30. יחד עם זאת, המודעות ל-nr-axSpA עלתה בשנים האחרונות וקיימת עלייה ברורה באבחון המחלה. 

עבודה שפורסמה ביולי 2012 בכתב העת Current Opinions in Rheumatology העלתה כי 12% מהחולים בדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות (nr-axSpA) יפתחו כעבור שנתיים מהאבחנה דלקת חוליות מקשחת (AS).

בדיקה קלינית

"מבחינה קלינית, דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות מאופיינת בכאבים באגן ועמוד השדרה, בייחוד כאבי גב תחתון, המלווים בתחושת נוקשות, לרוב בשעות הבוקר ובשלבים מתקדמים יותר גם בפגיעות בתפקוד או במבנה החיצוני של עמוד השדרה" מסבירה פרופ' אורי אלקיים, מנהלת המכון הראומטולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). ההבדל העיקרי בין המחלה לבין דלקת חוליות מקשחת (AS) הוא בכך שדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות - כשמה כן היא - אינה מלווה בממצאים כלשהם בבדיקות רנטגן, אלא בעיקר בסריקת MRI. 

בדיקות דם

בדיקות דם שגרתיות המצביעות על רמות גבוהות של חלבון CRP בדם מעידות על נוכחות של דלקת בגוף ומחזקות את האבחנה במחלה, אם כי הן אינן ספציפיות למחלה זו.

מעבר לכך, בדומה לדלקת חוליות מקשחת (AS), כשיש חשד לדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות (nr-axSpA) מומלץ לבצע בדיקת דם גנטית לאיתור סמן גנטי מסוג HLA-B27. סמן זה מופיע בקרב 70% מהחולים במחלה זו, מעט פחות בהשוואה לשיעור הנשאים מקרב החולים בדלקת חוליות מקשחת (90% עד 95%). עם זאת, חשוב לציין כי רק מעטים מהנשאים של הסמן יפתחו מחלת מפרקים. 

בדיקות הדמיה

למרות שדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות לא תראה ליקוי כלשהו בבדיקת רנטגן, וצילומי רנטגן מיותרים לכאורה עבור החולים, בעבודה שנסמכה על סקירה שנעשתה באוסטרליה למחקרים בנושא ופורסמה ביוני 2014 בכתב העת International Journal of Rheumatic Diseases פורסמו המלצות לפיהן מספר בדיקות הדמיה עשויות לתרום בשלב אבחנת המחלה, ובהן גם צילום רנטגן:

- צילום רנטגן של האגן מסוג plain pelvic radiography יכול לסייע באבחנה המבדלת בין כאבי גב תחתון שמקורם בדלקת או כאלו שמקורם בסיבוך מסוג אחר, וכך יכולות לתמוך באבחנה במחלה.

- בהבדל מדלקת חוליות מקשחת (AS), שלב האבחנה בדלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות (nr-axSpA) דורש גם צילום הדמיה מסוג MRI. הדמיית MRI של מפרק העצה והכסל (sacroiliac joint) הממוקם באזור הירך האחורית ומחבר בין האגן לעמוד השדרה הינה חיונית לאבחנה.

בדומה לכלל דלקות המפרקים, צילומי סי.טי (CT) לא מומלצים בשלב האבחנה של דלקת חוליות ללא עדויות רדיוגרפיות. לדברי פרופ' אלקיים, "צילום סי.טי לא מדגים דלקת חריפה אלא רק שינויים בעצם, והוא כרוך בהרבה קרינה. היות וחולים בדלקות מפרקים לרוב צעירים, אין לסי.טי מקום בהליך האבחנתי". לעתים נעשה שימוש בצילומי סי טי כדי לסייע באבחנה של חולה קיים, אך לא בתהליך אבחון של חולה חדש. כמו צילומי סי.טי, גם צילום הדמיה של מיפוי עצמות אינו תורם לאבחנה בדלקות מפרקים, למרות שחולים רבים מופנים לבדיקה זו על ידי רופאים אורתופדים ונחשפים לקרינה במינונים גבוהים ללא צורך.